שרון שולמן ארנסט אנד יאנג
צילום: רשתות חברתיות סעיף 27
פרסום ראשון

תביעה נגד משרד רואי החשבון ארנסט אנד יאנג - חתם על הדוחות של יונט קרדיט שהתבררו ככוזבים

משרד רואי החשבון הציג פרטים מטעים ושגויים, והחסיר גילויים נדרשים, בשורה של מסמכים, חוות דעת, מכתבים ודוחות ביקורת וסקירה
 
נחמן שפירא | (5)

רשות ניירות ערך הודיעה לפני שבועיים כי סיימה את החקירה ביונט קרדיט, חברת האשראי החוץ בנקאי שמשה כחלון היה היו"ר שלה. הרשות העבירה את הממצאים לפרקליטות. החקירה כזכור נסובה סביב החשד כי בכירי החברה ובעלי השליטה בה גנבו והעבירו כספים במרמה מהחברה הציבורית לפרטית, בסכום של עשרות מיליוני שקלים.

המדהים הוא שכפי שהצגנו בזמן אמת היו סימנים לכך בדוחות הכספיים כשכבר בכניסה של הפעילות לתוך שלד בורסאי, היה אפשר להבין שמשהו קצת מסריח. 

לפי החשד גם שר האוצר לשעבר כחלון חשוד בעבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך ובעבירות מרמה והפרת אמונים. וכעת מתברר כי גם משרד רואה החשבון של החברה קוסט פורר את גבאי/ ארנסט אנד יאנג (E&Y) שמנהול על ידי שרון שולמן, עלול לשלם עבור הנזקים שנגרמו כתוצאה מהפרשיה. 

משרד רואי החשבון ארנסט אנד יאנג שנחשב הגדול בתחום בארץ ביקר וסקר את דוחות יונט ולא עלה על כך שיש פגמים גדולים במספרים. המשרד אגב גם היה רואה החשבון של יוניבו, BOL וחברות נוספות שהתגלו בהן פשלות בביקורת ובסקירה. בד בבד וגם על רקע נפילה של חברת אשראי חוץ בנקאי - גיבוי, מתברר שגם במשרד דלויט הביקורות והסקירות על דוחות הכספיים  לא היו מספקות

  

 

החשדות ביונט קרדיט

כזכור, החשדות שעלו הם כי בעלי השליטה בחברה, בהם המנכ"ל לשעבר יצחק אזר, וכן שלמה אייזיק ושי פנסו בעלי השליטה בחברה הפרטית יונט קרדיט עברו עבירות של דיווח, וכן עבירות של שימוש במידע פנים, גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, שיבוש מהלכי משפט והלבנת הון.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

נזכיר כי ישנן עוד חשודים בפרשיה בהם המשנה למנכ"ל יואב צבר, יועץ החברה דוד בן נעים, ובכירים נוספים. ברשות ניירות ערך,  טוענים כי העבירות בוצעו בהנפקת 2 מיליון מניות של החברה הציבורית שהועברו לחברה הפרטית, כאשר תמורת המניות היו אמורים בעלי השליטה להזרים לחברה הציבורית כספים בסך 50 מיליון שקל.

מטרת העסקה לפי החשד הייתה בעיית תשלום אגרות החוב של החברה הפרטית. החשד שעלה הוא כי בעלי השליטה רימו את החברה הציבורית והציגו  מצג שקרי במהלך אישור העסקה, כאשר קיבלו מימון מהחברה הציבורית לרכישת המניות ללא כל תמורה.

קיראו עוד ב"משפט"

 

תביעה על 38 מיליון שקל

התביעה הוגשה כנגד פירמת רואי חשבון של  החברה קוסט פורר גבאי את קסירר, הפועלת בשיתוף פעולה ותחת המותג של הפירמה הבינלאומית ארנסט אנד יאנג.

