מאווררים מהבית ושיחות במדרגות: שני שלישים מעובדי המשרדים מתקנים את סביבת העבודה בעצמם
מנורת קריאה שהובאה מהבית, מאוורר קטן על השולחן, אוזניות שנשארות על הראש שעות ארוכות בגלל הרעש ופתחי מיזוג שמישהו כיסה בקרטון. לפי סקר עולמי של חברת התכנון והאדריכלות גנסלר, שני שלישים מעובדי המשרדים "מתקנים" את סביבת העבודה שלהם בעצמם, כדי לפצות על משרד שמתאים פחות לאופן שבו הם עובדים בפועל. הממצא מגיע בזמן שחברות רבות מגבירות את הדרישה לחזור למשרד, כפי שתואר בכתבה "דורשים ממני לחזור למשרד ואני רוצה להמשיך לעבוד מהבית - עד כמה כדאי להילחם על זה?".
הסקר כלל כ-16,500 עובדי משרד במשרה מלאה ב-16 מדינות, והוא נשען על מאגר של כמעט 125 אלף משיבים שנאסף לאורך כשני עשורים. אחד מכל ארבעה עובדים דיווח על פתרון מאולתר לבעיות של ארגונומיה, טמפרטורה, פרטיות או מקום אחסון: הזזת רהיטים, הבאת מחממים ומאווררים, תוספת תאורה ושינויים בפתחי המיזוג. גם אוזניות נגד רעש ותאורה נוספת היו פתרונות נפוצים.
האוזניות הן כנראה האלתור המוכר מכולם, ויש לו הסבר מחקרי. מחקר שדה שנערך בשני מטות של חברות גדולות עקב אחרי עובדים לפני ואחרי המעבר לחלל פתוח, באמצעות תגים אלקטרוניים לבישים ונתוני דוא"ל ומסרים. במקום להגביר את השיחות פנים אל פנים, החלל הפתוח הוריד אותן בכ-70%, והתקשורת האלקטרונית עלתה בכ-20% עד 50%. העובדים, כך נראה, הגיבו לחשיפה בהסתגרות.
הידעת?מאיפה הגיע המשרד הפתוח?
במקביל, הנתונים מראים שהמשרד חזר להיות מרכז העבודה. העובדים מבלים בו בממוצע כ-55% משבוע העבודה, כ-18% בבית ועוד כ-26% במקומות אחרים כמו חללי עבודה משותפים, אצל לקוחות או בנסיעות עסקיות. יותר מזה, כשהם נשאלו על החלוקה האידיאלית, העובדים אמרו שהם היו רוצים לבלות במשרד אפילו יותר זמן, בתנאי שהסביבה תומכת בעבודה שלהם.
בארה"ב המצב דומה. לפי גאלופ, כ-52% מהעובדים שיכולים לעבוד מרחוק נמצאים במודל היברידי ומגיעים למשרד בכ-46% מהשבוע, שהם בערך 2.3 ימים. מעט מאוד מהם, כ-6%, אומרים שהיו מעדיפים משרד מלא. כלומר, המשרד חוזר, אבל בעיקר כמקום לחלק מהשבוע, ודווקא בימים שבהם כולם מגיעים יחד הוא נדרש לעבוד הכי טוב.
הבעיה היא שהמשרד הנוכחי מתוכנן פחות טוב לסוג העבודה שנעשה בו. העובדים מקדישים כ-39% מהזמן לעבודה לבד שדורשת ריכוז, וכ-27% לשיתוף פעולה פנים אל פנים. יותר מ-60% דיווחו שבגלל מחסור בחדרי ישיבות הם מנהלים שיחות במסדרונות או בחדרי מדרגות, עובדים מהשולחן בזמן שיחות או מבטלים פגישות. כמעט 20% מהעובדים רואים בישיבה לא קבועה, שבה אין שולחן אישי, מקור מרכזי לאי נוחות, ופחות ממחצית העובדים במודל הזה סבורים שהוא עובד היטב.
לנתונים יש משמעות כלכלית. ארגונים שהשקיעו בצמצום שטחי משרדים ובמעבר לישיבה גמישה כדי לחסוך בשכירות מגלים שהעובדים חוזרים למשרד שתוכנן לנוכחות חלקית. מנגד, עובדים שעובדים בסביבה איכותית נוטים הרבה יותר לומר שהמשרד מאפשר להם לעשות את העבודה הטובה ביותר, שהארגון מעריך אותם ושהם רוצים להישאר. מדובר בשאלה של שימור עובדים, מעבר לנוחות.
הנה דוגמה פשוטה: צוות של עשרה עובדים שמגיע ביום קבוע ומוצא שני חדרי ישיבות פנויים לכל הקומה. חלק יחפשו פינה במסדרון, חלק ייכנסו לשיחה מהשולחן ליד עמיתים שמנסים להתרכז, ומישהו יבטל את הפגישה. זה בדיוק התרחיש שעולה מהנתונים על מחסור בחדרי ישיבות.
הסקר מוסיף זווית שעשויה להפתיע: הקשר בין בינה מלאכותית לעבודת צוות. כ-30% מהמשיבים הוגדרו "משתמשים כבדים" ב-AI, כלומר כאלה שמשתמשים בכלים באופן קבוע גם בעבודה וגם בחיים הפרטיים. לפי הנתונים, הם מבלים פחות זמן בעבודה לבד, כ-37% מהשבוע לעומת כ-42% אצל מי שאימצו את הכלים מאוחר, ויותר זמן בלמידה, כ-12% לעומת כ-8%. הם גם מדווחים על קשרים חזקים יותר עם הצוות.
הידעת?מי המציא את הקיוביקל?
הממצא הזה מנוגד לחשש הנפוץ שהבינה המלאכותית הופכת את העבודה לבודדת יותר, חשש שעלה גם בכתבה 27 מיליון דולר בשנה: העלות הנסתרת של עובדים שמדברים עם הבוט במקום זה עם זה. עם זאת, נראה שמדובר בקשר ולא בהכרח בסיבה ותוצאה: ייתכן שהעובדים שמאמצים כלים חדשים מהר הם גם אלה שמעורבים יותר מלכתחילה, ושהזמן שה-AI חוסך מופנה בחלקו לעבודה משותפת.
המשמעות למעסיקים היא שהחזרה למשרד תלויה גם בשאלה מה מחכה לעובדים כשהם מגיעים. משרד שמציע מקומות שקטים לריכוז, מספיק חדרי ישיבות ושליטה בסיסית בתאורה ובטמפרטורה עשוי להחזיר עובדים בלי לחייב אותם. משרד שמאלץ אותם לנהל שיחות וידאו מחדר המדרגות עלול להשיג את ההפך, גם אם הנוכחות נאכפת.
הדיון הזה מתחבר לשאלה רחבה יותר על מה מקדם עובדים בפועל, נושא שנבדק בכתבה לחזור למשרד בשביל הקידום? המחקר שמערער את ההנחה הזאת. ככל שהנוכחות במשרד מתייצבת, ייתכן שהוויכוח יעבור מהשאלה כמה ימים בשבוע לשאלה איך נראה המשרד עצמו.
להרחבה:
לחזור למשרד בשביל הקידום? המחקר שמערער את ההנחה הזאת
27 מיליון דולר בשנה: העלות הנסתרת של עובדים שמדברים עם הבוט במקום זה עם זה
הבינה המלאכותית חוסכת זמן - והמעסיקים ממלאים אותו בעוד עבודה
