החיידקים במעי שמנהלים את מצב הרוח: המדע שמאחורי הפסיכוביוטיקה
שורת מחקרים חדשים מקשרת בין הרכב חיידקי המעי לבין דיכאון, חרדה ואפילו הנטייה להמר. תחום הפסיכוביוטיקה מבקש להפוך את המושבה הזעירה שבבטן לכלי טיפולי במצב הנפשי
במעי האנושי חיים טריליוני חיידקים, והמדע מגלה בהדרגה שהם מנהלים שיחה ענפה עם המוח. שורה ארוכה של מחקרים מציירת תמונה שבה הרכב אוכלוסיית החיידקים מעצב את מצב הרוח, את רמות החרדה ואפילו את האופן שבו אנשים מקבלים החלטות ולוקחים סיכונים. מתוך ההבנה הזו צומח תחום מדעי חדש שזכה לשם פסיכוביוטיקה.
הדוגמה הטרייה הגיעה מאוניברסיטת מאסטריכט שבהולנד. צוות חוקרים בראשות אלין דנטאס מהמחלקה למדעי המוח הקוגניטיביים העביר לנבדקים תוסף פרוביוטי במשך ארבעה שבועות, במתכונת כפולת-סמיות מול קבוצת פלצבו, ובחן את קבלת ההחלטות שלהם במשימת הימורים ממוחשבת. התוצאה הפתיעה: הנבדקים שקיבלו את החיידקים בחרו באפשרויות מסוכנות יותר. לדברי החוקרים, "הפרוביוטיקה הגדילה באופן מובהק את הבחירות המסוכנות ואת זמני התגובה במשימה, בהשוואה לפלצבו". במקביל השתמשו החוקרים בגירוי מגנטי מוחי כדי למפות את מעורבותה של קליפת המוח הקדם-מצחית הוונטרומדיאלית, אזור שנחשב לצומת מרכזי בתקשורת בין המעי למוח בהחלטות שכרוכות בסיכון. משימת ההימורים שבה נעשה שימוש נחשבת לכלי מקובל במדעי ההחלטות ובכלכלה ההתנהגותית למדידת יחס לסיכון, והממצא שחיידקים מסוגלים להזיז אותו פותח שאלות מעניינות על הגורמים שמעצבים החלטות כלכליות יומיומיות.
מקור ההשפעה הזו מתחיל בסרוטונין, מוליך עצבי שמזוהה עם מצב רוח ורוגע. כ-90% מהסרוטונין בגוף מיוצר דווקא במערכת העיכול, וכאן נכנסים החיידקים לתמונה. מחקר מכונן של החוקרת איליין סיאו ועמיתיה ממכון קלטק, שהתפרסם בכתב העת Cell, הראה שחיידקי מעי מסוימים חיוניים לייצור הסרוטונין ההיקפי. עכברים שגודלו בסביבה סטרילית, נטולת חיידקים, ייצרו כ-60% פחות סרוטונין בתאים המתמחים בכך במעי בהשוואה לעכברים עם מושבה תקינה. סיאו ועמיתיה זיהו חיידקים יוצרי נבגים ואת המטבוליטים שהם מפרישים כגורם שמדרבן את התאים האלה לייצר את המוליך העצבי.
ערוץ תקשורת מרכזי נוסף עובר דרך עצב הוואגוס, כביש מהיר עצבי שמחבר את המעי אל גזע המוח. ניסוי מפורסם משנת 2011, בהובלת קבוצת המחקר של ג'ון קראיין וטד דינן מאוניברסיטת קורק שבאירלנד, האכיל עכברים בזן חיידק מסוג לקטובצילוס רמנוזוס. החיות הראו רמות חרדה נמוכות יותר לצד שינויים בביטוי הקולטנים ל-GABA באזורי מוח שקשורים לוויסות רגשי. כשחתכו לעכברים את עצב הוואגוס, ההשפעה נעלמה - עדות לכך שהמסר עובר פיזית דרך העצב עצמו.
עוד קודם, בתחילת שנות ה-2000, הראו חוקרים יפנים בראשות נובויוקי סודו שעכברים נטולי חיידקים מגיבים לעקה קלה בשחרור מוגזם של הורמוני דחק כמו קורטיקוסטרון. גופם הפיק תגובת מתח מוקצנת, ובכך התחדדה ההבנה שהמיקרוביום מעורב בכיול מערכת התגובה לדחק כבר משלב מוקדם בחיים.