התביעה הוגשה על ידי 23 מחזיקי אג"ח של החברה. לפי כתב התביעה, "עניינה של תביעה זו בנזקים שגרמה במעשיה, במחדליה ובהפרותיה, לתובעים, שהתקשרו בהסכמים (הסכמי אגייח ו/או הלוואה) עם חברת יונט קרדיט שירותים פיננסיים,  (יונט הציבורית) לפי כתב התביעה משרד רואי החשבון של החברה קוסט הציג פרטים מטעים ושגויים, והחסיר גילויים נדרשים, בשורה של מסמכים, חוות דעת, מכתבים ודוחות ביקורת וסקירה.

​קוסט ש"ביקרה, סקרה ואישרה ללא כל הסתייגות את הדוחות של החברה, את הדוח השנתי והנתונים לשנת 2021 בפרט, שהציגו תמונת מצב שגויה לגבי מצב יונט הציבורית, לפיהם הסיכונים בתיק האשראי וההלוואות שהעמידה החברה נמוכים ומתונים כביכול. בנוסף הוצג כי ההון העצמי של החברה גדל משמעותית בשנת 2021 מ-30 מיליון שקל ל-80 מיליון שקל".

לפי כתב התביעה, "מצגים אלו ואחרים בדוחות ובמסמכי רואי החשבון - התגלו ככוזבים, קוסט (ארנסט אנד יאנג) שימשה במשך שנים משרד רו"ח המבקר של יונט הציבורית. זאת, עד להתפטרותה ביום 13.7.2022, בין היתר, בשל קיומן של "טעויות מהותיות" בדוחות החברה אותם ביקרה היא עצמה".

במקביל שימשה פירמת רואי החשבון במשך שנים גם כרו"ח המבקר של החברה הפרטית, יונט קרדיט (הפרטית) התובעים מציינים בכתב התביעה כי הלוו כספים לחברה באמצעות אגרות חוב פרטיות שהוסדרו בהסכמים פרטניים שנחתמו בשנים 2021-2019 בתמורה לריבית בשיעור שנתי של 8%-9.5%. בהסכמים הוסדר, כי יוכלו לפדות את האג"ח בתום כל שנה מלאה, למעט בשנה הראשונה. סך ההלוואות שהעמידו יחד 22 מהתובעים עולה על 28 מיליון שקל. התובע ה-23, מתן בן גור הלווה לחברה 12 מיליון שקל, במסגרת שני הסכמי הלוואה שנחתמו בחודשים אוקטובר ודצמבר 2021.

 

מחדל מתמשך

על פי כתב התביעה פירמת רואי החשבון קוסט (ארנטס אנד יאנג) הציגה במשך שנים בשורה של דוחות ומסמכים שפורסמו בהסכמתה מראשית שנת 2021 ואילך, פרטים מטעים על מצב החברה. בנוסף, החברה נכשלה וביצעה מחדל באי גילוי פרטים על מצב החברה, ולא הניפה דגלי אזהרה מבעוד מועד בהתאם למידע שהיה בידה או שצריך היה שיהא בידה מתוקף תפקידה.

על פי כתב התביעה, "במהלך השנים 2022-2021 חתמה פירמת רואי החשבון על מסמכים שפורסמו, בין היתר, באתרי האינטרנט של הבורסה לניירות ערך ושל הרשות לניירות ערך, בהם אישרה את מצבה הפיננסי של יונט הציבורית, כפי שהוצג בדוחות כספיים אותם היה עליה לבקר, לסקור, לבדוק ולאשר. ביחס לכל אחד מהדוחות הנ"ל לשנת 2021 ובדוח השנתי לשנת 2021 אישרה ארנסט אנד יאנג בדוח נלווה מטעמה שפורסם בהסכמתה יחד עם הדוחות, כי הם משקפים באופן נאות מכל הבחינות המהותיות את המצב הכספי של החברה ואת תוצאות פעילותה, השינויים בהון ותזרימי המזומנים שלה.

