המשק האיראני הפסיד כ-200 מיליארד דולרים; דמי חסות מהורמוז לא יצילו אותם

חישובים שערכנו לגבי היקף הנזק הכלכלי הישיר והעקיף באיראן מתחילת המלחמה, מביא אותנו לאומדן נזק כלכלי של יותר מ-195 מיליארדי דולרים. זהו סכום הגבוה פי שניים מהתקציב השנתי הכולל של המשטר האיראני.

מניתוחים נוספים שערכנו עולה שגם אם במסגרת הסכם איראן תוכל לגבות "דמי חסות" ממעבר מכליות נפט במצרי הורמוז, סעודיה והאמירויות לא ישלמו כי הן מצאו נתיבים עוקפים ליצוא הנפט שלהן. זה יותיר לאיראנים לגבות בעיקר מהעיראקים, בעלי בריתם, מהקטארים וקצת מהכוויתים. ניתן להניח בוודאות גבוהה שהסינים לא יסכימו שיגבו על הנפט הנשלח אליהם. התוצאה היא, ע"פ חישובים שערכנו, שגם אם האמריקנים יסכימו שהם יגבו את דמי החסות האלו, ההכנסות השנתיות יגיעו לכ-6 מיליארדי דולרים. ביחס לנזק של 195 מיליארדי הדולרים שהם ספגו במלחמה, זו טיפה בים.

קריאה חשובה ודעה שונה - טראמפ ישלם לאיראנים כדי לקבל עסקה; איראן תרוויח עשרות מיליארדים בשנה

מה לגבי פיצויים שהאיראנים מבקשים? תשאלו את עצמכם מי בדיוק ישלם להם? המדינות שאותן הם תקפו? זה לא יקרה.

• בהרב-מיארה תגבש כללים להפגנות ותפילות בזמן מלחמה
• הורמוז סגור, הבנזין מתייקר - וייצוא הרכב החשמלי מסין ממריא
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כבר כעת המצב הכספי של איראן הוא גרעוני ביותר עם מחסור חמור ברזרבות מט"ח. לפי הניתוחים שביצענו, מבחינה כספית אין למשטר דרך לשקם את איראן למצבה טרום המלחמה בטווח של כנראה עשור לפחות, אם לא מעבר לכך. גם לו היו בידיהם כל הכספים, הרי ברמה התפעולית והטכנולוגית ידרשו לאיראן לפחות חמש שנים, לחזור למצב הקודם (תלוי בענף שנפגע).

במלחמת 12 הימים ביוני 2025 ע"פ מספר הערכות שפורסמו, המשק האיראני ספג פגיעה כלכלית ישירה ועקיפה בהיקף שנע סביב 20 מיליארדי דולרים. נכון למועד כתיבת שורות אלו, לאחר 40 ימים של לחימה, ארה"ב וישראל תקפו באיראן כ-23,000 מטרות זאת לעומת כ-900 מטרות במלחמת 12 הימים. משמע יותר מפי 25. עד כה נמנעו מפגיעה ישירה בנפט האיראני, תקיפות שימוטטו את כלכלתם באופן מיידי.

 הנזק הוא אדיר

מבין הנקודות הבולטות בנוגע לנזק האדיר שכבר נגרם: בשנת 2026 לבדה, ירידה בשיעור כולל של כ-12% בתוצר השנתי. מזה: נפילה של 3.5% מהתמ"ג בעקבות השמדת 70% מייצור הפלדה, ירידה בשיעור של 1.7% מהתמ"ג כתוצאה מהשמדת 85% מייצור הפטרוכימיה ועוד 3% ירידה בתוצר מהרס מלא של התעשיות הצבאיות. בנוסף ירידת תוצר של כ-4% בעקבות בריחה המונית של כ-3.5 מיליון תושבים מטהראן ומערים מרכזיות אחרות ושיבוש מהלך החיים במחוזות מרכזיים, שיבושים כבדים באספקת החשמל, תעבורה בקשיים ניכרים בעקבות השמדת גשרים ומסילות רכבת וירידה של 98% בתעבורת האינטרנט.

