תביעה נגד משרד רואי החשבון ארנסט אנד יאנג - חתם על הדוחות של יונט קרדיט שהתבררו ככוזבים
רשות ניירות ערך הודיעה לפני שבועיים כי סיימה את החקירה ביונט קרדיט, חברת האשראי החוץ בנקאי שמשה כחלון היה היו"ר שלה. הרשות העבירה את הממצאים לפרקליטות. החקירה כזכור נסובה סביב החשד כי בכירי החברה ובעלי השליטה בה גנבו והעבירו כספים במרמה מהחברה הציבורית לפרטית, בסכום של עשרות מיליוני שקלים.
המדהים הוא שכפי שהצגנו בזמן אמת היו סימנים לכך בדוחות הכספיים כשכבר בכניסה של הפעילות לתוך שלד בורסאי, היה אפשר להבין שמשהו קצת מסריח.
לפי החשד גם שר האוצר לשעבר כחלון חשוד בעבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך ובעבירות מרמה והפרת אמונים. וכעת מתברר כי גם משרד רואה החשבון של החברה קוסט פורר את גבאי/ ארנסט אנד יאנג (E&Y) שמנהול על ידי שרון שולמן, עלול לשלם עבור הנזקים שנגרמו כתוצאה מהפרשיה.
משרד רואי החשבון ארנסט אנד יאנג שנחשב הגדול בתחום בארץ ביקר וסקר את דוחות יונט ולא עלה על כך שיש פגמים גדולים במספרים. המשרד אגב גם היה רואה החשבון של יוניבו, BOL וחברות נוספות שהתגלו בהן פשלות בביקורת ובסקירה. בד בבד וגם על רקע נפילה של חברת אשראי חוץ בנקאי - גיבוי, מתברר שגם במשרד דלויט הביקורות והסקירות על דוחות הכספיים לא היו מספקות
- פירמות ראיית החשבון הגדולות בעולם - ומה המצב בישראל?
- הרשות להגנת הפרטיות קנסה את EY ו-PWC: אספו ת"ז בניגוד לחוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשדות ביונט קרדיט
כזכור, החשדות שעלו הם כי בעלי השליטה בחברה, בהם המנכ"ל לשעבר יצחק אזר, וכן שלמה אייזיק ושי פנסו בעלי השליטה בחברה הפרטית יונט קרדיט עברו עבירות של דיווח, וכן עבירות של שימוש במידע פנים, גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, שיבוש מהלכי משפט והלבנת הון.
נזכיר כי ישנן עוד חשודים בפרשיה בהם המשנה למנכ"ל יואב צבר, יועץ החברה דוד בן נעים, ובכירים נוספים. ברשות ניירות ערך, טוענים כי העבירות בוצעו בהנפקת 2 מיליון מניות של החברה הציבורית שהועברו לחברה הפרטית, כאשר תמורת המניות היו אמורים בעלי השליטה להזרים לחברה הציבורית כספים בסך 50 מיליון שקל.
מטרת העסקה לפי החשד הייתה בעיית תשלום אגרות החוב של החברה הפרטית. החשד שעלה הוא כי בעלי השליטה רימו את החברה הציבורית והציגו מצג שקרי במהלך אישור העסקה, כאשר קיבלו מימון מהחברה הציבורית לרכישת המניות ללא כל תמורה.
- מאסר למנהל עבודה שהורשע בגרימת מוות ברשלנות
- צילם גבר עירום בחוף והפיץ ברשת - האם זו פגיעה בפרטיות?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ירושות לא שוויוניות: צדק אישי או סכסוך משפחתי?
תביעה על 38 מיליון שקל
התביעה הוגשה כנגד פירמת רואי חשבון של החברה קוסט פורר גבאי את קסירר, הפועלת בשיתוף פעולה ותחת המותג של הפירמה הבינלאומית ארנסט אנד יאנג.
התביעה הוגשה על ידי 23 מחזיקי אג"ח של החברה. לפי כתב התביעה, "עניינה של תביעה זו בנזקים שגרמה במעשיה, במחדליה ובהפרותיה, לתובעים, שהתקשרו בהסכמים (הסכמי אגייח ו/או הלוואה) עם חברת יונט קרדיט שירותים פיננסיים, (יונט הציבורית) לפי כתב התביעה משרד רואי החשבון של החברה קוסט הציג פרטים מטעים ושגויים, והחסיר גילויים נדרשים, בשורה של מסמכים, חוות דעת, מכתבים ודוחות ביקורת וסקירה.