משכה את חוות הדעת

לפי כתב התביעה "ביום 14.7.2022, הודיעה ארנסט אנד יאנג בצעד חריג, כי היא מושכת  את חוות הדעת, דוחות הסקירה ומכתב ההסכמה לגבי הדוחות הכספיים של החברה שפורסמו בהסכמתה ביחס לתקופה שהחל משנת 2020 ולמעשה עד למועד הודעת ההתפטרות בשל קיומן של "טעויות מהותיות" בדוחותיה.

התובעים טוענים כי "מעשה זה של ארנסט אנד יאנג מהווה הודאת בעל דין מובהקת בהפרת חובותיה ובפרט בעובדה שהיו במסמכיה הנ"ל פרטים מטעים; בפרט, בכך שהחל מהדוח הרבעוני הראשון לשנת 2021 נפלו "טעויות מהותיות" בדוחותיה של ארנסט אנד יאנג. ואכן בדיעבד התגלה, כי פרטים שהופיעו בדוחות הכספיים שאושרו ובוקרו על-ידי ארנסט אנד יאנג בשנים 2022-2021  היו מטעים ושגוים.

 

"כשלה מלהציג ולדוות באופן אמיתי ושלם על מצבה הכספי של החברה"

התובעים טוענים בכתב התביעה כי "פירמת רואי החשבון כשלה מלהציג ולדוות באופן אמיתי ושלם על מצבה הכספי של החברה. כן כשלה מלהציג ולדווח באופן אמיתי ושלם על אופי עסקאות מהותיות בהן התקשרה החברה - עסקאות אותן היה עליה לבחון. וכן כשלה מלהציג ולדווח באופן אמיתי ושלם אודות סיכוני האשראי האמיתיים של התברה. ארנסט אנד יאנג הצהירה כי הדוחות ערוכים מכל הבחינות בהתאם לתקנים בינלאומיים ולדין לרבות הוראת תקנות ניירות ערך וכי "לא בא לתשומת ליבנו דבר הגורס לנו לסבור שהמידע הכספי הנ"ל אינו מלא מכל הבחינות המהותיות...". אולם בפועל, מצגים אלו - התגלו ככוזבים.

בפרט, טוענים התובעים "ארנסט אנד יאנג הציגה באופן מטעה, חלקי ושגוי עסקה 'סיבובית שבוצעה ביונט הציבורית, מבלי שהפנתה את תשומת הלב ונתנה משמעות בדיווחיה לכל חלקיה, למהותה האמיתית, לסיכונים המשמעותיים שהיא מייצרת, ולממשל התאגידי הלקוי שהיא מגלה".

לפי התביעה "בשלהי שנת 2020 ובראשית שנת 2021 נעשו בחברה מספר עסקאות מקבילות בסמיכות וזמנים מחשידה. למעשה, מדובר היה בעסקה סיבובית שכללה שני חלקים שלובים שבוצעו במקביל באופן המלמד על מהותה: חלק ראשון, הוא עסקת גיוס הון לחברה באמצעות הקצאת מניות של החברה ליונט הפרטית ובתמורה לסך של 50 מיליון שקל (סך של 25 שקל למניה, מחיר גבוה בעשרות אחוזים ממחיר השוק של המניה)".

התובעים מציינים בתביעתם כי "עם אישור עסקה זו הוחלט במפורש שהתמורה בגין ההקצאה תגיע ליונט הציבורית במזומן בלבד, ולא בנכסים אחרים, ובמיוחד לא באמצעות רכישת תיק האשראי מחברת יונט הפרטית.

לפי התביעה העסקה הסיבובית התגלגלה: "מצד אחד, יונט הציבורית מעבירה 50 מיליון שקל ליונט הפרטית, כביכול בעסקאות במסגרתן היא רוכשת את תיק האשראי של יונט הפרטית (שעיקרו, סך של כ-34 מיליון שקל, הוא למעשה הלוואות שחייבים בעלי השליטה - פנסו, אייזיק ואזר ליונט הפרטית, כך שיונט הציבורית משחררת את בעלי השליטה שלה מחובם כלפי יונט הפרטית).