מעבר לעצב הוואגוס ולסרוטונין, החוקרים מצביעים על מסלול שלישי שעובר דרך מערכת החיסון וההורמונים. חיידקי המעי מעורבים בוויסות ציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-בלוטת האדרנל, המערכת שמנהלת את תגובת הגוף למתח ומפרישה קורטיזול. הרכב חיידקים מאוזן מסייע לשמור על דלקתיות מתונה, בעוד חוסר איזון במושבה מזוהה עם רמות גבוהות יותר של סמנים דלקתיים, שנקשרו במחקרים לדיכאון ולחרדה.
מהמעבדה אל הצלחת
קראיין ודינן, שממשיכים לחקור את הציר הזה כבר למעלה מעשור במסגרת מרכז APC Microbiome Ireland, טבעו את המונח פסיכוביוטיקה: חיידקים חיים שמסוגלים להיטיב עם הבריאות הנפשית. השניים תיארו ממצא חוזר שלפיו אנשים המתמודדים עם דיכאון קליני נוטים להראות מגוון מצומצם יותר של חיידקים במעי בהשוואה לאנשים בריאים. לדבריהם, החיידקים משגרים אותות למוח באמצעות מוליכים עצביים כמו דופמין וסרוטונין.
מכאן קצרה הדרך אל הצלחת. מחקר שהתפרסם בכתב העת Molecular Psychiatry בחן תזונה פסיכוביוטית עשירה בסיבים תזונתיים ובמזונות מותססים, ומצא שהיא ייצבה את הרכב המיקרוביום והפחיתה את תחושת המתח בקרב המשתתפים. הרעיון המרכזי: סיבים תזונתיים מזינים חיידקים שמייצרים חומצות שומן קצרות-שרשרת, מטבוליטים שמחזקים את מחסום המעי ומשפיעים על מערכת החיסון ועל המוח. תזונה מגוונת מהצומח, יוגורט, כרוב כבוש וירקות מותססים הפכו לכלים שנבדקים כיום ברצינות מדעית. חוקרים מדגישים שגיוון הוא מילת המפתח: ככל שהצלחת מכילה יותר סוגי מזון מהצומח, כך גדל מגוון החיידקים במעי, ואיתו עמידות המערכת כולה. ההשפעה של הרגלי תזונה על בריאות כללית ואריכות ימים זוכה בשנים האחרונות לתשומת לב גוברת, כפי שעולה מסקירות על הדרך להוסיף שנים בריאות לחיים.
עם ההתלהבות מגיעה גם זהירות. ג'ון קראיין מדגיש שהעדויות ההולכות ומצטברות על יכולת המיקרוביום לעצב מצב רוח ותגובות דחק הן מרגשות ומחייבות זהירות כאחד. חלק גדול מהממצאים מבוסס על עכברים, והמעבר לבני אדם דורש ניסויים קליניים גדולים ומבוקרים, שחלקם מתוכננים לשנים הקרובות. ניסויים ראשוניים בבני אדם כבר בוחנים תוספי חיידקים לצד טיפול מקובל בדיכאון, מתוך תקווה שהם ישפרו את תחושת הרווחה ואת היענות הגוף לטיפול התרופתי. במקביל מתקדמים במהירות גם תחומי מחקר סמוכים, ובהם טכנולוגיות בינה מלאכותית שמזהות מחלות מוח שנים לפני האבחון הרגיל.
- 7,000 צעדים ביום - היעד שמפחית ב-47% את סכנת המוות
- קפאין הפך את נזקי חוסר השינה למעגלי הזיכרון החברתי
ההשלכה המעשית מרתקת חוקרים במיוחד. אם מושבת החיידקים משפיעה על מידת הסיכון שאדם מוכן לקחת ועל מצב רוחו היומיומי, ייתכן שהתזונה תהפוך לכלי נוסף בוויסות הנפש, לצד טיפול תרופתי ופסיכולוגי. בשלב הזה מרבית המומחים מעדיפים לדבר בזהירות ולהמתין לתוצאות ניסויים רחבים, שיבחנו אילו זנים, באיזה מינון ובאיזה משך, אכן מזיזים את המחט אצל בני אדם.
