הקפה של הבוקר והלב: המחקר שמציע להסתכל גם על השעה

הכוס הראשונה של היום היא אצל רוב האנשים פעולה אוטומטית. אחד שותה אותה לפני שהבית מתעורר, אחר מחכה להגיע למשרד, ויש מי שממשיך עם עוד אחת ועוד אחת עד הערב. שנים שהמחקר על קפה עסק בשאלה כמה שותים, ומה הקשר בין הכמות למחלות לב, לסוכרת ולתמותה. מחקר שפורסם בכתב העת האירופי לקרדיולוגיה שאל שאלה אחרת לגמרי: לא כמה, אלא מתי.

הנתונים הגיעו מ-40,725 מבוגרים בארה"ב. החוקרים חילקו אותם לשלוש קבוצות: מי ששותה קפה בעיקר בבוקר, מי שפרוס לאורך כל היום, ומי שאינו שותה בכלל. אחרי מעקב חציוני של כמעט עשר שנים, קבוצת הבוקר הציגה סיכון נמוך ב-16% לתמותה מכל סיבה, ונמוך ב-31% לתמותה ממחלות לב וכלי דם. אצל מי ששתה לאורך כל היום, הקשר הזה כמעט נעלם.

לפני שממהרים להזיז את הקפה של אחר הצהריים, כדאי להבין מה המחקר הזה כן עשה ומה לא. הוא עקב אחרי אנשים שבחרו בעצמם מתי לשתות, ולא הגריל מי ישתה בבוקר ומי בערב. החוקרים אמנם ביצעו התאמות לגיל, לעישון, למחלות קיימות ולעוד שורה של גורמים, אבל התוצאה מצביעה על קשר ולא על סיבה.

למה השעה אולי אינה הגורם

יש גם סיבה טובה לחשוד שהשעה היא סימן ולא גורם. אדם שמפסיק לשתות קפה בצהריים הוא לרוב גם אדם שהולך לישון בשעה סבירה, קם בבוקר, אוכל ארוחות מסודרות ואולי גם מתאמן. מי שממשיך לשתות עד הערב עשוי לעבוד במשמרות, לישון מעט או לחיות בשגרה הפוכה. הקפה כאן הוא סמן של אורח חיים שלם, ולא בהכרח השחקן הראשי.

וגם המספר 31% צריך קריאה נכונה, כי הוא נשמע גדול בהרבה ממה שהוא. זהו פער יחסי בין שתי קבוצות לאורך תקופת המעקב, ולא הבטחה אישית. כמה זה שווה במספרים אמיתיים תלוי לגמרי בנקודת הפתיחה: גיל, עישון, לחץ דם, מחלות קיימות ופעילות גופנית. אותו אחוז מרשים בכותרת יכול להיות פער קטן מאוד במספר המקרים בפועל.

מה קפאין באמת עושה

ההסבר הביולוגי המרכזי שמוצע לקשר עובר דרך השינה. קפאין אינו מוסיף אנרגיה, הוא חוסם. במוח מצטבר לאורך היום חומר בשם אדנוזין, שתפקידו לאותת שהגיע הזמן לנוח. קפאין נצמד לאותם קולטנים ומונע מהאות לעבור. התוצאה היא שהעייפות מפסיקה להיות מורגשת, אבל היא עדיין שם.

המספר שכדאי לזכור הוא זמן מחצית החיים של הקפאין, כחמש עד שש שעות אצל רוב המבוגרים. כלומר אספרסו בארבע אחר הצהריים משאיר כמחצית מהקפאין בגוף בעשר בלילה, ורבע ממנו בארבע לפנות בוקר. גם מי שנרדם בלי קושי יכול לגלות שהשינה עצמה רדודה יותר.

וקצב הפירוק הזה משתנה מאוד בין אנשים. גנטיקה, תרופות, עישון והיריון משפיעים עליו, ולכן שניים ששתו אותו אספרסו באותה שעה יכולים לעבור שני לילות שונים לגמרי. אצל אחד ההירדמות תהיה רגילה, ואצל השני השינה תידחה בשעה. זו גם הסיבה שעצה גורפת על שעת הקפה האחרונה שווה פחות מניסוי אישי של שבוע.