מצד שני, טוענים התובעים "במקביל, יונט הפרטית מגדילה לכאורה את הונה של יונט הציבורית ב-50 מיליון שקל במסגרת עסקת הקצאת מניות לאותם בעלי שליטה - ומעבירה לצורך כך את אותם 50 מיליון שקל, כביכול במזומן, ליונט הציבורית). התובעים מציינים כי "יונט הציבורית לא קיבלה דבר כנגד הקצאת המניות, בוודאי שלא נכסים ממשיים בשווי 50 מיליון שקל.

 

"היו יכולים לדרוש לפדות את האג"ח קודם קריסת החברה"

 לפי כתב התביעה "היקף אחריות ארנסט אנד יאנג הוא רחב והוא חל גם כלפי נושים ומשקיעים, שחשופים למסמכי החברה ומקבלים את החלטותיהם בהתאם. תפקידה של פירמת רואי החשבון כרו"ח המבקרים את דוחותיה של החברה היה לשמש כישומר סףי עבור המשקיעים.

בנוסף טוענים התובעים כי "בכלל זאת היה עליה לוודא שלא נעשות טעויות, לרבות לא טעויות שנובעות ממעשים או מחדלים, ובוודאי שלא יטעויות' שמקורן בתרמית וממעשי כזב. ל-פירמת רואי החשבון חובת חקירה, החובה להתריע ולאותת בגין אי-סדרים או פעולות אסורות והחובה לבדוק היטב את מצב החברה ואת האינפורמציה המוצגת בדו"חות הכספיים".

בנוסף טוענים התובעים כי כדי לבצע את תפקידה היה על "ארנסט אנד יאנג לגשת למלאכה עם מחשבה חקרנית וגישה של "סקפטיות מקצועית", תוך בחינה מעמיקה של שאלות ותהיות, שצריכות היו לעלות תוך ביצוע הביקורת או הסקירה. במידת הצורך היה עליה לבחון אם יש צורך לפסול את הפעולה החשודה או לעצור אותה, ולמצער לדווח אודותיה ולתת לה ביטוי במסמכים. על פירמת רואי החשבון היה  להתריע על העסקאות שנעשו ולהציג בדוחות ובמסמכים שלה שפורסמו הסתייגויות ואזהרות ברורות. משלא עשתה כן, אחראית ארנסט אנד יאנג לנזקי התובעים. בנוסף טוענים התובעים כי  אלמלא הפרותיה ורשלנותה של פירמת רואי החשבון יכולים היו התובעים 22-1 לדרוש לפדות את האגייח קודם קריסת החברה, תובע 11 לא היה מתקשר בעסקת אג"ח נוספת, ותובע 23 לא היה נותן הלוואות לחברה ולמצער, היה דורש את פירעונן קודם קריסתה.

כידוע מציינים התובעים "נכון להיום יונט הציבורית מצויה בהליכי חדלות פירעון. היא אינה יכולה לפרוע את חובותיה לתובעים. 

התובעים כותבים בתביעתם כי הסעד המבוקש בתביעה הוא כי פירמת רואי החשבון תשלם להם פיצוי של  37,885,157 שקל, כאשר "סכום זה המהווה את שווי יתרת פדיון השקעתם בהתאם להסכמי האג"ח והלוואות, בתוספת ריבית, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. בנוסף דרשו מתן סעד הצהרתי לפיו הנתבעת התרשלה והפרה את חובותיה כלפי התובעים. בנוסף, מבקשים התובעים כי  בית המשפט יחייב את פירמת רואי החשבון בהוצאות, לרבות בשכר טרחת עו"ד בערכים ריאליים, והכל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    נוכל... חילק דירות לעשירים (ל"ת)
    ביגי יומו הגדול 03/01/2024 15:25
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מומי 03/01/2024 13:45
    הגב לתגובה זו
    היכן שהליכוד דורך דשא לא יצמח
  • 2.
    אמיר 02/01/2024 19:41
    הגב לתגובה זו
    פשוט בזיון
  • מי זה אייזיק ? מה הקשר לכתבה ? (ל"ת)
    מני 02/01/2024 21:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    היה כלומניק הפיל אנשים ונשאר כלומניק??והחיוך המטעה 02/01/2024 19:20
    הגב לתגובה זו
    היה כלומניק הפיל אנשים ונשאר כלומניק??והחיוך המטעה שלו היה ברור שהוא נוכל ועצם קירבתו לנתניהו היא הבעיה
BMW M135
צילום: יצרן

