על הכוונת של הרגולטורים: הבנקים; מניות הבנקים ירדו 10% מהשיא, בעוד שהשוק שובר שיא מדי יום
בנקים רשות התחרות הודיעה היום על אחד המהלכים החריגים ביותר שנעשו מול המערכת הבנקאית בשנים האחרונות: חמשת הבנקים הגדולים בישראל, בנק הפועלים, בנק לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט והבנק הבינלאומי, יוגדרו כ"קבוצת ריכוז" בתחום השירותים הבנקאיים הקמעונאיים.
מאחורי ההגדרה המשפטית היבשה הזאת מסתתר מהלך משמעותי הרבה יותר. מבחינת רשות התחרות, הבנקים הגדולים מחזיקים בכוח שוק משמעותי מדי מול משקי הבית והעסקים הקטנים, בעיקר בתחום הפיקדונות והעו"ש, והם נהנים מסביבה שבה התחרות עדיין מוגבלת יחסית למרות כל הרפורמות שנעשו בשנים האחרונות. המשמעות של זה היא שלראשונה רשות התחרות תקבל סמכות להתערב באופן שבו הבנקים פועלים מול הלקוחות. ברשות כבר מאותתים על שורת צעדים אפשריים: איסור על מתן ריביות שונות ללקוחות שונים מעבר להבדלים בגודל הפיקדון, חובת שקיפות רחבה יותר לגבי הריביות שמוצעות בפועל, הקלה משמעותית בניוד פיקדונות בין בנקים, וחיוב הבנקים לעבוד מול גופים חיצוניים שינסו לרכז כספי ציבור כדי להשיג תנאים טובים יותר.
במילים פשוטות, הרשות מנסה לשבור חלק מהיתרונות המבניים שהבנקים נהנו מהם במשך שנים, בעיקר העובדה שלרוב הלקוחות קשה לעבור בין בנקים או לנהל משא ומתן על תנאי הפיקדון שלהם.
מניות הבנקים בתשואות חסר
מניות הבנקים היו עד לא מזמן הסיפור הכי יציב בבורסה המקומית, אולי אפילו העוגן של השוק כולו. בזמן שמניות הטכנולוגיה וה-IT נעו בחדות כמעט על בסיס יומי סביב כל כותרת על AI, ריבית או אנבידיה, כשהמניות הביטחוניות זינקו ונפלו בהתאם לשינויים בסנטימנט הביטחוני והגיאופוליטי, ובזמן שמניות הנדל"ן המשיכו להיסחר תחת הלחץ של הריבית הגבוהה, האטה בביקושים ועלויות המימון של הזימים, הבנקים נראו כמעט מנותקים מהרעש.
- לאומי יחזיר 1.5 מיליון שקל שגבה כעמלות יתר על ערבויות
- עתירה לבג"ץ נגד אימוץ גורף של עיצומים בינלאומיים בידי הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הם המשיכו להציג רווחי שיא, ליהנות מסביבת ריבית שתמכה במרווחי המימון, לרשום תשואות גבוהות על ההון ולחלק דיבידנדים נדיבים. עבור לא מעט משקיעים, במיוחד בתקופה של אי ודאות ביטחונית וכלכלית, מניות הבנקים הפכו בשנים האחרונות לסוג של "מקלט מקומי" בתוך הבורסה, מניות כבדות, רווחיות ויציבות יחסית, עם מודל עסקי ברור ותזרים חזק, כמעט דפנסיביות.
אבל בחודשיים האחרונים משהו השתנה. מדד ת"א בנקים, שרשם באמצע פברואר שיא של 9,130 נקודות, צנח תוך חודש בכ-17% לרמה של 7,538 נקודות. מאז המדד התאושש חלקית ועלה לכ-8,321 נקודות, עלייה של כ-10%, אבל הוא עדיין רחוק בכ-8.8% מהשיא. מתחילת השנה המדד מציג תשואה של כ-7.9% בלבד, תשואת חסר ברורה מול ת"א 35 שעלה בכ-27% ומול ת"א 90 שהוסיף כ-15%.
השווי והמכפילים של הבנקים נכון להיום -
נתונים מתוך מערכת טרמינל
- הנפט נופל בחדות: התקדמות להסכם בין ארה״ב לאיראן מטלטלת את השוק ומפילה מחירים
- נייס עקפה את הציפיות ומעלה את תחזית הרווח השנתית - אז למה המניה נופלת?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אסון שער החליפין: שקל חזק, משק חלש
לא רק הדוחות: למה הבנקים פתאום נחלשו?
הירידות האלה לא מגיעות בגלל אירוע נקודתי אחד. השוק מתחיל להפנים שהשנים החריגות של הבנקים, בעיקר 2023 ו-2024, כנראה מאחורינו. סביבת הריבית כבר לא עולה, מדדי המחירים נמוכים יותר, חלק מהכנסות המימון נשחקות, ובמקביל המדינה ממשיכה להכביד עם מסים ייעודיים על רווחי היתר של המערכת הבנקאית. המשקיעים כבר מצפים שהרבעון הראשון יהיה חלש יותר ביחס לשנה שעברה הרווחים ירדו בכ-7-8%.
זאת אומרת שקשה לומר שהשוק מתמחר כרגע קריסה ברווחיות. הבנקים עדיין נסחרים במכפילים של כ-10-11, מכפילי ההון של עלו משמעותית ועומדים בממוצע על כ-1.52 (נעים בין 1 ל-1.6), מה שמשקף עלייה בציפיות המשקיעים לרווחים עתידיים, עם תשואות על ההון בטווח של 13%–17% רמות שלא משקפות משבר עמוק או פגיעה דרמטית במודל העסקי. לכן, מאחורי החולשה היחסית במניות מסתתר כנראה פחד אחר, חשש רחב יותר. זה חשש שנוגע פחות לרבעון הקרוב ויותר לשנים הבאות.