קוסט ש"ביקרה, סקרה ואישרה ללא כל הסתייגות את הדוחות של החברה, את הדוח השנתי והנתונים לשנת 2021 בפרט, שהציגו תמונת מצב שגויה לגבי מצב יונט הציבורית, לפיהם הסיכונים בתיק האשראי וההלוואות שהעמידה החברה נמוכים ומתונים כביכול. בנוסף הוצג כי ההון העצמי של החברה גדל משמעותית בשנת 2021 מ-30 מיליון שקל ל-80 מיליון שקל".
לפי כתב התביעה, "מצגים אלו ואחרים בדוחות ובמסמכי רואי החשבון - התגלו ככוזבים, קוסט (ארנסט אנד יאנג) שימשה במשך שנים משרד רו"ח המבקר של יונט הציבורית. זאת, עד להתפטרותה ביום 13.7.2022, בין היתר, בשל קיומן של "טעויות מהותיות" בדוחות החברה אותם ביקרה היא עצמה".
במקביל שימשה פירמת רואי החשבון במשך שנים גם כרו"ח המבקר של החברה הפרטית, יונט קרדיט (הפרטית) התובעים מציינים בכתב התביעה כי הלוו כספים לחברה באמצעות אגרות חוב פרטיות שהוסדרו בהסכמים פרטניים שנחתמו בשנים 2021-2019 בתמורה לריבית בשיעור שנתי של 8%-9.5%. בהסכמים הוסדר, כי יוכלו לפדות את האג"ח בתום כל שנה מלאה, למעט בשנה הראשונה. סך ההלוואות שהעמידו יחד 22 מהתובעים עולה על 28 מיליון שקל. התובע ה-23, מתן בן גור הלווה לחברה 12 מיליון שקל, במסגרת שני הסכמי הלוואה שנחתמו בחודשים אוקטובר ודצמבר 2021.
מחדל מתמשך
על פי כתב התביעה פירמת רואי החשבון קוסט (ארנטס אנד יאנג) הציגה במשך שנים בשורה של דוחות ומסמכים שפורסמו בהסכמתה מראשית שנת 2021 ואילך, פרטים מטעים על מצב החברה. בנוסף, החברה נכשלה וביצעה מחדל באי גילוי פרטים על מצב החברה, ולא הניפה דגלי אזהרה מבעוד מועד בהתאם למידע שהיה בידה או שצריך היה שיהא בידה מתוקף תפקידה.
על פי כתב התביעה, "במהלך השנים 2022-2021 חתמה פירמת רואי החשבון על מסמכים שפורסמו, בין היתר, באתרי האינטרנט של הבורסה לניירות ערך ושל הרשות לניירות ערך, בהם אישרה את מצבה הפיננסי של יונט הציבורית, כפי שהוצג בדוחות כספיים אותם היה עליה לבקר, לסקור, לבדוק ולאשר. ביחס לכל אחד מהדוחות הנ"ל לשנת 2021 ובדוח השנתי לשנת 2021 אישרה ארנסט אנד יאנג בדוח נלווה מטעמה שפורסם בהסכמתה יחד עם הדוחות, כי הם משקפים באופן נאות מכל הבחינות המהותיות את המצב הכספי של החברה ואת תוצאות פעילותה, השינויים בהון ותזרימי המזומנים שלה.
משכה את חוות הדעתלפי כתב התביעה "ביום 14.7.2022, הודיעה ארנסט אנד יאנג בצעד חריג, כי היא מושכת את חוות הדעת, דוחות הסקירה ומכתב ההסכמה לגבי הדוחות הכספיים של החברה שפורסמו בהסכמתה ביחס לתקופה שהחל משנת 2020 ולמעשה עד למועד הודעת ההתפטרות בשל קיומן של "טעויות מהותיות" בדוחותיה.
התובעים טוענים כי "מעשה זה של ארנסט אנד יאנג מהווה הודאת בעל דין מובהקת בהפרת חובותיה ובפרט בעובדה שהיו במסמכיה הנ"ל פרטים מטעים; בפרט, בכך שהחל מהדוח הרבעוני הראשון לשנת 2021 נפלו "טעויות מהותיות" בדוחותיה של ארנסט אנד יאנג. ואכן בדיעבד התגלה, כי פרטים שהופיעו בדוחות הכספיים שאושרו ובוקרו על-ידי ארנסט אנד יאנג בשנים 2022-2021 היו מטעים ושגוים.