רכב היוקרה נרשם על שם אחר כדי שלא יעוקל - איך הצליחו בכל זאת לעקל את הרכב?

רשם ההוצאה לפועל בחיפה, ניר שפר, קבע בהחלטה תקדימית כי רכב יוקרה מסוג ב.מ.וו שנמצא בחזקתו של חייב מזונות יעוקל, אף שהוא רשום על שם של אדם אחר. הרשם קבע כי החייב עשה שימוש ברכב “כמנהג בעלים”, וכי הבעלים הרשום לא הצליח להוכיח שהרכב אינו של החייב. הבעלים חויב גם בהוצאות משפט, והרכב יימסר למימוש חוב המזונות

עוזי גרסטמן |

הפרשה הבאה החלה כשהזוכה בתיק מזונות, אשה שבעלה לשעבר צבר חוב של כ-83 אלף שקל, ביקשה לעקל רכב מסוג ב.מ.וו שנמצא ברשותו של החייב. אף שהרכב היה רשום על שם אדם אחר, היא טענה כי החייב הוא המשתמש היחיד ברכב, וכי למעשה הוא עושה בו שימוש "כמנהג בעלים". הרשם ניר שפר מלשכת ההוצאה לפועל בחיפה נדרש להכריע אם הרכב שייך באמת לבעלים הרשום, או שמדובר בניסיון להסתיר רכוש מפני הנושים.

בתחילת ההליך טען הבעלים הרשום, אדם המנהל עסק משפחתי בתחום הביטחוני, כי הרכב הועבר לחייב רק לצורך מכירה. לדבריו, הוא ביקש מהחייב - חבר קרוב שלו ושל לאביו - "למצוא לי קונה, ותו לא". הוא סיפר כי החייב עוסק בתיווך כלי רכב, כי הרכב חונה ליד ביתו של החייב רק כדי שיוכל להציגו לקונים פוטנציאליים, וכי אין לו כל שימוש אחר בו. אלא שבמהלך הדיון התברר כי הגרסה הזו רחוקה מלהיות משכנעת. הרשם ציין בהחלטתו כי החייב עצמו הודה שהוא מקבל תשלום עבור "חלטורות" שונות, ובין היתר בעבור מציאת קונים לכלי רכב. החייב הוסיף כי הוא גם זה שמבצע עבור הבעלים מבחני רישוי (טסטים) לכל כלי הרכב שברשותו, ובמקרה הזה אף ערך את הטסט לרכב הב.מ.וו. “אני האיש של הטסטים”, אמר בחקירתו, “אני לוקח 100 שקלים עלות טסט, משלם והם מחזירים לי במזומן”.

בהחלטתו ציין הרשם כי לפי סעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל, מיטלטלין שעוקלו כשהם בחזקתו של החייב נחשבים רכושו, כל עוד לא הוכח אחרת. כלומר כשנכס נמצא בידי חייב, הנטל להוכיח שהוא לא שייך לו מוטל על מי שטוען לבעלות. “מקום בו הרכב עוקל נוכח הטענה כי החייב עושה בו שימוש כמנהג בעלים, אין ברישום כשלעצמו בכדי לקבוע כי מדובר ברכבו של צד ג'”, כתב הרשם בהחלטתו, “וככל וייקבע כי הרכב נמצא בחזקתו או בחצריו של החייב, יהיה על צד ג' ו/או החייב להוכיח מהות הזכות ברכב להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל”.