• כמה טילים נשארו לאיראן? ומה זה אומר על המו"מ הקרוב
• פאלנטיר נופלת בגלל אנתרופיק - ואז טראמפ נכנס לתמונה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• באפט עוצר מיליארדים: הדרמה סביב גייטס מטלטלת את קרן הענק

גורם קריטי בהקשר זה הוא השבתה של מאות מפעלים תעשייתיים כבדים (לתקופות שתמשכנה עד כדי מספר שנים). הכי חשוב - הושמדה כמעט לחלוטין תוכנית הגרעין של איראן, שפורסם בזמנו שההשקעות בה, במצטבר על פני עשרות שנים, היו כ-30 מיליארדי דולרים.

הנזק הוא רב שנתי ומצטבר ויעלה באופן מהותי הרבה מעבר לפגיעה בשנת 2026. הסנקציות תגבלנה את רכש חלקי החילוף ואת הגעת המומחים הזרים, ותארכנה באופן מהותי את כל לוחות הזמנים של ההתאוששות. מעבר ל-12% נפילה ב-2026 תהיה עוד ירידה של עשרות אחוזים בתוצר של איראן במצטבר, בעקבות טווח הזמנים הארוך לבנייה מחדש של מפעלים הרוסים, שמגיע במקרים מסוימים עד חמש שנים (ענף הפטרוכימיה) ושלוש שנים (ענף הפלדה).

בכל הנוגע לצבא האיראני, לתוכנית הגרעין ולמשמרות המהפכה, קיים סיכוי טוב שאלו לא ישתקמו לעולם ליכולותיהם המקוריות - רחוק מכך. התעשייה הצבאית האיראנית הרוסה לחלוטין. בהקשר זה קיימות לפחות 4 דוגמאות היסטוריות מעשרות השנים האחרונות לתקיפות אוויריות שהביאו לשינוי דרמטי: בעיראק הכור שהותקף ע״י ישראל ב-1981 לא שוקם. ב-1992 הצבא העיראקי שהיה החמישי בגודלו בעולם והוכה ע״י חילות האוויר של הקואליציה צומצם משמעותית. ב-2007 הושמד הכור הגרעיני בסוריה בתקיפה ישראלית ולא שוקם. התקיפה האווירית של כוחות נאט"ו את לוב ב-2011 הביאה בהמשך לקריסת הצבא הלובי, לנפילת שלטונו של קדאפי וניצחון המורדים.

 הנפט לא מציל וגם לא מצרי הורמוז

ההכנסה העיקרית של איראן היא יצוא נפט בהיקף של כ-50 מיליארדי דולרים בשנה. מסכום זה יש להוריד כ-10 מיליארדי דולרים שהם עלות ההפקה באיראן ועוד קרוב ל-5 מיליארדי דולרים עלות ההובלה. נטו נשארים כרווח שנתי לאיראן כ-35 מיליארדי דולרים. הנפט הזה מממן כבר כעת מעל ל-40% מהכנסות הממשלה האיראנית הבסיסיות ביותר.

על אף שעליית מחירי הנפט והגז לכאורה מועילה לה, הפגיעות שהיו בנמלים ובמתקני האגירה וההולכה שלה מפריעים מאד לשרשרת האספקה וגורמים להאטה משמעותית ביצוא, עד כדי נפילה המוערכת בכ-25%. בשלב זה ובטווח הנראה לעין הסינים משלמים לפי המחירון הישן והם הקונה העיקרי. לכן כל חודש נוסף של הסכסוך לא רק שאינו מוסיף אלא דווקא גורע מעל ל-1 מיליארדי דולרים מן ההכנסות הישירות של איראן מייצוא נפט, גז ותוצריהם.

ומה עם גביית "דמי חסות" על מעבר במצרי הורמוז? סעודיה ואיחוד האמירויות מצליחות להסתדר בדרכים עוקפות על אף שהיצוא שלהן מבארות המפרץ הפרסי ירד ל-74% ו-78% בהתאמה. למעשה, בגלל הקפיצה האדירה במחיר חבית נפט (בשיעור של כ-50%), הן אפילו מורווחות, לפחות בשלב זה. עיראק, קטאר וכווית שאין להן או כמעט אין להן פתרון חלופי למצרי הורמוז תאלצנה לשלם, כל עוד תוצרתן אינה מיועדת לסין (שלהערכתנו לא תסכים שהעלות תושת עליה).