"כשלה מלהציג ולדוות באופן אמיתי ושלם על מצבה הכספי של החברה"
התובעים טוענים בכתב התביעה כי "פירמת רואי החשבון כשלה מלהציג ולדוות באופן אמיתי ושלם על מצבה הכספי של החברה. כן כשלה מלהציג ולדווח באופן אמיתי ושלם על אופי עסקאות מהותיות בהן התקשרה החברה - עסקאות אותן היה עליה לבחון. וכן כשלה מלהציג ולדווח באופן אמיתי ושלם אודות סיכוני האשראי האמיתיים של התברה. ארנסט אנד יאנג הצהירה כי הדוחות ערוכים מכל הבחינות בהתאם לתקנים בינלאומיים ולדין לרבות הוראת תקנות ניירות ערך וכי "לא בא לתשומת ליבנו דבר הגורס לנו לסבור שהמידע הכספי הנ"ל אינו מלא מכל הבחינות המהותיות...". אולם בפועל, מצגים אלו - התגלו ככוזבים.
בפרט, טוענים התובעים "ארנסט אנד יאנג הציגה באופן מטעה, חלקי ושגוי עסקה 'סיבובית שבוצעה ביונט הציבורית, מבלי שהפנתה את תשומת הלב ונתנה משמעות בדיווחיה לכל חלקיה, למהותה האמיתית, לסיכונים המשמעותיים שהיא מייצרת, ולממשל התאגידי הלקוי שהיא מגלה".
לפי התביעה "בשלהי שנת 2020 ובראשית שנת 2021 נעשו בחברה מספר עסקאות מקבילות בסמיכות וזמנים מחשידה. למעשה, מדובר היה בעסקה סיבובית שכללה שני חלקים שלובים שבוצעו במקביל באופן המלמד על מהותה: חלק ראשון, הוא עסקת גיוס הון לחברה באמצעות הקצאת מניות של החברה ליונט הפרטית ובתמורה לסך של 50 מיליון שקל (סך של 25 שקל למניה, מחיר גבוה בעשרות אחוזים ממחיר השוק של המניה)".
התובעים מציינים בתביעתם כי "עם אישור עסקה זו הוחלט במפורש שהתמורה בגין ההקצאה תגיע ליונט הציבורית במזומן בלבד, ולא בנכסים אחרים, ובמיוחד לא באמצעות רכישת תיק האשראי מחברת יונט הפרטית.
לפי התביעה העסקה הסיבובית התגלגלה: "מצד אחד, יונט הציבורית מעבירה 50 מיליון שקל ליונט הפרטית, כביכול בעסקאות במסגרתן היא רוכשת את תיק האשראי של יונט הפרטית (שעיקרו, סך של כ-34 מיליון שקל, הוא למעשה הלוואות שחייבים בעלי השליטה - פנסו, אייזיק ואזר ליונט הפרטית, כך שיונט הציבורית משחררת את בעלי השליטה שלה מחובם כלפי יונט הפרטית).
מצד שני, טוענים התובעים "במקביל, יונט הפרטית מגדילה לכאורה את הונה של יונט הציבורית ב-50 מיליון שקל במסגרת עסקת הקצאת מניות לאותם בעלי שליטה - ומעבירה לצורך כך את אותם 50 מיליון שקל, כביכול במזומן, ליונט הציבורית). התובעים מציינים כי "יונט הציבורית לא קיבלה דבר כנגד הקצאת המניות, בוודאי שלא נכסים ממשיים בשווי 50 מיליון שקל.
"היו יכולים לדרוש לפדות את האג"ח קודם קריסת החברה"
לפי כתב התביעה "היקף אחריות ארנסט אנד יאנג הוא רחב והוא חל גם כלפי נושים ומשקיעים, שחשופים למסמכי החברה ומקבלים את החלטותיהם בהתאם. תפקידה של פירמת רואי החשבון כרו"ח המבקרים את דוחותיה של החברה היה לשמש כישומר סףי עבור המשקיעים.
בנוסף טוענים התובעים כי "בכלל זאת היה עליה לוודא שלא נעשות טעויות, לרבות לא טעויות שנובעות ממעשים או מחדלים, ובוודאי שלא יטעויות' שמקורן בתרמית וממעשי כזב. ל-פירמת רואי החשבון חובת חקירה, החובה להתריע ולאותת בגין אי-סדרים או פעולות אסורות והחובה לבדוק היטב את מצב החברה ואת האינפורמציה המוצגת בדו"חות הכספיים".
