ג'יי.פי מורגן חושף הפסד ענקי וחברת ההסעות השיתופיות מתחילה להיסחר מתחת למחיר ההנפקה

10 במאי 2022 - מערכת הקריפטו טרה קורסת, המטבעות UST ולונה מטלטלים את השוק

ב-10 במאי 2022 החריפה הקריסה של מערכת טרה, אחת המערכות הגדולות בשוק הקריפטו באותה תקופה. במרכז האירוע עמד UST, מטבע יציב אלגוריתמי שהיה אמור להיסחר סביב דולר אחד. בניגוד למטבעות יציבים שמגובים בפיקדונות דולריים או בנכסים פיננסיים מסורתיים, UST נשען על מנגנון המרה מול המטבע לונה. הרעיון היה שכל ירידה או עלייה במחיר UST תתאזן באמצעות יצירה או שריפה של לונה, כך שההצמדה לדולר תישמר.

בימים שקדמו ל-10 במאי החלה יציאה רחבה של כספים מהמערכת, ובעיקר מפרוטוקול אנקור, שהיה אחד ממוקדי המשיכה המרכזיים של משקיעים לטרה. אנקור הציע במשך תקופה תשואה גבוהה מאוד על הפקדות UST, בשיעור שהתקרב ל-20% בשנה. התשואה הזו משכה מיליארדי דולרים, אבל גם יצרה תלות גבוהה באמון המשקיעים. כאשר החלו פדיונות גדולים, UST ירד מתחת לדולר, והמערכת התקשתה להחזיר אותו לרמה שאליה היה אמור להיות צמוד.

באותו שלב ניסתה לונה פאונדיישן גארד, הגוף שהוקם כדי לתמוך ביציבות המערכת, להשתמש ברזרבות גדולות של ביטקוין ונכסים דיגיטליים נוספים. הרזרבות כללו ביטקוין בהיקף של מיליארדי דולרים. המטרה הייתה למכור או להלוות נכסים כדי לתמוך בביקוש ל-UST ולהחזיר אותו לסביבת דולר אחד. אבל הלחץ היה חזק בהרבה. UST המשיך להיסחר מתחת לדולר, ולונה ספגה מכירות כבדות בגלל מנגנון ההמרה שהגדיל מאוד את היצע המטבע.

המספרים היו חריגים גם ביחס לשוק הקריפטו התנודתי. לפני הקריסה, לונה היה אחד המטבעות הגדולים בעולם לפי שווי שוק, עם שווי של עשרות מיליארדי דולרים. בתוך ימים ספורים נמחק כמעט כל שוויו. גם UST, שעמד על שווי של כ-18 מיליארד דולר לפני האירוע, איבד את מעמדו כמטבע יציב. בסך הכול נמחקו מהמערכת של טרה ולונה עשרות מיליארדי דולרים.

• היום שבו בנק ההשקעות הענק נמכר ליריבו ב-2 דולר למניה והדאו איבד 12.9%
• חשש מנפילה בשווקים - ג'יי פי מורגן: להחזיק מניות אנרגיה ולהפחית חשיפה למניות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

האירוע פגע גם בחברות ובפלטפורמות שפעלו סביב טרה, כולל קרנות, מלווים, בורסות קריפטו ומשקיעים פרטיים. במקביל נוצר לחץ על מטבעות יציבים אחרים, לרבות כאלה עם מודלים שונים לחלוטין. משקיעים החלו לבחון מחדש את השאלה מה עומד מאחורי כל מטבע יציב, מה איכות הגיבוי שלו, מה רמת השקיפות, ומה קורה כאשר יש גל פדיונות מהיר.

10 במאי 2019 - אובר מתחילה להיסחר בבורסת ניו יורק במחיר נמוך מההנפקה

ב-10 במאי 2019 החלה אובר להיסחר בבורסת ניו יורק. החברה תמחרה את ההנפקה ב-45 דולר למניה, מכרה 180 מיליון מניות וגייסה כ-8.1 מיליארד דולר. לפי מחיר ההנפקה, שווי החברה בדילול מלא עמד על יותר מ-82 מיליארד דולר. זו הייתה אחת ההנפקות הגדולות של חברת טכנולוגיה בארה"ב באותה תקופה, והיא משכה עניין גדול בגלל הגודל של אובר, הפריסה הגלובלית שלה והדיון סביב המודל העסקי של חברות צמיחה עתירות הפסדים.

