הפחד מה-AI טיפס לקומת ההנהלה: כמעט שליש מבעלי ההכנסות הגבוהות בארה"ב רואים בו את האיום הגדול על המשרה
קריירה בתחילת 2026 היו בעלי ההכנסות הגבוהות בארה"ב הקבוצה הרגועה ביותר מול הבינה המלאכותית. בסוף השנה הם כבר הקבוצה המודאגת ביותר. סקר רבעוני של 4 Corner Resources, חברת גיוס והשמה מפלורידה, מצא ש-30.2% מהעובדים במשקי בית שמרוויחים 150 אלף דולר בשנה ומעלה מצביעים על AI ואוטומציה כאיום הגדול ביותר על התעסוקה שלהם. בינואר עמד השיעור על 12.6%, כלומר הוא גדל פי 2.4 בתוך שלושה רבעונים. הסקר נערך בתחילת אוקטובר בקרב 754 שכירים עם הכנסה משפחתית של 50 אלף דולר ומעלה.
השינוי חורג מעולם ההייטק. מחוץ לענף הטכנולוגיה זינק השיעור בקרב בעלי השכר הגבוה מ-8% ל-26.9%. גם הדרג הניהולי זז: 22.8% מהמנהלים, הדירקטורים והבכירים רואים ב-AI את הסכנה העיקרית, לעומת כ-15% בקרב עובדים בלי תפקיד ניהולי.
בענף שירותי הטכנולוגיה, שם הכלים החדשים נכנסו מהר מכולם, שליש מהעובדים מגדירים את הבינה המלאכותית כאיום מספר אחת, לעומת 20.6% בינואר. נתון מעניין נוגע לאופן השימוש: בתחילת השנה עובדי טכנולוגיה שעבדו עם AI באופן אינטנסיבי חששו ממנו הרבה יותר מעמיתיהם, ועכשיו הפער נעלם והחשש התפשט גם למי שמשתמש בכלים מעט. בשאר הענפים נשאר השיעור יציב על 16.2%, בדיוק כמו בתחילת השנה.
יש לחשש הזה גם בסיס במספרים של השוק. לפי נתוני חברת ההשמה Challenger, Gray & Christmas, מעסיקים בארה"ב הצביעו על בינה מלאכותית כסיבה לכ-120 אלף פיטורים מתוכננים בתשעת החודשים הראשונים של השנה, כ-21% מכלל הקיצוצים שהוכרזו, והיא הסיבה המובילה מתחילת 2026. ענף הטכנולוגיה לבדו אחראי לכ-166 אלף פיטורים מוכרזים בתקופה הזו, מול כ-108 אלף בתקופה המקבילה אשתקד. להרחבה: מכבסת המילים של המנכ"לים: AI לא אשם בפיטורים שלכם, הוא רק התירוץ הכי נוח
הפרדוקס הוא שהבכירים הם גם אלה שנהנים מהטכנולוגיה יותר מכולם. סקר של זיפריקרוטר (ZIP) בקרב 1,500 עובדים מצא ש-77% מהמנהלים הבכירים מרגישים שה-AI שיפר את שביעות הרצון שלהם בעבודה, לעומת 40% מעובדי הכניסה. אפשר להסביר את זה בכך שמי שמכיר את הכלים מקרוב רואה גם מה הם מסוגלים לעשות, כולל חלקים מהעבודה שלו עצמו. בסקר של 4 Corner Resources בולט עוד סימן: שיעור "המרוצים מאוד" מהעבודה בקרב בעלי ההכנסה הגבוהה ירד מ-59.1% בינואר ל-45.3%, וזו הקבוצה היחידה שבה שביעות הרצון נשחקה.
בשאר כוח העבודה הכיוון הפוך. 86.3% מהשכירים מרוצים מהמעסיק שלהם, לעומת 81.1% ברבעון הקודם, ו-48.3% מצפים להישאר באותו מקום יותר מחמש שנים. גם הוויכוח על העבודה מהבית נרגע: שיעור מי שמעדיפים עבודה מרחוק באופן מלא ירד מ-29.9% ל-24.3%, ושיעור מי שנדרשים להגיע למשרד בכל ימי השבוע עלה ל-56.8%.
הביטחון בשוק העבודה, לעומת זאת, מתפצל לפי שכר. בקרב משקי בית שמרוויחים 50 עד 80 אלף דולר בשנה, 23% חסרי ביטחון לגבי שוק העבודה בחצי השנה עד השנה הקרובה, כמעט פי שניים מ-13.1% בינואר. אצל מי שמרוויחים יותר מ-100 אלף דולר השיעור יציב על כ-16%. הפער בולט גם בכרית הביטחון: 28.6% מבעלי השכר הגבוה יתקשו לממן ארבעה חודשים בלי משכורת, מול 52.1% בקבוצת ההכנסה הנמוכה יותר.
עובדי הכניסה מודאגים במיוחד. 30.2% מהם חסרי ביטחון לגבי שוק העבודה, יותר מפי שניים מ-13% בתחילת השנה, ו-53.6% מבני 18 עד 29 מחפשים עבודה או מצפים לעזוב בתוך שנתיים. בצד המגדרי, 23.4% מהנשים צופות שה-AI יפגע בקריירה שלהן בשנה הקרובה, לעומת 15.6% בינואר, ואצל הגברים השיעור ירד ל-12.7%. בסך הכול 51.2% מהעובדים עדיין מצפים שהבינה המלאכותית תקדם אותם, פחות מ-56.9% בתחילת השנה, גם כשמחצית מהם מדווחים שהשתמשו בה יותר בחצי השנה האחרונה.
הנתונים משתלבים בממצאים של גאלופ, שלפיהם המחויבות של העובדים האמריקאים לעבודה ירדה ל-29%, הרמה הנמוכה מאז 2011, והירידה החדה ביותר נרשמה בארגונים שהטמיעו AI. נראה שהאימוץ המהיר של הכלים מקדים את ההסברים שעובדים מקבלים על מקומם בארגון. להרחבה: הבלתי מעורבים: המחויבות לעבודה בשפל של 15 שנה, העובדים מהבית מובילים את הירידה
