בלי מסכה בחדר הניתוח: שיבא תשלם כ-9.5 מיליון שקל ליולדת שרחמה נכרת
שני כשלים נפרדים, אחד בחדר הניתוח ואחד במחלקת היולדות, יעלו למרכז הרפואי שיבא כ-9.5 מיליון שקל. השופטת בלהה טולקובסקי מבית המשפט המחוזי בתל אביב קיבלה את תביעת הרשלנות של אישה שילדה תאומים בבית החולים בדצמבר 2015, ונדבקה במהלך הלידה בחיידק סטרפטוקוקוס מקבוצה A, המכונה "החיידק הטורף". הזיהום הוביל לכריתת הרחם שלה ולנזקים גופניים ונפשיים שמלווים אותה עד עכשיו. הסכום שנפסק כולל גם שכר טרחת עורכי דין והוצאות משפט. שיבא, בית החולים הגדול בישראל, הוא מוסד ממשלתי שבבעלות המדינה.
הלידה התקיימה בחדר ניתוח, כדי שאפשר יהיה לעבור מהר לניתוח קיסרי אם יתעורר צורך. התאומים נולדו בריאים, והאם, אז בת 39, עברה ארבעה ימים אחר כך למלונית היולדות של בית החולים. משם הובאה בידי אחות לחדר המיון, חלשה, עם דופק מואץ וכאבים חזקים בבטן וברגל. היא אושפזה בטיפול נמרץ, האבחנה הייתה זיהום פולשני, וכעבור יומיים נותחה: הרחם נכרת, והמנתחים הסירו גם רקמות נגועות ברגל.
במרכז ההכרעה עמדה שאלה שנשמעת פשוטה: האם הרופא המיילד היה צריך לעטות מסכה. הרופא העיד שבלידה ובתפירת קרעים בשיבא, כמו בבתי חולים אחרים, אין חובה כזו, ואף טען שמסכה מקשה על התקשורת עם היולדת. עוד עלה מעדותו שבשבוע שלפני הלידה היה חולה עם חום. לפי עדות היולדת ובעלה, שאר אנשי הצוות בחדר עטו מסכות. גם בכירים בשיבא, מנהל אגף הנשים והיולדות ומנהלת היחידה למחלות זיהומיות באותה תקופה, אישרו בעדותם שבחדר ניתוח עוטים מסכה, להבדיל מחדר לידה רגיל.
טולקובסקי קבעה שמרגע שהלידה התנהלה בחדר ניתוח, חלות עליה הוראות משרד הבריאות למניעת זיהומים בחדרי ניתוח, ולכן הוויתור על המסכה היה התרשלות. היא קבעה גם שהרופא עצמו היה מקור ההדבקה: בדיקה של בית החולים מצאה שהוא נשא את אותו זן של החיידק, שנמצא אז גם אצל אשתו.
הידעת?מה הקשר בין החיידק הטורף ללידה?
הכשל השני נוגע לשחרור מהמחלקה. באותו יום שבו ילדה התובעת, קיבל שיבא דיווח על אישה שרחמה נכרת בבית החולים בילינסון, עשרה ימים אחרי שילדה בשיבא. באותה תקופה נרשמו בשיבא עוד שלושה מקרים דומים, בלי שזוהה מקור משותף. השופטת קבעה שהרופא המתמחה ששחרר את התובעת היה צריך לגלות ערנות מיוחדת לסימני זיהום, ובפועל שחרר אותה למרות כאבים חזקים בבטן התחתונה, בלי להתייעץ עם רופא בכיר ובלי בדיקת דם עדכנית. לפי פסק הדין, העיכוב באבחון הוביל להלם זיהומי שסיכן את חייה ולכריתת הרחם.
התובעת שהתה זמן ארוך בטיפול נמרץ ועברה שנים של שיקום גופני ונפשי. בית המשפט הכיר בנכות פיזית, קוגניטיבית ונפשית קשה וכרונית. מתוך הסכום הכולל, כחצי מיליון שקל נפסקו על כאב וסבל ואובדן הנאות החיים. בתביעות רשלנות רפואית, בשונה מתאונות דרכים, אין נוסחה קבועה לרכיב הזה, והשופט קובע אותו לפי שיקול דעתו.
בשיבא חולקים על הקביעות. בית החולים טוען שטיפל במקרה במהירות ובשקיפות, שוועדה מקצועית של משרד הבריאות שיבחה את הצעדים המיידיים של הצוותים, ושהחקירה האפידמיולוגית מצאה שאין קשר בין המקרים. עוד טוען שיבא שהספרות הרפואית בעולם אינה ממליצה על מסכה במהלך לידה, ושהמועצה הלאומית לגניקולוגיה ומיילדות לא שינתה את הנחיותיה. לדבריו, ההליך ימשיך להתברר בבית המשפט, ונראה שהכוונה לערעור.
הידעת?כמה זמן יש לתבוע על רשלנות רפואית?
שיבא כבר חויב בעבר על כשל במניעת זיהומים. בתיק אחר קבעה שופטת המחוזי בתל אביב, אורלי מור-אל, שבית החולים התרשל במניעת הדבקה בחיידק אלים בפגייה ב-2011, וחייבה את המדינה לשלם למשפחת תינוק שנפטר 1.8 מיליון שקל והוצאות של 400 אלף שקל. להרחבה: ביה"ח שיבא התרשל במניעת חיידקים אלימים בפגייה בשנת 2011.
אם הקביעה בעניין המסכה תישאר על כנה גם בערכאה הבאה, בתי חולים עשויים להידרש לבחון מחדש את הנהלים בלידות שמתבצעות בחדרי ניתוח. תיקי רשלנות רפואית נוטים להימשך שנים, ולפעמים ההכרעה הסופית מגיעה כמעט שני עשורים אחרי האירוע: תביעה על רשלנות רפואית ב-2002 הוכרעה סופית רק ב-2026.