אלף צעדים יותר, 36 דקות שינה פחות

מה שמחדד את התמונה הוא ניסוי שבו הקפה חולק באקראי. משתתפים קיבלו במשך שבועיים הנחיה אקראית לשתות קפה עם קפאין בימים מסוימים ולהימנע ממנו באחרים, ומכשירי ניטור מדדו פעילות, שינה וקצב לב. בימי הקפה הם צעדו בממוצע כאלף צעדים יותר, וישנו כ-36 דקות פחות.

• דיוק של 99%: כך חיברה IBM שני שבבים קוונטיים בכבל של 80 סנטימטר
• שלושה משפטים פתוחים במתמטיקה, במחשבים ובפיזיקה: OpenAI טוענת שהמודלים שלה פתרו אותם

באותו ניסוי נרשמה גם עלייה בפעימות מוקדמות שמקורן בחדרי הלב, בעוד שבתוצאה המרכזית שנבדקה, פעימות מוקדמות שמקורן בעליות, ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית. זה היה ניסוי קצר בקבוצה קטנה וצעירה יחסית, ולכן אין ממנו מסקנה חד משמעית. מה שהוא כן מראה הוא שהקפה נוגע בכמה מערכות בו זמנית, ולא תמיד לאותו כיוון.

יותר תנועה ופחות שינה באותו יום, זו בדיוק הסיבה שקשה לתת לכוס קפה ציון בריאות אחד. ערנות עוזרת בעבודה ובאימון, אבל כשהיא באה על חשבון שעת שינה קבועה, המאזן משתנה. מחקר על חצי מיליון נבדקים מצא שטווח השינה שבו הגוף מזדקן לאט יותר צר יחסית, ושינה קצרה או ארוכה מדי קשורות שתיהן להזדקנות מהירה יותר.

הכוס אינה יחידת מידה

נקודה שכמעט תמיד נשכחת היא שהכוס אינה יחידת מידה. אספרסו קצר, קפה פילטר גדול ומשקה קר מבית קפה יכולים להכיל כמויות קפאין שונות לחלוטין, ולפעמים פי שלושה זו מזו. ספירת כוסות לבדה מטעה, במיוחד כשהכוס השנייה גדולה בהרבה מהראשונה. לפי רשות המזון והתרופות האמריקאית, עד כ-400 מיליגרם קפאין ביום אינם נקשרים אצל מבוגרים בריאים להשפעות מסוכנות, וזה בערך ארבע עד חמש כוסות קפה רגילות.

בישראל הפרט הזה חשוב במיוחד, כי תרבות הקפה כאן בנויה על הפוך גדול, על אייס קפה ועל כוס שנייה אחרי הצהריים במקום העבודה. מי שסופר שתי כוסות ביום עשוי לצרוך בפועל כמות שמתאימה לארבע. ומה שנכנס לכוס משנה גם הוא: סוכר, סירופ וחלב מלא הופכים משקה שנחשב ניטרלי למנה קלורית של ממש.

לצד הקפה יש גם מקורות קפאין שאנשים אינם סופרים כלל: תה, משקאות אנרגיה, משקאות קולה, שוקולד מריר וכדורים נגד כאבי ראש שמכילים קפאין. מי שמנסה לבדוק אם הקפה משפיע על השינה שלו צריך לספור גם אותם.

• המוט שחדר לגולגולת, האיש בלי זיכרון והאישה בלי פחד: המקרים המוזרים שלימדו את המדע איך המוח עובד
• הדופמין מנהל את התיק: מה מגלות סריקות המוח על החלטות השקעה, בועות ומסחר יתר

אז מה עושים

אז מה עושים עם כל זה בפועל. אם אתם ישנים טוב, מתפקדים טוב ואין לכם בעיה רפואית שדורשת אחרת, אין כאן סיבה לשנות דבר. אם אתם מתקשים להירדם או מתעוררים עייפים, הניסוי הכי פשוט הוא להזיז את הכוס האחרונה לשעות הצהריים למשך שבועיים ולראות מה קורה. זה ניסוי חינם, הפיך, ובלי תופעות לוואי חוץ מכאב ראש קל ביומיים הראשונים.

ומה שהמחקר הזה באמת מוסיף הוא לא כלל חדש אלא שאלה חדשה. במשך שנים שאלנו את עצמנו כמה קפה מותר. מסתבר שאולי כדאי לשאול גם מתי, ושהתשובה לשתי השאלות קשורה פחות לכוס עצמה ויותר למה שקורה בשעות שאחריה. גם אור קטן בחדר השינה נמצא קשור לשינויים במבנה הלב.