המטוס ששובר את חוקי הכלכלה של התעופה: ה-A220 הופך ללהיט החדש של חברות התעופה

בעולם התעופה מדברים בשנים האחרונות על מטוס אחד שמצליח לשנות את כללי המשחק בקווים הקצרים והבינוניים: Airbus A220. המטוס, שנולד בכלל בקנדה תחת השם CSeries של בומברדייה, הפך מאז שנרכש על ידי איירבוס לאחד הפרויקטים המצליחים ביותר בענף התעופה העולמי. 

חברות תעופה רבות, שנאלצו להתמודד בשנים האחרונות עם מחירי דלק גבוהים, שינויי ביקוש אחרי מגפת הקורונה ולחץ סביבתי גובר, מחפשות מטוסים חסכוניים וגמישים יותר. ה-A220 נכנס בדיוק לנקודת החולשה הזו של השוק ומצליח לספק שילוב נדיר של חיסכון, טווח טיסה ונוחות לנוסעים.

לפי נתוני איירבוס, המטוס צורך כ-20%–25% פחות דלק לעומת מטוסים ותיקים באותה קטגוריה, ומציג פליטות פחמן נמוכות משמעותית. עבור חברות התעופה, המשמעות היא חיסכון של מיליוני דולרים בשנה. עבור הנוסעים, מדובר במטוס שקט יותר, עם תא נוסעים רחב יחסית ומושבים נוחים יותר.

 מפרויקט כושל בקנדה ללהיט עולמי

הסיפור של ה-A220 נחשב לאחד המהפכים הגדולים בתעשיית התעופה. בתחילת שנות ה-2000 ניסתה Bombardier לפתח מטוס חדש שיתחרה במטוסים הוותיקים של בואינג ואמבראר. הפרויקט הושק רשמית ב-2008 תחת השם CSeries, אך סבל מעיכובים, חריגות תקציביות וקושי בגיוס הזמנות. למרות יתרונות טכנולוגיים ברורים, בומברדייה התקשתה לממן את הפרויקט. 

במקביל, בואינג הפעילה לחץ מסחרי ומשפטי נגד החברה הקנדית בטענה למחירי היצף בארה"ב. נקודת המפנה הגיעה ב-2017, כאשר איירבוס רכשה 50.01% מהפרויקט ללא השקעה כספית ישירה, בתמורה לשיווק גלובלי, שרשרת אספקה ותמיכה תעשייתית. ב־2018 שונה שם המטוס רשמית ל-A220, וב-2020 הגדילה איירבוס את חלקה ל-75% לאחר שבומברדייה יצאה מהפרויקט לחלוטין. 

מאז, מספר ההזמנות זינק. לפי נתוני איירבוס, משפחת ה-A220 כבר חצתה את רף 900 ההזמנות בעולם, עם לקוחות גדולים כמו דלתא איירליינס, ג'טבלו , אייר פראנס ואיירבלטיק. 

צריכת דלק נמוכה וטווח שמפתיע את השוק

אחד היתרונות הגדולים של ה-A220 הוא היעילות התפעולית שלו. המטוס פותח מראש כמטוס "דור חדש", ולא כשדרוג של פלטפורמה ישנה. הוא מצויד במנועי Pratt & Whitney PW1500G מתקדמים, כנפיים מחומרים מרוכבים ומערכות דיגיטליות מתקדמות.

לפי נתוני איירבוס, ה-A220 מסוגל להגיע ליעילות של עד 120 מייל לגלון לנוסע - נתון גבוה משמעותית לעומת Boeing 737 MAX 8 או Airbus A321neo. דגם ה־A220-300, הגדול יותר, נושא בין 120 ל-160 נוסעים ומציע טווח של כ-3,350 מייל ימי. המשמעות היא שחברות תעופה יכולות להפעיל אותו לא רק בטיסות פנים, אלא גם בקווים טרנס־אטלנטיים קצרים ובחיבורים ישירים בין ערים משניות - מודל שהופך פופולרי יותר בעולם התעופה.

לפי נתוני חברת הייעוץ Ishka, עלויות התפעול של המטוס נמוכות בכ-15%–20% לעומת מטוסים מתחרים באותה קטגוריה. בעידן שבו חברות התעופה מתמודדות עם מחירי דלק גבוהים ומחסור במטוסים חדשים, הנתון הזה הפך לקריטי. 

• EASA הורתה על בדיקות חרום ב-16 מטוסים בעקבות סדקים בכנפי 380-A
• אמירייטס מקרקעת זמנית את ה-A380: הסופר-ג'מבו נעלם משורת יעדים מרכזיים

חברות התעופה משנות אסטרטגיה

ה-A220 מגיע בתקופה שבה ענף התעופה משנה כיוון. אחרי הקורונה, הביקוש לטיסות חזר - אבל בצורה שונה. נוסעים מחפשים יותר קווים ישירים, וחברות התעופה מעדיפות להפעיל מטוסים קטנים וחסכוניים יותר במקום להסתמך רק על מטוסים גדולים. במקום להפעיל מטוס רחב גוף עם מאות מושבים, חברות רבות מעדיפות כיום מטוס יעיל יותר עם פחות מושבים אך רווחיות גבוהה יותר לכל טיסה. כאן בדיוק נכנס ה-A220. 

למשל, איירבלטיק הפכה לאחת החברות הראשונות בעולם שמבוססות כמעט לחלוטין על צי A220. החברה דיווחה בשנים האחרונות על חיסכון משמעותי בעלויות דלק ותחזוקה לעומת הדור הקודם של המטוסים שהפעילה. גם דלתא איירליינס משתמשת במטוס כדי להפעיל קווים שפעם לא היו רווחיים מספיק עבור מטוסים גדולים יותר. 

במקביל, המטוס גם נהנה מביקוש בגלל מגבלות סביבתיות חדשות באירופה. מדינות רבות דורשות הפחתת פליטות, וחברות תעופה מחפשות מטוסים שיכולים לעמוד ביעדים ירוקים מבלי לפגוע ברווחיות. 

איירבוס אף הודיעה כי ה-A220 מוסמך לפעול עם עד 50% דלק תעופה בר־קיימא (SAF), ובחברה שואפים להגיע בעתיד ליכולת שימוש מלאה בדלקים חלופיים.