מנכ"ל אנבידיה: "ה-AI הוא "ההזדמנות הטובה ביותר של ארה"ב לעבור רה-תיעוש"

"לא תאבדו את העבודה שלכם ל-AI, אלא למישהו שיודע להשתמש ב-AI", אמר ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה בימים האחרונים בכנס שנתי של מכון מילקן בלוס אנג'לס. האונג ממשיך בקו שלו המדגיש כי מהפיכת ה-AI אינה רק מהפכה של תוכנה אלא גם מהפכה תעשייתית של ממש, מהסיבה כי המרוץ ל-AI מחייב השקעות עתק בתשתיות פיזיות- ממפעלי שבבים ומרכזי נתונים ועד מערכות חשמל, קירור ושרשראות אספקה. לטענת הואנג, התהליך הזה צפוי לייצר ביקושים אדירים למהנדסים, טכנאים, אנשי תפעול, עובדי בנייה ומנהלי פרויקטים, הוא אמר ש-AI הוא "ההזדמנות הטובה ביותר של ארה"ב לעבור רה-תיעוש" (“re-industrialize”). כלומר, להחזיר לארה"ב פעילות תעשייתית ותשתיתית רחבת היקף.

בכנס הזהיר מפני הפחדות סביב AI, שלדבריו עלולות להרתיע עובדים וסטודנטים מאימוץ הטכנולוגיה דווקא בזמן שבו השוק דורש מיומנויות חדשות. מנכ"ל אנבידיה מבטא עמדה לפיה הבינה המלאכותית תרחיב את שוק התעסוקה דרך בניית תשתיות פיזיות מסיביות. מדובר במפעלים לייצור שבבים, מרכזי נתונים ענקיים, מערכות קירור מתקדמות, רשתות חשמל ייעודיות ושרשראות אספקה גלובליות. כל אלה דורשים עובדים בשטח: מהנדסים, טכנאים, מנהלי פרויקטים וקבלנים.

ההשקעות הללו מתורגמות להוצאות הון משמעותיות, המגדילות את הביקוש לעובדים מיומנים באזורים ספציפיים. בארה"ב לבדה, תוכניות הבנייה של מרכזי נתונים צפויות להוסיף אלפי משרות בתחומי הבנייה והתפעול בטווח הקצר.

• האור יחליף את הנחושת: אנבידיה וקורנינג סוגרות עסקת תשתיות AI ענקית
• אובר, אנבידיה וקורנינג במוקד - החוזים עולים והנפט יורד; ומה קורה בסולאראדג?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

15% מהמשרות בארה"ב צפויות להיעלם עד 2030

הערכות מצביעות על כך שבארה"ב, כ-15% מהמשרות עלולות להיעלם או להצטמצם עד 2030, בעיקר בתחומים כמו כתיבה טכנית, עיבוד נתונים, שירות לקוחות בסיסי ותיעוד משרדי. מדובר בשינוי מבני הפוגע בעיקר במשרות חוזרות ונשנות. במוקדי שירות, צ'אטבוטים כבר מטפלים ב-70% מהשאלות הפשוטות, מה שמאפשר צמצום צוותים בלי לפגוע בשירות. תפקידים הדורשים שיקול דעת אנושי, כמו ניהול משברים או משא ומתן, צפויים להישאר או להתרחב.

רוב המשרות אינן משימה אחת, אלא שילוב. הבינה המלאכותית לוקחת חלקים אוטומטיים, והעובד עובר למשימות מורכבות יותר. הבעיה היא בקצב - אם ארגונים יקצצו צוותים מהר מדי, לפני שהכשרות חדשות יספיקו, ייווצרו פערים.

בישראל, המצב דומה אך מוגבר בגלל מבנה המשק. תעשיית ההייטק תופסת 10% מהתעסוקה, והבינה המלאכותית כבר משפיעה על פיתוח תוכנה, עיצוב גרפי ובדיקות איכות. בניית מרכזי נתונים מקומיים יכולה להוסיף משרות בתשתיות. חברות כמו מיקרוסופט ואמזון כבר משקיעות מיליארדים בישראל, מה שיוצר ביקוש לטכנאים ולמהנדסי חומרה. ענפים כמו בנקאות, ביטוח ורואי חשבון צפויים לראות צמצומים של 20-30% במשרות שגרתיות, עם מעבר לניתוח נתונים מתקדם.

• כולם מתחילים להישמע אותו דבר: כך ה-AI משנה את השפה שלנו
• פשרה באפל: תשלם 250 מיליון דולר לרוכשי אייפון בשל הבטחות ל-AI שלא מומשו בזמן
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ההימור של האב: 245 אלף דולר שהפכו להשקעה הגדולה בהיסטוריה

פערים גיאוגרפיים וחברתיים מתרחבים

משרות חדשות יתרכזו באזורים הנחשבים להאבים של חברות טכנולוגיה, בעוד פריפריה ופועלים ללא הכשרה טכנית ייפגעו. מצב זה מחייב השקעה בהכשרות: קורסים קצרים ב-AI, הסבה למקצועות תשתית והתאמה ארגונית. ממשלות צריכות להוביל, עם תמריצים לבניית מרכזי הכשרה ומענקים לעסקים שמשמרים תעסוקה.

החזון האופטימי מבטא הזדמנויות כמו "רה-תיעוש" עליה מדבר מנכ"ל אנבידיה. ההשוואה היא למהפכה התעשייתית, שבה מכונות החליפו עבודה ידנית אבל יצרו תעשיות חדשות. הבינה המלאכותית מאיצה צמיחה כלכלית של 1-2% בשנה נוספים, מה שמגדיל את העוגה הכוללת. אך בניגוד למהפיכה התעשייתית, אימוץ טכנולוגיה ובעיקר טכנולוגיית ה-AI, מתרחש בקצב מהיר פי כמה, מה שמקשה על הסתגלות.

התרחיש הסביר הוא החלפה חלקית: אובדן משרות בחלק מהתחומים לצד צמיחה באחרים. השאלה היא אם הכלכלה תספוג את השינוי בלי זעזועים גדולים. עסקים המתכוננים מראש, עם השקעה בהכשרה, יצאו מנצחים. המפתח הוא איזון בין חדשנות לתעסוקה יציבה.