תזונה היא תחום שבו מצטלבים בריאות הציבור, מדע ותעשייה גדולה. מחקרים על השפעת חיידקי המעי על מצב הרוח, על יעילות הצום לסירוגין ועל תרומת מזון מעובד למחלות כרוניות משנים את העדפות הצרכנים, ובעקבותיהם משתנה גם היצע המוצרים על מדפי הקמעונאות.
יצרניות מזון משקיעות בפיתוח מוצרים דלי סוכר, בחלבונים מהצומח ובתוספי תזונה, ובמקביל מתמודדות עם סימון מזון ועם מיסוי שנועד לצמצם צריכת מוצרים מסוימים. מגמות אלה משפיעות גם על עלויות ביטוח בריאות
בטווח הארוך, שכן מחלות הקשורות לאורח חיים מהוות נתח מרכזי מההוצאה הרפואית. עבור הצרכן, המסקנה המעשית היא לבחון את רכיבי המוצר ולא את הסיסמה שעל האריזה.
מחקרים בבעלי חיים הראו קשר בין המיקרוביום לתגובת דחק ואף לדיכאון, אבל המעבר לבני אדם רחוק מלהיות חד-משמעי. קבוצות מדגם קטנות, קושי להוכיח סיבתיות ורגולציה שמסרבת לאשר הבטחות בריאות מציירים תמונה מורכבת יותר
אנחנו רגילים לחשוב על ענייני תזונה ובריאות כעל סוגיה אישית. מי שצורך באופן קבוע מזון מעובד, לא בריא ועתיר פחמימות ממכרות ייאלץ להתמודד אחר כך בעצמו עם משקל עודף, נטייה למחלות שונות, רמת אנרגטיות נמוכה ועוד אינספור השלכות שונות. אולם לצד כל אלו מתקיים תג מחיר אחר לתזונה לא בריאה – שגובה מחירים כבדים ברמה הארגונית, המוסדית, העסקית ואף הלאומית.
נשנושים בריאים יותר, הרצאות בנושא תזונה וכושר, אספקה שוטפת של פירות וירקות והפי-האוור המשלבים גימיקים מעולם הבריאות - הם רק חלק מהשינויים שעוברות חברות הייטק.
מגדילים בשקל תשעים – ומשלמים את המחיר: ההשלכות הכלכליות של תזונה לא בריאה