בנוסף טוענים התובעים כי כדי לבצע את תפקידה היה על "ארנסט אנד יאנג לגשת למלאכה עם מחשבה חקרנית וגישה של "סקפטיות מקצועית", תוך בחינה מעמיקה של שאלות ותהיות, שצריכות היו לעלות תוך ביצוע הביקורת או הסקירה. במידת הצורך היה עליה לבחון אם יש צורך לפסול את הפעולה החשודה או לעצור אותה, ולמצער לדווח אודותיה ולתת לה ביטוי במסמכים. על פירמת רואי החשבון היה להתריע על העסקאות שנעשו ולהציג בדוחות ובמסמכים שלה שפורסמו הסתייגויות ואזהרות ברורות. משלא עשתה כן, אחראית ארנסט אנד יאנג לנזקי התובעים. בנוסף טוענים התובעים כי אלמלא הפרותיה ורשלנותה של פירמת רואי החשבון יכולים היו התובעים 22-1 לדרוש לפדות את האגייח קודם קריסת החברה, תובע 11 לא היה מתקשר בעסקת אג"ח נוספת, ותובע 23 לא היה נותן הלוואות לחברה ולמצער, היה דורש את פירעונן קודם קריסתה.
כידוע מציינים התובעים "נכון להיום יונט הציבורית מצויה בהליכי חדלות פירעון. היא אינה יכולה לפרוע את חובותיה לתובעים.
התובעים כותבים בתביעתם כי הסעד המבוקש בתביעה הוא כי פירמת רואי החשבון תשלם להם פיצוי של 37,885,157 שקל, כאשר "סכום זה המהווה את שווי יתרת פדיון השקעתם בהתאם להסכמי האג"ח והלוואות, בתוספת ריבית, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. בנוסף דרשו מתן סעד הצהרתי לפיו הנתבעת התרשלה והפרה את חובותיה כלפי התובעים. בנוסף, מבקשים התובעים כי בית המשפט יחייב את פירמת רואי החשבון בהוצאות, לרבות בשכר טרחת עו"ד בערכים ריאליים, והכל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.
- 4.נוכל... חילק דירות לעשירים (ל"ת)ביגי יומו הגדול 03/01/2024 15:25הגב לתגובה זו
- 3.מומי 03/01/2024 13:45הגב לתגובה זוהיכן שהליכוד דורך דשא לא יצמח
- 2.אמיר 02/01/2024 19:41הגב לתגובה זופשוט בזיון
- מי זה אייזיק ? מה הקשר לכתבה ? (ל"ת)מני 02/01/2024 21:41הגב לתגובה זו
- 1.היה כלומניק הפיל אנשים ונשאר כלומניק??והחיוך המטעה 02/01/2024 19:20הגב לתגובה זוהיה כלומניק הפיל אנשים ונשאר כלומניק??והחיוך המטעה שלו היה ברור שהוא נוכל ועצם קירבתו לנתניהו היא הבעיה

ביה"ד הארצי לעבודה איפשר ייצוגית נגד קרנות הפנסיה הוותיקות
ההרכב של בית הדין קבע כי יש "אפשרות סבירה" שהמחלוקת תוכרע לטובת קבוצת פנסיונרים שעברו במהלך עבודתם בין כמה קרנות, וכיום אינם מקבלים החזר כספים ששילמו לאחר שדחו את פרישתם. בניגוד להם, מי שחסכו בקרן אחת זכאים להחזר - מצב שעורר טענות לאפליה, שאותן בית
הדין הארצי נטה לקבל. בית הדין האזורי דחה את הבקשה, אך הערעור התקבל וההליך יחזור לערכאה הראשונה כדי שימשיך להתברר בה
סיפורה של הפרשה הזאת מתחיל בשגרת חייהם של עובדים ותיקים במערכת הבריאות, שעבדו עשרות שנים במוסדות שונים והועברו בין קרנות פנסיה שונות. הם לא העלו בדעתם כי עם הגיעם לגיל פרישה, ובעקבות החלטתם להמשיך ולעבוד עוד כמה שנים, הם ימצאו עצמם בעימות משפטי מורכב על זכות שנראתה להם טבעית: לקבל בחזרה את דמי הגמולים ששילמו בתקופה שבה כבר צברו את מלוא שיעור הקצבה המירבי. בעוד חבריהם שחסכו כל חייהם בקרן אחת מקבלים את ההחזר הזה, הם נענו בשלילה. מכאן נולדה תביעה ייצוגית עקרונית, שעניינה לא רק בזכויותיהם האישיות, אלא גם בשאלת השוויון והאחידות במערך הפנסיוני.