המכלית הנפוצה ביותר בקווי המפרץ הפרסי היא מכלית ענק (VLCC - Very Large Crude Carrier) הנושאת בממוצע 2 מיליון חביות נפט. קטאר מעבירה בממוצע, בזמנים רגילים, מכלית נפט אחת ביום ועוד כ-4 מיכליות LNG. עיראק מעבירה כשתי מכליות ביום, כווית מכלית אחת. שווי מכלית LNG כ-40 מיליון דולר מול מכלית נפט בשווי כ-170 מיליון דולר. בהנחה שאיראן אכן תצליח ותגבה 2 מיליון דולר מכל מכלית, הנחה קצת קיצונית בעיקר בכל הנוגע למכליות LNG שהרווחיות שם נמוכה בהרבה מהנפט, מדובר בגבייה יומית של 2  מיליון דולר מכ-8 מכליות בלבד. גם לגבות סכום כזה מהעיראקים בני בריתם זו קצת הנחה בעייתית.

חישוב פשוט מראה לנו לפיכך, שגם במצב גבייה מלאה, מדובר בכ-6 מיליארדי דולרים בשנה שיגיע לכיסים איראניים. סכום נאה מאד אך אפסי ביחס למה שפורסם ובעיקר אפסי ביחס לצרכים של האיראנים לאחר המלחמה.

 אין לאיראן סיכוי לממן אפילו 10% מהנזק

האיראנים ספגו פגיעות כלכליות כואבות במיוחד, במיקוד על מאות מפעלים דו-שימושיים למטרות צבאיות ואזרחיות כאחד בדגש על מפעלי פלדה ומפעלים פטרו-כימיים וכן תשתיות קריטיות של אגירת אנרגיה, צינורות הולכה, גשרים ומסילות ברזל, כמו גם תשתיות ימיות ותעופתיות.

לאיראן אין יכולת לגרד את קצה הקצה של הכסף לו היא תזדקק לשם שיקום. היקף התקציב השנתי של איראן הינו כ-90 מיליארדי דולרים בלבד (במונחי שער החליפין הרשמי) ומדובר עוד לפני המלחמה בתקציב גרעוני של כ-8% מהתמ״ג. יתירה מזו, יתרות המט"ח של איראן הן בהיקף של כ-33 מיליארדי דולרים בלבד ואלו משמשות ליבוא קריטי של מזון לאוכלוסייה. לאיראן עוד כ-20 מיליארדי דולרים ב"קרן הפיתוח" בבנקים בחו"ל, אך בגלל הסנקציות וחוקי הלבנת הון הם מוקפאים ואינם נגישים למשטר. יתר נכסי המשטר בחו"ל, בשווי עשרות רבות של מיליארדי דולרים הם ברובם נכסים פיזיים שאינם נגישים להם. גם אין לאיראן שום יכולת לגייס חוב מחו"ל, כי היא בפשיטת רגל ונתונה לסנקציות אמריקניות.

מעבר ל-40 אלף עובדי תעשיות הפלדה ו-25 אלף עובדי תעשיות הפטרוכימיה שאיבדו את מקומות עבודתם, היקף הנזק בתחום האזרחי כה גבוה עד כי הוא יביא לכך שמאות אלפי איראנים, הנאמנים לשלטון ושהועסקו במאות חברות תעשייתיות שייצרו חומרים ורכיבים דו-שימושיים אזרחיים וצבאיים, יאבדו אף הם את מקומות עבודתם ויהפכו למובטלים. הגירעונות הכספיים הכבדים גם יקשו מאד על השלטון לשלם משכורות למיליוני עובדים של משרדים ממשלתיים ויביאו לפיטורים המוניים. כמה לחץ זה יפעיל כבר בטווח המיידי על המשטר?

