מחשב קוונטי יפרוץ את ההצפנה עד 2030? המדריך למוכנות

המכון האמריקאי לתקנים וטכנולוגיה, NIST, קבע לוח זמנים מחייב לפרידה משיטות ההצפנה שמגינות כמעט על כל האינטרנט. לפי הדוח הסופי שפורסם באוקטובר, אלגוריתמים כמו RSA ו-ECDSA יוגדרו כמיושנים אחרי 2030, ואחרי 2035 השימוש בהם ייאסר במסגרת התקנים של המכון. בממשל הפדרלי הלוח צפוף יותר: מערכות בעלות רגישות גבוהה צריכות לעבור להחלפת מפתחות עמידה לקוונטים עד סוף 2030, ולחתימות דיגיטליות עמידות עד סוף 2031.

• NIST: הצפנת RSA ו-ECDSA תוגדר כמיושנת אחרי 2030 ותיאסר אחרי 2035
• מערכות פדרליות רגישות חייבות לעבור להצפנה חדשה כבר עד 2030-2031
• הסכנה המיידית היא איסוף מידע מוצפן לפענוח עתידי

השאלה אם מחשב קוונטי יצליח לפרוץ את ההצפנה עד 2030 עדיין פתוחה. מחשב כזה צריך מאות אלפי קיוביטים פיזיים יציבים לפחות, הרבה מעבר למכונות הקיימות. ב-IBM מתכננים להשיק עד 2029 מחשב קוונטי עמיד לשגיאות בשם Starling, עם כ-200 קיוביטים לוגיים, ומחקר של גוגל מ-2025 העריך שפיצוח מפתח RSA באורך 2,048 ביט ידרוש פחות ממיליון קיוביטים רועשים ופחות משבוע של חישוב. זו ירידה חדה מהערכות קודמות, שדיברו על כ-20 מיליון קיוביטים.

מבחינת ארגונים, התאריך המדויק פחות קריטי ממה שנראה. התוקפים כבר אוספים תעבורה מוצפנת ושומרים אותה, מתוך הנחה שיוכלו לפענח אותה בעתיד. השיטה מכונה "אסוף עכשיו, פענח אחר כך", והיא מסכנת בעיקר מידע שצריך להישאר סודי לאורך שנים: רשומות רפואיות, סודות מסחריים, מידע ביטחוני ונתוני לקוחות של בנקים.

מה ארגון צריך לעשות

השלב הראשון הוא מיפוי. ברוב הארגונים אין רשימה מסודרת של כל המקומות שבהם יש הצפנה: שרתים, אפליקציות, ציוד תקשורת, מכשירים מחוברים וספקים חיצוניים. בלי מיפוי כזה, קשה לתעדף. NIST ממליץ להתחיל במערכות שמגינות על מידע עם צורך בסודיות ארוכת טווח, ולהשאיר את המערכות הפחות רגישות לשלב מאוחר יותר בחלון שעד 2035.

השלב השני הוא גמישות. ארגונים שבונים מערכות שמאפשרות להחליף אלגוריתם בלי לכתוב מחדש את כל הקוד יעברו את המעבר בקלות רבה יותר, וגם יוכלו להגיב מהר אם יתגלה פגם באחד התקנים החדשים. רבים בוחרים בפתרון ביניים היברידי, שמשלב את ההצפנה הקיימת עם אלגוריתם חדש, כך שהמידע מוגן כל עוד אחת מהשיטות מחזיקה. הממשל האמריקאי גם מחייב סוכנויות לתמוך בפרוטוקול TLS 1.3 עד ינואר 2030, כבסיס להטמעת השיטות החדשות.

לחברות ההייטק המעבר הוא גם הזדמנות עסקית. ספקיות אבטחה כמו פאלו אלטו כבר משווקות פתרונות אבטחה עמידים לקוונטים לרשתות ארגוניות, ו-IBM פועלת משני צדי המשוואה: היא מפתחת מחשבים קוונטיים, ובמקביל חוקריה פיתחו שניים מהאלגוריתמים שעליהם נשענים שלושת התקנים הראשונים, ML-KEM ו-ML-DSA. להרחבה: האם ישראל הופכת למרכז קוונטי עולמי?

גם בישראל המעבר מגיע לגופים הפיננסיים ולספקי התשתיות, שעובדים מול לקוחות וספקים אמריקאים ויצטרכו לעמוד בדרישות שלהם. חברות שעובדות עם הממשל האמריקאי יידרשו להוכיח מוכנות כבר בשנים הקרובות, הרבה לפני שמחשב קוונטי מסוכן יהיה זמין. להרחבה: מי הרוויח מאקזיט הקוונטים הישראלי