אובר הגיעה לשוק הציבורי אחרי עשור של צמיחה מהירה. החברה התחילה כשירות להזמנת נסיעות דרך אפליקציה, ובהמשך הרחיבה את הפעילות לתחומים נוספים, כולל משלוחי מזון, הובלה, פתרונות לוגיסטיים ופיתוח טכנולוגיות תחבורה. פעילות החברה נשענה על רשת גדולה של נהגים, משתמשים ונוסעים, והיא פעלה בעשרות מדינות ובמאות ערים. במסמכי ההנפקה הציגה אובר נתונים רחבים על היקף נסיעות, הזמנות, הכנסות והפסדים, כולל הוצאות גבוהות על שיווק, תמריצים לנהגים, סבסוד נסיעות, ביטוח, רגולציה ופיתוח מוצרים.

• ענקית האלקטרוניקה היפנית יוצאת לדרך והיום שבו התרחש מיזוג ענק בענף הרכב
• האירוע שמחק בתוך דקות טריליון דולר משווי המניות האמריקאיות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

יום המסחר הראשון היה חלש ביחס לציפיות. המניה נפתחה סביב 42 דולר, מתחת למחיר ההנפקה של 45 דולר, ובכך שיקפה ירידה כבר בתחילת המסחר. הירידה הזו הייתה משמעותית כי היא התרחשה בהנפקה גדולה ומדוברת, של חברה שהייתה מזוהה עם הכלכלה הדיגיטלית החדשה. אובר הייתה אחת מחברות הצמיחה הפרטיות הגדולות בעולם לפני ההנפקה, והכניסה שלה לבורסה אפשרה למשקיעים ציבוריים לבחון את המספרים שלה באופן שוטף: קצב ההכנסות, שיעור ההפסד, היקף ההוצאות והיכולת לשפר את הרווחיות לאורך זמן.

ההנפקה התרחשה גם אחרי הנפקת ליפט, המתחרה המרכזית של אובר בארה"ב, שהחלה להיסחר מוקדם יותר באותה שנה. גם ליפט הציגה הפסדים כבדים, והמסחר במנייתה היה תנודתי. לכן, אובר נכנסה לשוק בתקופה שבה משקיעים כבר בחנו בזהירות רבה יותר חברות טכנולוגיה פרטיות שהגיעו לוול סטריט בשווי גבוה מאוד. אומנם ההכנסות של אובר היו גדולות, אבל ההפסדים היו גדולים גם הם, וזה הפך את שאלת הרווחיות לנושא מרכזי סביב ההנפקה.

במספרים, אובר הציגה לפני ההנפקה הכנסות שנתיות של מיליארדי דולרים, אך גם הפסדים תפעוליים רחבים. המודל שלה כלל פעילות עם מרווחים שונים בין תחומים: נסיעות שיתופיות, משלוחים ושירותים נוספים. החברה נדרשה להתמודד גם עם שאלות רגולטוריות, לרבות מעמד הנהגים, כללי ביטוח, רישיונות פעילות, מיסוי ותחרות מקומית. במקביל, היא המשיכה להשקיע בצמיחה ובטכנולוגיה.

10 במאי 2012 - ג׳יי.פי מורגן חושף את פרשת הלווייתן מלונדון

ב-10 במאי 2012 הודיע בנק ההשקעות ג׳ייפי מורגן צ׳ייס כי רשם הפסד מסחר של כ-2 מיליארד דולר ביחידת ההשקעות הראשית שלו. ההפסד נבע מפוזיציות גדולות בנגזרי אשראי, שבוצעו בעיקר דרך פעילות בלונדון. הפרשה קיבלה את הכינוי הלווייתן מלונדון, בשל גודל העסקאות וההשפעה שלהן על שוק נגזרי האשראי. מדובר היה באחד הבנקים הגדולים בעולם, גוף עם מאזן של טריליוני דולרים, ולכן גם הפסד של 2 מיליארד דולר קיבל תשומת לב חריגה.

היחידה שבה נוצר ההפסד נקראה CIO - Chief Investment Office. תפקידה הרשמי היה לנהל עודפי נזילות וסיכונים עבור הבנק, ולא לפעול כיחידת מסחר ספקולטיבית רגילה. הפוזיציות שנבנו כללו מדדי נגזרי אשראי, ובמיוחד מכשירים הקשורים למדד CDX. העסקאות היו מורכבות, גדולות, וקשורות להימורים על שינוי במרווחי אשראי. כאשר השוק נע נגד הפוזיציות, ההפסדים גדלו, והבנק התקשה לצמצם אותן בלי להשפיע על המחירים.

ג׳יימי דיימון, מנכ״ל ג׳יי.פי מורגן, מסר באותו יום כי מדובר בטעות, וכי האסטרטגיה הייתה פגומה, מורכבת מדי ובוצעה בצורה לא טובה. בשלב הראשון דובר כאמור על הפסד של כ-2 מיליארד דולר, אבל בהמשך ההפסד הכולל גדל לכ-6 מיליארד דולר. הבנק ספג גם קנסות והסדרים רגולטוריים בהיקף של מאות מיליוני דולרים.