סתירות בגרסאות של הבעלים הרשום

דו"ח חקירה כלכלית שהוגש לתיק אישש את טענות הזוכה: החוקר הפרטי גילה כי הרכב חונה בקביעות ליד ביתו של החייב וכי הוא זה שנוהג בו. גם בחקירות שנערכו לשני הצדדים, עלו סתירות בגרסאותיהם. הבעלים הרשום, שטען בתחילה כי לרכב אין טסט בתוקף, ונאלץ להודות בהמשך כי דווקא יש לו טסט תקף עד סוף נובמבר 2025. הרשם העיר על כך כי, “מצופה היה שאדם במעמדו, המעסיק 220 עובדים ומחזיק בצי רכבים, יבדוק היטב את העובדות טרם מתן תצהיר”.

עוד קבע הרשם כי טענותיו של הבעלים הרשום, שלפיהן הרכב נמסר רק לצורך מכירה, אינן מתיישבות עם התנהלותו. לדבריו, אדם כזה היה אמור לשמור תיעוד או אסמכתאות על העסקות שבוצעו ועל הכספים ששולמו, אך היא לא הוצגה ולו ראיה אחת לכך. “מעבר לכך שכאיש עסקים במעמדו ניתן היה לצפות כי צד ג' יהיה מסודר יותר ויידע לתמוך טענותיו באסמכתאות, טענת צד ג' לפיה לפעמים הוא משלם לחייב עבור הדלק מלמדת, לכל הפחות, כי צד ג' מודע לשימוש בו עושה החייב ברכב וסבור כי אינו נדרש לשאת בהוצאות”, נכתב בהחלטה.

משאית
צילום: Istock

כלל סירבה - נהג משאית יקבל בכל זאת 190 אלף שקל

הנהג, שנפצע בעת ירידה מהרכב, ניהל מאבק משפטי ממושך מול חברת הביטוח, שטענה כי אינו זכאי לפיצוי וכי המקרה כלל אינו תאונת דרכים. בית משפט השלום ברמלה חשב אחרת, קבע כי גרסת הנהג אמינה ומגובה בראיות, והעניק לו נכות רפואית תפקודית של 10%. פסק הדין מותח ביקורת חריפה על התנהלות כלל ומדגיש שלא ניתן להתעלם מהעובדה שהפציעה נגרמה לאיש עקב שימוש רגיל במשאית

עוזי גרסטמן |

בשעות אחר הצהריים של אחד הימים בתחילת ספטמבר 2020, לאחר יום עבודה ארוך, עצר נהג משאית את הרכב סמוך לביתו. הוא כבר הכיר היטב את שגרת סיום הנהיגה, את כיבוי המנוע, את פתיחת הדלת ואת הירידה במדרגות הגבוהות של תא הנהג. ואולם הפעם, בתוך שבריר שנייה, מעידה פשוטה נהפכה לפציעה לא קלה ולמאבק משפטי של שנים. כפי שתיאר זאת האיש בעדותו, "תוך כדי ירידתי מהמדרגות של המשאית מעדתי על המדרגות ונפלתי על הרצפה" - גרסה שחזרה שוב ושוב בכל אחד מהמסמכים, עוד לפני שהוא חשב לפנות לערכאות.

