805,000 שקל לשלמה נס מקבוצת מכבי בני ריינה: "שכר הזוי"
נס יקבל את התשלום תמורת שנתיים של ניהול הצד הכספי של העמותה, למרות שבבית המשפט העליון טענו הכנ"ר ורשמת העמותות שיש להפחית משמעותית את שכרו
עו"ד ורו"ח שלמה נס, מבכירי העוסקים בתחום חדלות הפרעון, יקבל שכר טרחה של 805,000 שקל תמורת שנתיים בהן ניהל את ענייני הכספיים של קבוצת הכדורגל מכבי בני ריינה. כך קבע בית המשפט העליון בהסכמת הצדדים, למרות הסתייגויות רשמת העמותות וכונס הנכסים הרשמי. עו"ד מוביל בתחום אומר: "זה לא שכר בלתי סביר; זה שכר הזוי".
נס הגיש את הבקשה בדצמבר אשתקד. לדבריו, ב-25 החודשים בהם ניהל את העמותה, הסתכמו הכנסותיה ב-69 מיליון שקל, ועל פי דרגות השכר הקבועות לבעלי תפקידים בחדלות פרעון - שכרו אמור להיות 2.5 מיליון שקל (כל הסכומים - בתוספת מע"מ). אולם, הוא ביקש מיליון שקל בלבד וללא תוספת מאמץ. נס ציין, כי שופט בית המשפט המחוזי בנוף הגליל, עאטף עיילבוני, אישר לו עד אז מקדמות של 700,000 שקל - לפי 35,000 שקל בחודש - אך בפועל הוא קיבל רק 500,000 שקל, ולכן מגיעים לו עוד 590,000 שקל (כך במקור). עוד אמר נס, כי שכרו אמור להיות 49,000 שקל לחודש - אך הוא מוכן להסתפק ב-40,000 שקל.
לדברי נס, כונס הנכסים הרשמי ורשמת העמותות תמכו בבקשתו. הוא צירף לה את דו"ח סיכום פעילותו, בו מטבע הדברים חלק שבחים רבים לעצמו. "מיד עם כניסתו לתפקיד, נרתם המנהל המיוחד במלוא המרץ למילוי שליחותו, ובתוך כך נקט פעולות אינטנסיביות במטרה להסיר חסמים, לפתור בעיות שונות ולייצב את מצבה הניהולי והמשפטי של העמותה, ובראשם: השגת אישור ניהול תקין - תנאי סף לקבלת תקציבים והבטחת עתידה של העמותה וכן אישור הבקרה התקציבית לפעילות הקבוצה.
"... לצד המאבק להשגת האישור הנדרש, הטמיע המנהל המיוחד מנגנוני פיקוח תקציבי הדוקים. כל הוצאה קיבלה את אישורו הישיר; נהלי עבודה חדשים הוחלו; והוחלף הוועד הקודם בצוות מקצועי המתאפיין בידע וניסיון ייחודיים. במקביל, פעל המנהל המיוחד והיה בקשר הדוק מול נציגי רשמת העמותות בעניינים הנדרשים".
העמותה הזהירה שלא תוכל לשלם
העמותה התנגדה לתשלום של מאות אלפי שקלים נוספים ואמרה, כי בלי להמעיט בתרומתו של נס להצלתה - הוא כבר קיבל ממילא סכום גבוה מדי. עיילבוני אמר שהביא בחשבון את תמיכת הכנ"ר והרשמת מצד אחד, ואת מצבה הכספי של העמותה מצד שני, ולכן פסק לנס עוד 250,000 שקל - דהיינו 916,000 שקל בסך הכל (92% מהסכום שביקש נס).
העמותה ערערה לבית המשפט העליון. לדבריה, "מדובר בהחלטה שעלולה להיות קשה ביותר לעתידה של המערערת. מדובר בעמותה ללא מטרות רוות המפעילה מועדון כדורגל מתוך המגזר הערבי בישראל, ובין היתר קבוצת כדורגל שהיא בליגה העליונה בישראל [כיום בליגה הלאומית - א.ל] וכן קבוצות ילדים ונוער. המערערת הצליחה לסחוף לשורותיה עשרות בני נוער וילדים, שאלמלא קיומה, ייתכן והיו נגררים מתוך בטלה להשפעות מזיקות .בכך ,המערערת תורמת משמעותית לחינוכם של הילדים ולהסטת מרצם לכיוונים חיוביים.