האירוע התרחש כמה שנים אחרי המשבר הפיננסי של 2008, בזמן שבו המערכת הבנקאית בארה"ב עוד הייתה תחת בחינה רגולטורית וציבורית רחבה. ג׳יי.פי מורגן נחשב אז לאחד הבנקים ששרדו את המשבר בצורה טובה יחסית, ולכן החשיפה של הפסד גדול כל כך הייתה חשובה במיוחד. היא הראתה שגם בנק גדול, רווחי ומפוקח יכול להגיע לחשיפה משמעותית דרך עסקאות מורכבות שלא תמיד מובנות במלואן מחוץ ליחידה שמבצעת אותן.

במישור הכספי, הפרשה לא סיכנה את קיומו של ג׳יי.פי מורגן, אך היא השפיעה על מחיר המניה, על הביקורת כלפי ההנהלה ועל הדיון סביב מגבלות המסחר של בנקים מסחריים.

10 במאי 2009 - מיינקראפט מתחיל את דרכו כפרויקט עצמאי

ב-10 במאי 2009 החל מעצב המשחקים השוודי מרקוס פרסון, הידוע בכינוי נוץ׳, לעבוד על הגרסה הראשונית של מיינקראפט. בתחילת הדרך המשחק נקרא Cave Game, והוא נבנה כפרויקט עצמאי קטן יחסית. הרעיון המרכזי היה עולם פתוח הבנוי מקוביות, שבו אפשר לחצוב, לבנות, לפרק ולהרכיב מחדש את הסביבה. המשחק נכתב בג׳אווה, והגרסאות הראשונות שלו הציגו מכניקה בסיסית של בלוקים, תנועה במרחב תלת ממדי ובנייה חופשית.

כמה ימים אחרי תחילת הפיתוח פורסמו הדגמות ראשונות של המשחק, ובהמשך מאי 2009 הועלתה גרסה מוקדמת לקהילת שחקנים ומפתחים. בשלב הזה לא דובר במוצר של חברה גדולה, אלא בפרויקט של מפתח עצמאי שמשך תשומת לב דרך קהילות אונליין. המודל היה שונה ממשחקי מחשב מסורתיים של חברות ענק: במקום השקה מלאה אחרי שנות פיתוח ארוכות, מיינקראפט התפתח באופן פתוח יחסית, עם גרסאות מוקדמות, משוב מהקהילה, תיקונים ושיפורים רציפים.

הייחוד המסחרי של מיינקראפט היה בשילוב בין משחק, יצירה ותשתית קהילתית. השחקן לא קיבל מסלול אחד מוגדר בלבד, אלא עולם שבו ניתן לבנות מבנים, לחצוב משאבים, ליצור כלים, לשחק במצב הישרדות או במצב יצירתי, ולהפעיל שרתים עם חוקים שונים. זה אפשר למשחק לפנות לקהלים מגוונים: ילדים, בני נוער, מבוגרים, יוצרי תוכן, מורים, מתכנתים וקהילות מודינג. כבר בשלבים מוקדמים נוצר סביבו שוק של שרתים, מדריכים, סרטונים, מפות ותוספים.

במונחים כספיים, מיינקראפט הפך מהר מאוד מפרויקט עצמאי למוצר מסחרי גדול. עוד לפני ההשקה הרשמית של הגרסה המלאה בנובמבר 2011, נמכרו מיליוני עותקים של גרסאות מוקדמות. החברה שמאחורי המשחק, מוג׳אנג, צמחה סביב מוצר אחד מרכזי, עם הכנסות ממכירת עותקים דיגיטליים ועם קהילה עולמית שהגדילה את החשיפה שלו בלי קמפיינים מסורתיים גדולים. בהמשך יצאו גרסאות למחשב, קונסולות, מובייל ופלטפורמות נוספות.

בשנת 2014 רכשה מיקרוסופט את מוג׳אנג, החברה שפיתחה את מיינקראפט, תמורת 2.5 מיליארד דולר. העסקה כללה את הזכויות למיינקראפט ואת פעילות החברה. בשנים שאחרי העסקה המשיך המשחק להימכר בהיקפים גדולים, והפך לאחד המשחקים הנמכרים בעולם, עם מאות מיליוני עותקים. סביבו נבנו גם מוצרים משלימים, כולל מהדורות חינוך, ספרים, צעצועים, אירועים דיגיטליים ותוכן וידאו.