לחזור למשרד בשביל הקידום? המחקר שמערער את ההנחה הזאת

עובד מגיע למשרד, פותח את המחשב ומבלה חצי יום בשיחות וידאו. המנהל במקום אחר, חלק מהצוות בבית, והישיבה שתכנן לקיים פנים אל פנים נדחתה. בערב הוא חוזר אחרי נסיעה ארוכה בלי להבין מה קיבל מההגעה. עובד אחר, באותו יום, פתר בעיה עם עמית, נפגש עם לקוח וקיים שיחה מקצועית שקשה לנהל בהתכתבות.

שני המצבים נכללים תחת אותה כותרת של עבודה מהמשרד, והערך שלהם שונה לגמרי. לכן גם השאלה אם כדאי להגיע כדי להתקדם דורשת תשובה מדויקת יותר. נוכחות לבדה לא מספרת כמה למדתם, מי נחשף לעבודה שלכם והאם קיבלתם אחריות חדשה.

מחקר שפורסם בכתב העת Nature נותן בסיס טוב לדיון. בניסוי בחברת התיירות המקוונת טריפ.קום השתתפו 1,612 עובדים, שחולקו אקראית ברמת הפרט לפי זוגיות תאריך הלידה. קבוצה אחת עבדה מהמשרד חמישה ימים בשבוע, השנייה הורשתה לעבוד יומיים מהבית. הניסוי נמשך שישה חודשים, והחוקרים בחנו הערכות ביצועים וקידומים עד שנתיים אחריו. המחקר המלא.

לא נמצאה פגיעה מובהקת בביצועים או בקידום. שיעור העזיבה ירד מ-7.2% ל-4.7%, ירידה של כשליש. התועלת בשימור הייתה בולטת במיוחד אצל מי שנדרשו לנסיעות ארוכות.

שני פרטים נוטים ליפול מהסיקור. ימי הבית נקבעו על ידי החברה, רביעי ושישי, ולא נבחרו על ידי העובדים. והשני מפתיע יותר: אצל המנהלים שהוקצו למתכונת ההיברידית שיעור העזיבה דווקא עלה. כל התועלת בשימור התרכזה אצל מי שאינם מנהלים, שם הוא ירד מ-8.6% ל-5.3%. המנהלים גם העריכו מראש שההשפעה על התפוקה תהיה שלילית, התנדבו פחות לניסוי וניצלו פחות את ימי הבית.

הממצא ההפוך, ולמה הוא לא סותר

מי שעוצר כאן מקבל תמונה חלקית. באותה חברה עצמה, בניסוי מוקדם יותר, התוצאה בקידום הייתה הפוכה. עובדים שהוגרלו לעבוד מהבית ארבעה ימים בשבוע שיפרו את הביצועים ב-13%, אבל בפיקוח על אותם ביצועים שיעור הקידום שלהם ירד בכ-50%. פרשנות החוקרים: המפקחים הבחינו פחות בעבודה שלהם.

ההבדל בין שני הניסויים אינו סתירה אלא מינון. ארבעה ימי בית מתוך חמישה הם דבר אחר לגמרי מיומיים. זו גם הסיבה שאי אפשר לקחת את תוצאת 2024 ולהחיל אותה על עבודה מרחוק מלאה.

ומחקרים נוספים מראים מי משלם את המחיר. עבודה שבחנה מהנדסי תוכנה בחברה גדולה, תוך ניצול שני זעזועים של קרבה פיזית, מצאה שישיבה ליד חברי הצוות העלתה את כמות המשוב על הקוד ב-18.3% ושיפרה את איכותו. הרווח התרכז אצל הצעירים ובעלי הוותק הנמוך. בצד השני, מהנדסים מנוסים כתבו פחות קוד כשישבו ליד הצוות.

• איזון בין קריירה לחיים אישיים: איך לעשות את זה נכון
• המשק הסתגל למלחמה: יותר עבודה מהבית, פחות שיבושים ויותר גמישות לעובדים

מחקר אחר, במוקדי שירות שהעסיקו במקביל עובדים מהבית ועובדים במשרד באותם תפקידים, מצא שהעבודה מרחוק פגעה באיכות השיחות, במיוחד אצל חסרי ניסיון, והורידה את שיעורי הקידום.

המסקנה אינה אחידה לכולם. לעובד ותיק ועצמאי, ימי בית עולים מעט מאוד. לעובד חדש, אותם ימים בדיוק עלולים לעלות בקצב הלמידה ובנראות מול מי שמחליט על קידום.

כמה באמת עולה עוד יום במשרד

זמן נסיעה הוא חלק מההחלטה על מקום עבודה, גם כשאינו שעת עבודה בתשלום. ושווה לדעת: אין בישראל נתון רשמי של זמן נסיעה ממוצע או חציוני בדקות. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת התפלגות בלבד. 29% מהמועסקים מגיעים לעבודה בפחות מרבע שעה, 27% בין 15 ל-29 דקות, ו-37% חצי שעה ומעלה. הנסיעה מפריעה ל-42% ממי שנוסעים רבע שעה ומעלה, ול-54% מהנוסעים בתחבורה ציבורית.