בפסק דין שניתן השבוע, קיבל בית הדין הארצי לעבודה את הערעור של הפנסיונרים וקבע כי יש אפשרות סבירה שהתביעה תוכרע לטובתם. בכך הוא הפך את ההחלטה של בית הדין האזורי בתל אביב, שדחה את בקשת האישור. "הוכחה קיומה של 'אפשרות סבירה' שהתובענה תוכרע לטובת הקבוצה", נכתב בפסק הדין, תוך הדגשה כי מדובר בשלב מקדמי בלבד וכי ההכרעה המלאה תינתן בהמשך ההליך.
קרנות הפנסיה הוותיקות, בהן מבטחים, קרן הגמלאות המרכזית (קג"מ), מקפת וקרן הדסה, נסגרו להצטרפות עמיתים חדשים כבר ב-1995 ונמצאות מאז תחת הסדר הבראה. על כל הקרנות האלה חל תקנון אחיד, הקובע מערך זכויות שווה לכל עמית. אחד מסעיפי התקנון, תקנה 14(ג), מעניק למבוטח שדחה את פרישתו לאחר שכבר צבר 70% פנסיה - שיעור הקצבה המרבי - החזר מלא של דמי הגמולים ששילם בתקופה הזו. אלא שכאן עלתה השאלה: האם הזכות הזאת חלה גם על מי שצבר את שיעור הקצבה המלא רק במצטבר, כתוצאה מהיותו מבוטח בכמה קרנות לאורך השנים? בית הדין האזורי סבר שלא. הוא קבע כי התקנון אינו מתייחס מפורשות למצב שכזה, וכי לשון תקנה 14(ג) מתיישבת יותר עם פרשנות הקרנות שלפיה מדובר בזכות החלה רק על מי שבוטח בקרן אחת.
אין היגיון להפלות בין מי שחסך בקרן אחת למי שעבר בין קרנות
המערערים, שיוצגו בידי עו"ד שאול ציוני ועו"ד רעות זייטלבך, טענו כי מדובר בהפליה בוטה. הם הזכירו כי תקנה 50(ב) קובעת ש"כל הוראות התקנון יחולו לגבי מבוטח בקרן שחל עליו פרק זה, אלא אם כן נקבע אחרת". מכאן, לדבריהם, ברור שגם תקנה 14(ג) חלה עליהם. לטענתם, אין כל היגיון להפלות בין מי שחסך כל חייו בקרן אחת לבין מי שעבר בין קרנות, בייחוד כששניהם הגיעו לאותו מצב - צבירת 70% פנסיה ובחירה לדחות את הפרישה. בית הדין האזורי עצמו לא התעלם מהקושי, וציין בהכרעתו כי, "יש ממש בטענות המערערים להפליה, חוסר תום הלב והפרת חובת האמון". ואולם הוא קבע כי לא הונחה בפניו תשתית מספקת כדי לאשר את התביעה כייצוגית.
- עדכון הפנסיה: עלייה של 3.24% לכ-250 אלף גמלאים
- השורה התחתונה: מה תהיה קצבת הפנסיה החודשית שלכם כשתפרשו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, טענו הקרנות, שיוצגו בידי עו"ד אלישע שור ועו"ד רוית קוטק, כי אינן מוסמכות להעניק זכויות שלא נקבעו מפורשות בתקנון. הן הדגישו כי לאורך ההיסטוריה של הקרנות לא הוכרה זכות להחזר דמי גמולים במצב של רציפות זכויות. לדבריהן, מטרת ההסדרים היא לאפשר ניידות בין קרנות תוך שמירה על רצף ביטוחי, אך אין פירוש הדבר שמבוטח בכמה קרנות ייחשב כאילו בוטח בקרן אחת. גם רשות שוק ההון, שהגישה עמדה מטעמה, תמכה בפרשנות הזו. לטענתה, תקנה 14(ג) מתייחסת לצבירה בקרן אחת בלבד, והחלתה על מצבים של רציפות זכויות היתה מחייבת התאמות חישוביות מורכבות שלא נקבעו בתקנון.

