מיחזור
צילום: FREEPIK

המדינה תיתן 147 מיליון שקל ליזמיות סמארט ווייסט על עיכובים

הסכם הזיכיון למתקן המיחזור בראשון לציון תוקן: מקדמות של 100 מיליון שקל יועברו באופן מיידי, והשלמה נדחיתה למרץ 2027. הפרויקט, שזכה להשקעה כוללת בהיקף של 1.1 מיליארד שקל, נפגע מעומסי מילואים, מחסור בפועלים ומגבלות על יועצים זרים במהלך המלחמה

עוזי גרסטמן |

המדינה תעביר 147 מיליון שקל כפיצוי חד-פעמי לקרן ג'נריישן ולשיכון ובינוי, עבור עיכובים בהקמת מתקן סמארט ווייסט למיון ומיחזור פסולת במתחם השפד"ן בראשון לציון. הפרויקט, שזכה להשקעה כוללת בהיקף של 1.1 מיליארד שקל, נפגע מעומסי מילואים, מחסור בפועלים ומגבלות על יועצים זרים במהלך המלחמה.

במקביל, תוקן הסכם הזיכיון כדי להאריך את לוחות הזמנים: השלמה מלאה עד אמצע מרץ 2027, עם דחייה נוספת לרכיבים מסוימים עד ספטמבר 2027. המהלך מייצב את הפרויקט ומפחית סיכונים תפעוליים, אך יוצר תקדים לטיפול בעיכובים בפרויקטים של תשתית תחת לחצים חיצוניים.

100 מיליון שקל במקדמות, ועוד 50 מיליון על התקדמות

הפיצוי יחולק לשלושה חלקים עיקריים. ג'נריישן תקבל שתי מקדמות של 50 מיליון שקל כל אחת בתוך שלושה חודשים, על חשבון רשת הביטחון של המתקן. תוספת של 50 מיליון שקל תשולם על עמידה באבני דרך תפעוליות חדשות. רשת הביטחון נועדה לכסות תנודות בביקוש לפסולת או בהרצה ראשונית, ומאפשרת למדינה להבטיח פעילות גם אם הנפחים הראשונים נמוכים מהצפוי. היזמיות מקבלות חמצן תזרימי מיידי, אך חלק מהכסף קשור להתקדמות בפועל.

התיקון משפיע גם על ההיבטים החשבונאיים. ג'נריישן תבחן את ההשלכות בדו"חות של הרבעון השני של 2026 של בלוג'ן, כולל שינויים בתזרים צפוי, שיעורי היוון והתחייבויות. הדבר עשוי לשנות את הערכת שווי הנכס בשלב ההקמה.

העיכובים נבעו מכמה  גורמים מקבילים. גיוס מילואים פגע בכוח אדם מקומי, הגבלות הכניסה על פועלים פלסטינים האטו את העבודות בשטח, והקושי בהבאת מומחים זרים דחה הרכבה ואינטגרציה של מערכות. התוצאה של כל אלה: עלויות נוספות והארכת זמן בנייה.

מבנה בעלות מורכב: ג'נריישן ושיכון ובינוי חולקות שליטה

הפרויקט נמצא בבעלות שווה של בלוג'ן ווייסט מנג'מנט ושיכון ובינוי. בלוג'ן, חברה בת של ג'נריישן, מחזיקה 50% דרך בלו ווייסט מנג'מנט, שבה יש לה אחזקה בהיקף של 80.01%. לאומי פרטנרס רכשה 15% בפברואר תמורת 168 מיליון שקל, לפי שווי חברה של 1.1 מיליארד שקל.

שוק התשתיות הסביבתיות בישראל מתרחב עם כניסת קרנות תשתית וקבלנים גדולים. פרויקטים כאלה מציעים תשואות ארוכות טווח, אך גם פרמיית סיכון גבוהה בשלב ההקמה לעומת כבישים או תחנות כוח פעילות. סמארט ווייסט הוא פרויקט שמתאים למגמה הזו, עם טכנולוגיות מתקדמות למיון פסולת.

קיראו עוד ב"גלובל"

המתקן יקלוט 365 אלף טון פסולת מעורבת בשנה, כולל 72 אלף טון אורגנית לאחר מיון. הוא משלב הפרדה אופטית, עיכול אנאירובי להפקת ביוגז, ייצור חשמל בהיקף של 5 מגה-ואט, קומפוסט ותוצרי מיחזור. הזיכיון ל-25 שנה כולל מענק הקמה של 171 מיליון שקל.

ההכנסות מהמתקן יהיו מגוונות: תשלום לטונה פסולת נכנסת, מכירת חשמל בתעריף ביוגז, מכירת מיחזור וקומפוסט ומענקי תפעול מקרן הניקיון. המודל מפזר סיכונים בין תעריפים, מחירי אנרגיה ושווקים משניים, אך הוא תלוי בהרצה יציבה, עמידה בסטנדרטים סביבתיים וזרימת פסולת קבועה.

הפיצוי והארכה מבטיחים המשכיות, מונעים סחרור עלויות ומחזקים את הפרויקט כחלק ממערך טיפול פסולת לאומי. היזמיות נושאות עדיין באחריות לעמידה ביעדים, ואילו המדינה שומרת על שליטה דרך אבני הדרך.