"ברם, העמותה הזו מצויה בגירעון תקציבי ניכר, באשר הכנסותיה נמוכות ביותר ואכן אין מחלוקת כי תקציבה הוא מהנמוכים בליגת העל. אין גם מחלוקת, כי איזון הגירעון נעשה על ידי תרומה שנתית של מיליוני שקלים וערבויות שמעמיד המנהל המקצועי של הקבוצה, סעיד בסול... למערערת אין מקורות עודפים שמתוכם היא אמורה לשלם את תוספת שכר הטרחה הניכרת שהושתה עליה ומר בסול כבר הודיע שאין בכוונתו להוסיף לעמותה תרומה נוספת מעבר למה שכבר התחייב.
"בחינה של תקציב המערערת מעלה, כי היא צפויה לסיים את העונה בגירעון תקציבי בסך 395,788 שקל, כאשר פסק הדין למעשה יביא לכך שהמערערת תסיים את העונה בגירעון של כמיליון שקל! כאמור, גירעון תקציבי זה היה גדל באופן ניכר, אלמלא דמי אימוץ בסך 5,620,200 שקל (!) שחברת בונה ריינה ,הסכימה השנה (כמדי שנה) להזרים לעמותה, אך מדובר בתמיכה אשר נועדה להחזיק את פעילות המערערת, ולא בתרומה שנועדה לתשלום שכר טרחה של מנהל מיוחד".
עוד ציינה העמותה, כי התריעה מראש שלא תוכל לעמוד בשכרו של מנהל מיוחד, ובית המשפט הבטיח אז להתחשב בכך - וכעת הפר את הבטחתו. לדבריה, בקשתו של נס הייתה בת עמוד אחד, לא נתמכה בתצהיר ולא צורפו לה ראיות ודו"ח מבוקר של העמותה. לדעת העמותה, נס היה זכאי ל-220,000 שקל בלבד, שכן הוא ניפח את חשבון ההכנסות שלה ממנה גזר את שכרו. במקום להתחשב רק בהכנסות ממכירת כרטיסים ומנויים, נס התבסס על רוב הכנסותיה הכוללות - בניגוד לתקנות עליהן התיימר להסתמך. לדבריה, נס גם לא השיג את אישור הניהול התקין והיא עשתה זאת בעצמה.
ביהמ"ש העליון העדיף שלא לדון
נס ביקש לדחות על הסף את הערעור: "פסיקת בית משפט קמא משקפת באופן הוגן את היקף העבודה, את מורכבותה, את משכה ואת התוצאה שהושגה וניתנה בתמיכת הגופים הרגולטורים שליוו את ההליך מתחילתו (רשמת העמותות וכונס הנכסים הרשמי). עצם הגשת הערעור על ידי המערערת, אינה פוגעת רק בבעל התפקיד במקרה דנן , אלא עלולה לשדר מסר שגוי ורוחבי ביחס למעמדם של בעלי תפקיד המתמנים על ידי בתי המשפט בהליכים מסוג זה".
אבל מה באמת עמדת הרשמת והכנ"ר? במחוזי הם לא אמרו דבר וניתן להסיק שאכן תמכו בבקשה. אבל הגשת הערעור גרמה להם לחשוב שוב. הרשמת תמכה כעת בעמדת העמותה, לפיה ההכנסות מהן יש לגזור את שכרו של נס נמוכות בהרבה מאלו שהוא חישב, ושיש להביא בחשבון שהוא עסק רק בניהול הכספי של העמותה. הכנ"ר הצטרף לעמדה זו, שמשמעותה הייתה החזרת התיק למחוזי או ניהול התדיינות ארוכה בעליון.
אבל בית המשפט העליון, הכורע תחת הנטל, החליט שהוא לא ישקיע משאבים בתיק הזה. הנשיא יצחק עמית והשופטים דוד מינץ ויחיאל שכר המליצו - והצדדים הסכימו - שהתוספת שיקבל נס תהיה 139,000 שקל, כך ששכרו הכולל יעמוד על 805,000 שקל בתוספת מע"מ. מהיכן הגיע הסכום הזה? לא ברור, אבל הוא קצת מעבר לממוצע בין שתי העמדות. האם בתשלום זה תוכל בני ריינה לעמוד? היא כנראה מקווה שכן.