 פרשנים שלא מבינים דבר בלוחמה כלכלית

יושבים פרשנים במדיה (בארה"ב ובישראל כאחד) ומלהגים שאיראן תוכל להתאושש במהירות יחסית מהפגיעה הזו. איזו בדיחה... רדידות ניתוחית כזו כבר מזמן לא שמענו...

למי שיש ידע בסיסי במימון יכול להבין שלאיראן לא רק שאין יכולת לממן את כל נזקי המלחמה, היא תתקשה מאד לממן אפילו 10% מהם, בהיקף 20 מיליארדי דולרים, בשנים הקרובות, כי פשוט אין לה.

למשמרות המהפכה נצבר אמנם כסף רב, אך מדובר בסכומים שאפילו אינם מתקרבים לקרסוליים של סדרי הגודל הנדרשים - 195 מיליארדי דולרים, כזכור. התקציב הרשמי של משמרות המהפכה עומד על כ-6 מיליארדי דולרים בשנה. התקציב האמיתי של כלכלת הצללים של משמרות המהפכה הוא כנראה לפחות כפול מכך, בגלל פעילויות בלתי חוקיות. אך אלו מספרים אפסיים ביחס לצרכים הנוכחיים בעקבות נזקי המלחמה. יתירה מזו, רוב ההכנסות של משמרות המהפכה היו מבוססות על נכסים שהותקפו וכעת ולא יניבו להם כספים במשך זמן רב מאד...

מה עם עשרות מיליארדי הדולרים שמוחבאים ע"י משמרות המהפכה בחו"ל? הוא יכול לשמש אותם? רוב הכסף הלא חוקי הזה מוחבא במערכת הבנקאות של איחוד האמירויות. כעת לאחר שהותקפה באופן כה אגרסיבי, האמירותים כנראה לא ימהרו להעביר להם אותו...

יתירה מזו, האיראנים תקפו לא רק את ישראל אלא עוד חמש מדינות ערביות לעיתים באינטנסיביות שאינה פחותה. נקבע שישראל ספגה רק כ-17% מכלל מתקפות הכטב"מים של איראן. סה"כ האיראנים שיגרו כ-1,000 טילים בליסטיים ועוד כ-4,800 כטבמים. בנוסף, ארה"ב וישראל פגעו בעודם על הקרקע בכ-500 טילים בליסטיים ובעוד כ-1,000 כטבמים ובכ-300 משגרים.

ההיקף הכספי המצטבר של שיחזור האמל"ח הזה, כל שכן כשמוסיפים לכך 120 מכ"מים שהושמדו, 100 סוללות נ"מ, 16 מטוסי תובלה, קרוב ל-30 מטוסי קרב מדגמים שונים, 25 מסוקי תובלה וקרב,  150 אוניות וספינות קרב וסיור, 11 צוללות, תיקון נמלי תעופה צבאיים, תיקון נמלי ים צבאיים, בנייה מחודשת של מספנות, מרכזי פיקוד ושליטה, תיקון הבונקרים של "ערי הטילים" שניזוקו או הושמדו, כל אלו מחייבים תקציבים מיידיים בהיקף שמוערך על ידינו בקרוב ל-10 מיליארדי דולרים.

בכל מקרה לא ניתן יהיה לבנות את רוב האמל"ח הזה מקומית, כי כמעט כל המפעלים הצבאיים והדו- שימושיים הושמדו. מספיק שמפעל קריטי אחד בשרשרת מושמד כדי שכל השרשרת תשותק לשנים. בנוסף כאמור, הסנקציות הבינלאומיות כמו גם המחסור הדרמטי בכסף, יקשו עליהם מאד לרכוש אמל"ח אפילו מהרוסים או מהסינים. את תוכנית הטילים אין להם שום אפשרות לשחזר בשנים הקרובות, בגלל שכל התעשייה שבנתה אותם הושמדה, שלא לדבר על רכיבים קריטיים שאינם יכולים לייצר בעצמם.

תודה ליוסי מוגרבי שעזר לי רבות בסיעור מוחות וניתוח הנתונים.

הכותב הינו יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה".