
שלמה נס נגד EY: קרב על 150 מיליון שקל חוזר לעליון
בפברואר דחה המחוזי את תביעת מפרקי אגרקסקו לגופה וקבע שלא הוכחה רשלנות. כעת המפרקים טוענים שפסק הדין עצמו מפרט ליקויים חשבונאיים, אך מסרב להסיק מהם אחריות
המאבק המשפטי סביב קריסת אגרקסקו עולה שלב. מפרקי החברה, עו"ד ד"ר שלמה נס ורו"ח אלי שפלר, הגישו ערעור לבית המשפט העליון על דחיית תביעתם נגד פירמת רואי החשבון קוסט פורר גבאי את קסירר, היא EY ישראל. התביעה הוגשה בשנת 2020, עומדת על 150 מיליון שקל, ונסמכת על טענות לכשלים בביקורת הדוחות הכספיים של אגרקסקו בשנים שקדמו לקריסה.
זה לא סיבוב ראשון בעליון. בשנת 2023 הוא כבר התערב פעם אחת בתיק הזה.
אגרקסקו הייתה במשך עשרות שנים אחת החברות המזוהות ביותר עם הייצוא החקלאי הישראלי. היא הוקמה בשנת 1956, נשלטה בידי המדינה ושימשה זרוע מרכזית לשיווק תוצרת חקלאית לחו"ל. באמצע שנת 2011, כשבועיים אחרי פרסום הדוחות הכספיים השנתיים המבוקרים, ביקשה החברה הקפאת הליכים, ובהמשך קרסה והותירה חובות של מאות מיליוני שקלים.
המפרקים טוענים שהדוחות שפורסמו בשנים 2007 עד 2009 לא שיקפו נכון את מצב החברה, ושרואי החשבון היו אמורים לזהות את הבעיות אצל אגרקסקו בזמן אמת. EY ישראל דוחה את הטענות וגורסת שלא הוכחו רשלנות או חריגה מתקני הביקורת. לעמדתה, הדוחות הם של החברה והנהלתה, ותפקיד רואה החשבון לבקר אותם ולא לנהל את העסק או לקבוע עבורו מדיניות.
84 עמודים של פסק דין, ובכל זאת בלי אחריות
בפברואר 2026 דחה השופט מגן אלטוביה את התביעה במחוזי, בפסק דין בן 84 עמודים שניתן אחרי הליך ארוך שכלל שמיעת ראיות וחוות דעת מומחים. אלטוביה קבע שלא הוכח שהפירמה חרגה באופן חריג מהסטנדרט של רואה חשבון מבקר סביר, ושלא הוכח קשר סיבתי בין פעולות הביקורת לבין הנזק הנטען. עוד נקבע שרשות החברות הממשלתיות לא הביעה בזמן אמת הסתייגות מהטיפול החשבונאי, אם כי הדבר לא הוצג כאישור לתקינותו.
אך פסק הדין לא ניקה את הפירמה לחלוטין. אלטוביה קבע שנפלו פגמים ברישום החשבונאי של תשלומים מיוחדים שאגרקסקו העבירה למגדלים, ושרישומם כנכס לא עמד בדרישות התקינה החשבונאית. על הפער הזה נשען הערעור: לטענת המפרקים, פסק הדין מפרט שורה של ליקויים אך בסוף הדרך קובע שאין להם תוצאה משפטית. אם הקביעה תישאר על כנה, הם מזהירים, יהיה כמעט בלתי אפשרי להטיל אחריות על רואי חשבון גם כשמתגלים כשלים ממשיים בדוחות.
בשנת 2022 סולקה התביעה על הסף, אך ביוני 2023 הפך העליון את הסילוק והחזיר את הדיון למחוזי לבירור מלא. בפברואר 2024 דחה המחוזי שתי בקשות נוספות של EY לסילוק, וכעת, אחרי שדחה את התביעה לגופה, חוזרים המפרקים ומבקשים מהעליון להתערב שוב.
מבחן לפירמה שמבקרת כשליש מהחברות הנסחרות בבורסה
עבור EY, הדחייה במחוזי הייתה הישג של ממש. מעבר לכסף מדובר בעניין של תדמית, כבוד ויכולת להציג ללקוחות מקצועיות ואחריות הנדרשת מרואי החשבון. עבור המפרקים, מדובר ברף שמקשה מאוד על הוכחת אחריות מקצועית של רואי חשבון. הערעור צפוי להתמקד בשאלה אם המחוזי נתן משקל מספיק לממצאים החשבונאיים שעלו בתיק, ואם היה מקום להסיק מהם אחריות משפטית או לפחות נזק בר פיצוי. בפועל, אם במשך שנים, הדוחות לא משקפים את מצב החברה, חזקה שמדובר ברשלנות, השאלה איזה "מינון של רשלנות מדובר.
