חיכתה שהאם תתפטר לבד - ופיטרה את הבת בלי הסבר

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב ביטל את פיטוריה של מורה למתמטיקה בסמינר חסידי בבני ברק, לאחר שקבע כי עיריית בני ברק, המעסיקה שלה, פעלה מתוך חוסר תום לב ולא בדקה כלל אפשרות פשוטה בהרבה מפיטורים - להעביר אותה למוסד חינוכי אחר.

שרה אסתר גיטל גרוסמן עבדה כמורה ומחנכת של כיתות ט' בסמינר החסידי בבני ברק מ-2014 (לטענתה כבר מ-2013), במשך כ-12 שנה, כשבמקביל אמה, מרים פנסטר, שימשה מנהלת של אותו מוסד. בדצמבר 2025 זומנה גרוסמן לשימוע, ובמכתב הזימון נכתב במפורש שאין נגדה שום תלונה משמעתית - הבעיה היחידה היא ניגוד עניינים בעבודה תחת ניהולה של אמה. במכתבים ששלחה לעירייה, ביקשה גרוסמן לא לפטר אותה אלא לנייד אותה למוסד חינוכי אחר בעיר, אך פנייתה לא נענתה. רק במאי, כמעט חצי שנה אחרי השימוע, היא קיבלה מכתב פיטורים.

מה שקרה באמצע, לפי עדותה של מנהלת משאבי האנוש בעירייה, לאה שכטר, חושף סיפור מעניין. העירייה, כך התברר, פתחה במקביל גם בהליך פיטורים נגד האם המנהלת, ופשוט המתינה לראות מה יקרה איתה. אם האם היתה מתפטרת, לא היה צורך לגעת בבת. שכטר הסבירה זאת בעדותה כך: "כל הזמן חיכינו שהיא תודיע, לי זה היה ברור שתוך כמה ימים אני מקבלת הודעה, תוך חודש, או לקראת הפיטורים או אחרי הפיטורים אני אקבל הודעה שהאמא מפסיקה לעבוד. בפועל זה לא קרה". וכשנשאלה מדוע בכל זאת פוטרה גם הבת, לאחר שהוחלט לפטר את האם, היא השיבה בפשטות: "כי אם האמא עוזבת, הדין עם הבת משתנה".

השופטת רונית סגל לא הניחה לעניין. היא המשיכה לשאול מדוע, אם ברור שאין בעיה עם המשך העסקתה של גרוסמן כל עוד האם עוזבת את התפקיד, בכלל היה צורך לפטר גם אותה. התשובות שקיבלה מרמזות דווקא על בלבול פנימי: "יכול להיות שזאת טעות, אני לא יודעת. יכול להיות שזאת טעות", אמרה שכטר בשלב מסוים. במקומות אחרים בעדותה היא חזרה שוב ושוב על אותה תשובה: "אין לי, אין לי, אני אומרת. אין לי הסבר לזה, לא יודעת, לא יודעת להגיד, אני רק יודעת שזה ממש לא בסדר".

"קליטה בחטא" שהתבררה כטענה חדשה

כשגרוסמן המשיכה לדרוש ניוד במקום פיטורים, שלפה העירייה טענה חדשה: לכאורה גרוסמן "נקלטה בחטא" לעבודה, כלומר היא לא הצהירה מלכתחילה שהיא בתה של המנהלת. בית הדין בדק את הטענה וקבע שהיא חלולה. התברר שבמועד קליטתה כלל לא נדרשה למלא טופס כזה, ושכטר עצמה אישרה זאת: "בטפסים שלנו אין". בנוסף, גרוסמן דווקא כן עדכנה את העירייה על קרבת המשפחה - כבר ב-2022, במכתב בעניין קרן השתלמות שאליו צירפה גם הצהרה חתומה של אמה. העירייה, מסיבות שלא הצליחה להסביר, לא עשתה עם המידע הזה כלום במשך שנים.

בית הדין גם ציין לחובת העירייה את העובדה שהיא נמנעה מלהזמין לעדות את מנהל אגף החינוך לשעבר, שאליו פנתה גרוסמן בעבר בנושא, ושהעירייה טענה שאין לה עמו קשר. השופטת הזכירה את ההלכה הידועה שלפיה הימנעות מהבאת עד רלוונטי פועלת לחובת מי שנמנע מכך.

לבסוף קבע בית הדין כי החלטת הפיטורים מה-15 למאי השנה מבוטלת. אם אמה של גרוסמן תעזוב את תפקידה כמנהלת, גרוסמן תמשיך בעבודתה כרגיל. ואם האם תישאר בתפקיד, העירייה צריכה לפעול להעברתה של גרוסמן למוסד חינוכי אחר בעירייה, ולא לפטר אותה. בית הדין הבהיר שמדובר בהחלטה שנגועה בחוסר תום לב, ושמאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת גרוסמן, שהיא אם לארבעה ילדים קטנים ומפרנסת יחידה.

בנוסף, העירייה תשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 10,000 שקל. גרוסמן נדרשה להגיש תביעה עיקרית בתוך שבעה ימים כדי שהצו יישאר בתוקף, ולעירייה נותרה זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.