התוצאה היתה שבר בקרסול שמאל, אשפוז וניתוח שכללו קיבוע באמצעות פלטות וברגים, חודשים ארוכים של שיקום, כאבים, צליעה ומגבלות שהפכו את עבודתו הפיזית מאתגרת בהרבה. אלא שבעוד שהמוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה ושילם לו גמלאות ונכות זמנית וקבועה, חברת הביטוח כלל, שביטחה את המשאית בביטוח חובה, סירבה לראות במקרה תאונת דרכים, וטענה כי הנהג הוא לא זכאי לפיצוי כלל. המאבק הגיע לפתחו של בית משפט השלום ברמלה בפני השופטת קרן אביסרור, שפסק דינה הקיף ועבר ביסודיות על כל שלב ושלב בתיק. כבר בתחילת פסק הדין היא הבהירה כי המחלוקת בין הצדדים מקיפה הן את שאלת האחריות והן את שיעור הנזק, אך בסופו של דבר היא דחתה לחלוטין את עמדת חברת הביטוח.

הנתבעת טענה כי מדובר ב"עדות יחידה של בעל דין" וכי התובע לא זימן עדים נוספים, אף שהיו אנשים שהגיעו למקום לאחר הנפילה. אלא שבית המשפט קבע כי התובע כלל לא טען שהיו עדים לנפילה עצמה, וכי העובדה שאנשים הוזעקו בדיעבד אינה רלוונטית לשאלת עצם התרחשות התאונה. יתרה מכך, השופטת מדגישה כי גרסתו של התובע נמסרה באופן עקבי - במסמכי בית החולים ביום התאונה ("אובחן שבר... בקרסול שמאל שנגרם כשנפל ממשאית"), במסמכי הביטוח הלאומי ("תוך כדי ירידה ממדרגות המשאית עמדתי על המדרגות ונפלתי") ובעדותו בבית המשפט. חוות דעת המומחה האורתופדי מטעם בית המשפט, ד"ר אופנהיים, אף היא סייעה בהכרעה, שכן טיב הפגיעה - שבר בימלאולרי בקרסול, תואם לחלוטין נפילה ממשאית. השופטת כתבה בפסק הדין שפורסם כי, "גרסה זו של התובע ביחס לנסיבות קרות התאונה הוכחה ולא נסתרה", ומוסיפה כי גם סרטוני המעקב שהציגה חברת הביטוח כשנתיים לאחר האירוע אינם סותרים את גרסתו.

בית המשפט לא הותיר מקום לספק

במוקד המחלוקת עמדה השאלה המשפטית: האם נפילה בעת ירידה ממשאית נעוצה "בשימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה", כנדרש בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (פלת"ד). כאן בית המשפט לא השאיר מקום לספק. בהתאם להגדרה הרחבה של החוק, הכוללת במפורש "כניסה לרכב או ירידה ממנו", קבעה השופטת בהכרעתה כי תנאי החוק מתקיימים, וכי "הוכח שהשימוש במשאית הוא 'שימוש ברכב מנועי', שהמאורע שבו נגרם לתובע נזק גוף הוא עקב השימוש ברכב המנועי, ושהשימוש ברכב מנועי היה למטרות תחבורה". מדובר בקביעה מהותית, מכיוון שאם התאונה מוכרת כתאונת דרכים, חובת הפיצוי חלה על מבטחת החובה, ללא צורך בהוכחת רשלנות.

המומחה שמונה מטעם בית המשפט, ד"ר אופנהיים, קבע לתובע 10% נכות צמיתה בקרסול שמאל, לצד נכויות זמניות משמעותיות: 100% בשלושת החודשים הראשונים ו-50% בשלושת החודשים הבאים. חוות דעתו כללה ממצאים ברורים בצילום הרנטגן, ובהם "אי סדירות של הסחוס המפרקי בקרסול... ופתיחה קלה של המורטיס", תוצאה של הניתוח וקיבוע השבר. המומחה הסביר כי גם אם בבדיקה הפיזיקלית הגבלת התנועה נראתה "קלה", הרי שממצאי הדימות מעידים על פגיעה עמוקה יותר. הוא ציין כי, "חוסר סדירות של המפרק מתבטא גם בכאב ולא רק בתנועה... בכאב, בהתעייפות של המפרק ושינויים שיכולים לחול עם השנים".