EY היא פירמת הביקורת הגדולה בישראל, אך בשנים האחרונות במקביל לירידה באיכות הביקורת מתגלים אצלה חריקות גדולות לרבות בפרשיות הבאות: התביעה של מחזיקי האג"ח בפרשת יונט קרדיט ושורת הכשלים בביקורת שיוחסו לה במקרים נוספים.
החשש של פירמות רואי חשבון; והמקרה המפורסם של אנרון
המבחן של EY הוא לא רק עניין מקצועי. האמת שהוא גם לא עניין כספי. הוא בעיקר עניין תדמיתי וסיכון שיכול להגיע למצב קיומי. פירמות ביקורת גדולות מסוגלות להתמודד עם תביעה כספית, עם ביטוח מקצועי, עם משא ומתן ועם הסדרים מורכבים. מה שהן חוששות ממנו הרבה יותר הוא כותרת שמחברת את שמן לקריסה, לרשלנות, או לדוחות כספיים שהציגו מציאות ורודה מדי רגע לפני שהעסק התפרק. במובן הזה, שלמה נס מכיר היטב את נקודת התורפה. מפרק מנוסה יודע שלפעמים עצם החזרת התיק לדיון, עצם יצירת סיכון פומבי מחודש, עשויים להיות מנוף משמעותי לא פחות מהטענות המשפטיות עצמן.
8 כתבות על שלמה נס מחכות לכם בעמוד הנושא
הדוגמה הגדולה ביותר בעולם היא אנרון. חברת האנרגיה האמריקאית קרסה ב-2001 אחרי שהתברר כי הדוחות שלה הסתירו חובות וסיכונים דרך מבנים חשבונאיים מורכבים. מי ששילמה את המחיר הכבד ביותר, לצד הנהלת אנרון עצמה, הייתה פירמת רואי החשבון Arthur Andersen, אז אחת מחמש פירמות הביקורת הגדולות בעולם. הפירמה הורשעה בשיבוש הליכי משפט, ההרשעה בוטלה בהמשך בבית המשפט העליון בארה"ב, אבל מבחינת השוק זה כבר היה מאוחר מדי. הלקוחות עזבו, האמון נמחק, והפירמה התפרקה למעשה. לא הקנס הרג אותה. התדמית הרגה אותה.
גם בישראל היו לאורך השנים תיקים שבהם קריסות עסקיות גררו שאלות קשות כלפי רואי החשבון, בין היתר סביב חברות כמו חפציבה, קלאבמרקט ואגרקסקו. בכל אחד מהמקרים הנסיבות שונות, אבל הדפוס דומה: כשהחברה קורסת, הנושים, המפרקים ובתי המשפט חוזרים לדוחות ושואלים מי ראה מה, מי היה צריך להרים דגל, ומתי ביקורת מקצועית הופכת לאחריות משפטית.
המאבק של שלמה נס מול EY הוא גם מאבק תקשורתי ואם הוא יצליח להחזיר את התיק לבית המשפט הוא עשוי להגיע מהר יחסית לפשרה.
- 9.חתואל 21/06/2026 09:00הגב לתגובה זולא ברור
- 8.סוסתיאל 21/06/2026 09:00הגב לתגובה זואחריותם לשקף את המצב הכספי דרך הדוחות. במידה ולא עשו זאת כראוי עליהם לשלם מחיר.
- 7.אנונימי עם מוח 20/06/2026 21:47הגב לתגובה זולא מבין איך בתי המשפט שומרים עליהם ביקורת ברמה נמוכה..גם גיבוי וכחלון EY דורי שלוזון קנה מכצמן EY..מה יהיה אי אפשר לסמוך על הדוחות שלהם
- 6.אנונימי 20/06/2026 16:52הגב לתגובה זוEY התרשלו בביקורת אגרסקו
- 5.מאני טיים 15/06/2026 10:58הגב לתגובה זומה תעשו עם 150 מליון תרפדו את הקבר לא חסר לכם חזירי ממון כמה קשה באמת עבדתם בשביל לחמוד כזה סכום עתק
- 4.אנונימי 14/06/2026 23:01הגב לתגובה זוהאינטרס שלהם להמשיך לעד. מי שמפסיד זה קופת הפירוק של הנושים וזמן בתי המשפט.
- ברוך 15/06/2026 08:09הגב לתגובה זוברור
- 3.שלמה נס רואה רק כסף הוא מקבל אחוזים לכן הוא תובע (ל"ת)אנונימי 14/06/2026 21:44הגב לתגובה זו
- 2.גם ככה הביטוח משלם (ל"ת)חן 14/06/2026 21:39הגב לתגובה זו
- 1.ברור שהרואי חשבון אשמים (ל"ת)אנונימי 14/06/2026 21:32הגב לתגובה זו