לכן החישוב הבא הוא דוגמה ולא סטטיסטיקה. נסיעה של שעה לכל כיוון היא שעתיים ביום. מעבר מחמישה ימי משרד לשלושה חוסך ארבע שעות בשבוע, וכ-17 שעות בחודש ממוצע, לפני חגים וחופשות. מי שנוסע רבע שעה נמצא בסדר גודל אחר לגמרי. עשו את החשבון עם המספרים שלכם.

לזמן הזה אין שווי כספי אחיד. אצל אחד הוא לאסוף ילד, אצל אחר לטפל בהורה, להתאמן או ללמוד. יש גם הוצאות על נסיעה, חניה ואוכל, ומנגד עלויות עבודה מהבית. 62% מהמועסקים בישראל מגיעים לעבודה ברכב פרטי, ושיעור השימוש בתחבורה ציבורית לנסיעה לעבודה ירד בעשור מ-20% לכ-16%.

• כמה מרוויח פקיד בנק? בקו הקדמי 7 עד 13 אלף, והממוצע במערכת 27 אלף
• 85% מהזמן שה-AI חסך לכם חזר לעבודה - מה אפשר לבקש בתמורה

וכמה עובדים בישראל בכלל עובדים מהבית? 19.6% מהמועסקים עבדו מהבית או מרחוק בשבוע שנמדד לאחרונה, בממוצע 24.3 שעות בשבוע. המגמה יציבה ואף עולה מעט: 18.2% לפני כשנה ו-16.9% בחורף. הפערים בין הענפים גדולים, ובענף המידע והתקשורת השיעור מגיע ל-62.2%.

ומבחינת המעסיק, החישוב כולל גם עזיבה. כשעובד עוזב צריך לגייס, לראיין, להכשיר ולחלק זמנית את המשימות. לכן עבודה היברידית יכולה להיות החלטה עסקית מועילה גם בלי עלייה בתפוקה. גודל החיסכון תלוי בתפקיד, בשוק הגיוס ובעלות ההחלפה.

מה לברר, ומתי בכל זאת כדאי להגיע

אלה השאלות שכדאי לשאול, לפי מי שאתם.

אם אתם חדשים בתפקיד: מי אמור להדריך אתכם, ובאילו ימים הוא נמצא? הנתונים על המהנדסים מראים שזה לא רעיון מופשט אלא הפרש מדיד במשוב שתקבלו. אבל נוכחות עוזרת רק אם מי שאמור ללמד נמצא ופנוי. הגעה למשרד ריק אינה חניכה, וגם ישיבה ליד עובד עמוס שאין לו זמן אינה מספיקה.

אם אתם ותיקים: מה אתם רוצים להשלים באותו יום, ועם מי? יום משרד מתוכנן יכול לחסוך רצף ארוך של הודעות. אבל שימו לב שדווקא אתם משלמים את המחיר התפוקתי הגדול ביותר על ישיבה ליד הצוות, אז עבודה שדורשת ריכוז ממושך מתאימה ליום אחר.

לפני שמתאמים ימים: שאלו עם מי צריך לחפוף. תיאום סביב עבודת צוות, פגישות וחניכה שווה יותר מבחירה חופשית שבה כל אחד מגיע ביום אחר והחברה מגלה שאין כמעט חפיפה. זה דורש תכנון מהמנהל, לא מהעובד לבדו.

אם אתם חוששים לקידום: שאלו ישירות כיצד נמדדים ביצועים, מה נדרש לתפקיד הבא, ואילו פעילויות מקצועיות אתם מחמיצים. אם התשובה היא הובלת צוות או הכרת לקוחות, אפשר לתכנן הזדמנויות. אם אין תשובה מעבר ל"להיראות יותר", בקשו דוגמאות וציפיות ברורות.

בריאיון עבודה: כמה אנשים בצוות מגיעים יחד, איך נראית החפיפה, מי זמין לשאלות, ואיך מתקיימות שיחות משוב. שלושה ימי משרד שבהם הצוות לומד ועובד יחד שווים יותר מחמישה ימים בלי תיאום. את ההבדל אפשר לבדוק לפני שחותמים, דרך תיאור של שבוע עבודה רגיל ושל הדרך שבה עובדים חדשים נכנסים לתפקיד.

וכשמשווים שתי הצעות עבודה: ההשוואה חייבת לכלול את התנאים בפועל ולא רק את השכר ואת מספר הימים שמוגדרים כהיברידיים. משרה עם יומיים מהבית יכולה להתאים פחות מהמצופה אם בימים האחרים נדרשת נוכחות מוקדמת מאוד לצד זמינות בערב.