המשקיעים מסתכלים קדימה ורואים מערכת בנקאית שכנראה עומדת בפני שינוי מבני משמעותי. במשך שנים הדחיקו את הנושא. המלחמה, חוסר היציבות הביטחונית והעומס הפוליטי עצרו חלק גדול מהרפורמות במשק. אבל כעת, כשמערכת הבחירות מעבר לפינה,אפשר מתחיל להעריך שאחרי הבחירות הרגולטורים יחזרו לטפל באחד הנושאים המרכזיים ביותר מבחינת יוקר המחיה והתחרות במשק: הבנקים.
הרפורמה שעברה מתחת לרדאר
וזה בדיוק הרקע לחקיקה החדשה שעברה כמעט מתחת לרדאר במסגרת חוק ההסדרים.
מהפכה שקטה מתרחשת בימים האחרונים במערכת הבנקאית. במסגרת חוק התכנית הכלכלית לשנת 2026 עוגנה חבילת חקיקה שנועדה לפתוח את שערי הבנקאות לשחקנים חדשים, בהם גופי אשראי, חברות טכנולוגיה פיננסית, חברות ביטוח וחברות כרטיסי אשראי. החוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות הוא תוצאה של עבודת מטה שנמשכה כשנתיים וכללה את בנק ישראל, האוצר, רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון ורשות התחרות.
המטרה המוצהרת היא להגביר את התחרות במערכת שנשלטת כבר עשרות שנים בידי חמשת הבנקים הגדולים. אבל אם מסתכלים על זה במשקפיים של משקיע, אפשר להסתכל על זה כמו שהרגולטור מאותת בפעם הראשונה שהוא מוכן לשנות את כללי המשחק בצורה הרבה יותר אגרסיבית.
החוק החדש יוצר לראשונה מסגרת רשמית של "בנק זעיר" ו"בנק קטן", עם רגולציה מקלה, דרישות הון מותאמות והקלות תפעוליות. בנקים חדשים לא יחויבו לספק את כל סל השירותים הבנקאיים המסורתי, מה שמקטין משמעותית את עלויות ההקמה. למשל, הם יוכלו לפעול גם בלי ניהול מלא של חשבונות עובר ושב או מערכי תשלומים מורכבים. עבור חברות פינטק או גופי אשראי, זו נקודת שינוי משמעותית.
עוד שינוי דרמטי נוגע לבעלות. עד היום בעלי שליטה בגופים מוסדיים לא יכלו לשלוט גם בבנק, אך החוק החדש פותח פתח לכך במקרה של בנק זעיר. המשמעות היא שחברות ביטוח, בתי השקעות ואפילו גופים מוסדיים גדולים יכולים בעתיד להפוך לשחקנים בנקאיים לכל דבר.
המהלך הזה מטריד את המשקיעים לא בגלל ההשפעה המיידית על הדוחות הקרובים, אלא בגלל מה שהוא עשוי לעשות לאורך זמן למבנה הרווחיות של הבנקים. כיום המערכת הבנקאית בישראל נהנית מריכוזיות גבוהה יחסית, שמאפשרת לבנקים לשמור על מרווחי אשראי גבוהים ותשואות חזקות על ההון. אם ייכנסו שחקנים חדשים שיתחרו על אשראי צרכני, פיקדונות או שירותים פיננסיים בסיסיים, הלחץ על המרווחים עשוי לגדול.
בנוסף, קיים גם החשש הפוליטי. הבנקים הפכו בשנים האחרונות יעד ציבורי קל יחסית. הרווחים הגבוהים בתקופת הריבית, לצד הביקורת על פערי הריביות בין אשראי לפיקדונות, יצרו סביבה שבה קל יחסית לקדם צעדים רגולטוריים נגדם. עד עכשיו הרפורמות היו מדודות יחסית, אבל השוק חושש שאחרי הבחירות, כאשר הלחץ הביטחוני אולי יתמתן והממשלה תחפש הישגים בתחום יוקר המחיה, הבנקים יחזרו למרכז סדר היום הכלכלי.
"הבנקים הם קבוצת ריכוז" - האם השינוי המבני כבר מתחיל?
עד לפני כמה חודשים היה אפשר להתייחס לכל האיומים האלו כרעיונות תיאורטיים או כרפורמות שייקחו שנים עד שישפיעו בפועל. אבל החיבור בין ההכרזה של רשות התחרות לבין החקיקה החדשה מתחיל לייצר תחושה שהשינוי המבני שממנו חששו המשקיעים כבר מתחיל לקרום עור וגידים.
מצד אחד, רשות התחרות מנסה לפרק חלק מהיתרונות המבניים של הבנקים הגדולים דרך רגולציה ישירה על תחום הפיקדונות והשקיפות. מצד שני, המדינה פותחת את הדלת למתחרים חדשים שיקבלו הקלות משמעותיות בדרך להפוך לבנקים.
זה עדיין לא אומר שמחר בבוקר תקום כאן תחרות שתמחק את רווחי הבנקים. הבנקים בישראל נשארים גופים חזקים מאוד, עם רווחיות גבוהה, בסיס הון יציב ותזרים חזק, והקמת בנק חדש עדיין נחשבת משימה מורכבת ויקרה. אבל שוק ההון מסתכל קדימה, ויכול להיות שהירידות האחרונות במניות הבנקים הן תחילתו של תמחור מחדש למציאות שבה המערכת הבנקאית הישראלית כבר לא נהנית מאותה חסינות רגולטורית ותחרותית שהייתה לה במשך שנים.