מאסר למנהל עבודה שהורשע בגרימת מוות ברשלנות
בית משפט השלום באשקלון גזר עונשי מאסר ופיצויים על שני מנהלים במפעל חרש אשדוד 2000 לאחר מותו של יורי סבצ'וק ז"ל, שנמחץ תחת מכלול מתכת בזמן שהפעיל עגורן - מבלי שהוכשר לכך. השופט צבי פורר מתח ביקורת חריפה על תרבות הבטיחות הלקויה ששררה במפעל וציין כי רק
לאחר האסון הוטמעו נהלים בסיסיים לשמירה על חיי העובדים
בוקר אחד בתחילת ינואר 2021 נהפך לזירת אסון קשה במפעל חרש אשדוד 2000. יורי סבצ'וק ז"ל, מסגר בן 70 שעבד במפעל במשך כשנתיים, נהרג לאחר שמכלול מתכת כבד, במשקל של עשרות קילוגרמים, ניתק מן העגורן ונפל עליו. התאונה הקטלנית התרחשה לעיני חבריו לעבודה והשאירה את משפחתו כשהיא מתמודדת עם אובדן קשה. השבוע, כמעט חמש שנים אחרי, קבע בית משפט השלום באשקלון את אחריותם של מנהלי המפעל והטיל עליהם עונשי מאסר ופיצוי כספי למשפחת ההרוג.
כתב האישום המתוקן קבע כי אביב אלבז, ששימש מנהל המפעל, הורשע בהפרת הוראות פקודת הבטיחות בעבודה. דוד עובדיה, ששימש מנהל עבודה ואחראי על קו הייצור, הורשע בעבירת גרימת מוות ברשלנות. השניים הודו בעובדות במסגרת הסדר טיעון שנחתם עם המדינה. על פי ההסדר, אלבז התחייב לשלם פיצוי בסכום כולל של 150 אלף שקל, ועובדיה ישלם 50 אלף שקל נוספים. עם זאת, שאלת הענישה נותרה לשיקול דעתו של בית המשפט.
המסמכים המשפטיים שחשף השופט צבי פורר מתארים מציאות מטרידה. כבר לפני התאונה התריע ממונה הבטיחות החיצוני, נעם שער, כי עובדים מפעילים עגורנים מבלי שיש בידיהם רישיון מתאים לכך. בנוסף, הוא התריע כי עובדים נחשפים לסכנת פגיעה מגופים נופלים מבלי שסופק להם ציוד מגן אישי בסיסי. למרות זאת, אלבז ועובדיה לא פעלו לתיקון הליקויים. השופט הדגיש בהכרעתו כי, "במפעל שניהל נאשם 1 נהגו לעבוד באופן תדיר מפעילי עגורנים ללא הכשרה מתאימה", וקבע כי מדובר בדפוס התנהלות שהוביל בסופו של דבר לאובדן חיים.
המכלול נפל ישירות על ראשו וחזהו של סבצ'וק
ביום התאונה הורה עובדיה לסבצ'וק לשנע פלטת מתכת כבדה באמצעות העגורן, אף שידע כי המנוח אינו מוסמך להפעילו. המכלול שוקל כ-80-70 ק"ג והיה אמור להיות מועבר באמצעות אביזרי הרמה מתאימים שלא סופקו. גם קסדת מגן בסיסית לא ניתנה לעובד הוותיק. סבצ'וק השחיל את אונקל העגורן לתוך חור במכלול, אך מבנה האונקל לא התאים להרמה. ברגע שבו המכלול הורם, השתחררה האחיזה והוא נפל ישירות על ראשו וחזהו של סבצ'וק, שנהרג במקום כתוצאה מ"מעיכה קשה בראש וריסוק חזה", כפי שתיאר כתב האישום.
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- פקידה בביטוח לאומי דרשה להכיר בלחץ כפגיעה בעבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת הדיונים, הוגשו תסקירי שירות מבחן לגבי שני הנאשמים. אלבז, שנעדר עבר פלילי, הוצג כאדם שמתקשה להתמודד עם תחושת האשמה ומסר כי מאז התאונה סבל מסיוטים. הוא סגר את המפעל לזמן מה, ולאחר פתיחתו מחדש דאג שכל העובדים יעברו קורסי בטיחות ויוסמכו להפעלת עגורנים ומלגזות. שירות המבחן המליץ לבטל את הרשעתו ולהטיל עליו 300 שעות שירות לתועלת הציבור, בשל הפגיעה האפשרית בפרנסתו מול גופים ביטחוניים.