כך ניסתה האחיינית להשתלט על רכושו של הדוד יחד עם החבר של בנו

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, נפתלי שילה, פסל צוואה בה הוריש קשיש דמנטי את דירתו לאחייניתו ולחבר של בנו, לאחר שקבע, כי השניים השפיעו עליו בצורה פסולה. שילה דחה את ערעורם של השניים על פסק דינו של בית המשפט למשפחה בתל אביב, שקיבל את התנגדות בנו של המנוח לצוואה וקבע שהוא אשר יירש אותו.

המנוח נפטר בפברואר 2022 והותיר אחריו בן יחיד, תושב פרו. בספטמבר 2018 הוא חתם על צוואה בה הוריש לחברו של בנו 75% מדירתו ולאחייניתו את היתרה, בנימוק שהם טיפלו בו במסירות כל העת, בעוד יחסיו עם בנו ידעו עליות ומורדות. שילה קובע, כי אין המדובר במקרה נדיר המצדיק התערבות של ערכאת הערעור בממצאי העובדתיים של הערכאה הדיונית, ואף מפרט את הראיות להשפעה בלתי הוגנת מצד האחיינית והחבר.

שבע שנים בחדר קטן מלא קופסאות

המנוח סבל מדמנציה קלה והיה אדם שיחסית נוח להשפעה. הוא אפשר לחבר ומשפחתו, שבע נפשות, להתגורר במשך שבע שנים בדירתו בת שני החדרים, כאשר הוא עצמו מתגורר בחדר קטן מלא בקופסאות השייכות למשפחת החבר. החבר גבה מן המנוח מחצית מהוצאות הדירה ולא שילם דמי שכירות. "העובדה שהמנוח הסכים לגור בתנאים קשים אלו מבלי לפצות פה, מוכיחה את התלות שלו במערער", אומר שילה.

בעת עריכת הצוואה התגורר המנוח במוסד גריאטרי. שני היורשים שלטו בנדבכים מרכזיים בחייו, כולל המעבר לדיור מוגן והשכרת דירתו, ואף קיבלו ממנו ייפוי כוח כללי חודש לפני עריכת הצוואה. השניים תפקדו למעשה כאפוטרופוסים של המנוח, ליוו אותו לקניות, לקופת חולים, לבנק ולסידורים שונים. שילה קובע: "המנוח היה תלוי במערערים והתלות הייתה מקיפה ויסודית". השניים היו האנשים הקרובים ביותר אליו, לעיתים מנעו ממנו לשוחח עם בנו והוא היה תלוי בטלפון שלהם לשיחותיו.

• לראשונה: משפחתו של אפוטרופוס תירש את החסוי
• ישראלי בן 43, אזרחית סרי-לנקה בת 62 - וביהמ"ש פסק: הקשר אמיתי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שילה מוסיף: "המנוח, שבמשך כל השנים לא מצא לנכון לערוך צוואה, מצווה למערערים את כל עיזבונו חודשים בודדים לאחר שהמערער עוזב את הדירה שבה התגורר עם המנוח לפי בקשת המשיב [הבן - א.ל] - שראה את ההזנחה הרבה בדירה ותנאי מגוריו הקשים של אביו בה - ולאחר שהמערערת, שכלל לא הייתה בקשר עם המנוח עד סוף שנת 2017, נכנסת לתמונה". 

פתק ועליו פרטי הצוואה

שילה מסכם: "מכלול העובדות המפורטות לעיל, תומך במסקנת ביהמ"ש קמא שלפיה עלה בידי המשיב להרים את נטל השכנוע להוכחת העובדה שהצוואה לא נערכה מרצונו החופשי של המנוח והיא שיקפה למעשה את רצון המערערים ולא את רצונו. המנוח היה בבחינת 'כחומר ביד היוצר' מבחינת המערערים, והוא היה תלוי בהם באופן מוחלט. המערערים ניצלו את תשישותו הנפשית והיותו זקן מוחלש".

עוד עומד שילה על נסיבות עריכת הצוואה בידי עו"ד נבון (השם הפרטי אינו מופיע בפסק הדין), עורך הדין של משפחת האחיינית ומי שהעלה את רעיון עריכת הצוואה. המנוח הובא אל נבון, עימו מעולם לא שוחח, ואת פרטי הצוואה מסר לו בפתק שכתבה האחיינית. נבון לא בירר האם יש לו ילדים ומדוע הוא מוריש את הדירה לאחיינית ולחבר. הצוואה כבר הייתה מוכנה במשרדו, הוא לא העביר מראש למנוח טיוטה שלה והכתובת בה אינה נכונה. ביום עריכת הצוואה (יום שישי בשעות אחה"צ) שוחח נבון עם האחיינית, אך לא עם המנוח. 

• בג"ץ מורה ללוין לזרז את ההליכים למינוי שופטים לבתי המשפט המחוזיים
• בהרב-מיארה מבקשת עוד שבועיים לדיונים עם בן-גביר על יחסיו עם המשטרה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ביקש להמיר מטבעות ב-210,000 שקל - וישלם הוצאות ב-40,000 שקל

האחיינית היא ששילמה לנבון, מחשבון הבנק של המנוח, והיא נטלה עותקים של הצוואה מיד עם חתימתה. לאחר שנה ביקשה האחיינית להתמנות לאפוטרופוס של המנוח, תוך שהיא מסתירה את העובדה שיש לו בן - עובדה נוספת המוכיחה שהיא והחבר זממו להשתלט על רכושו, מציין שילה. המנוח היה אז חלש מאוד מבחינה רפואית והשניים ניצלו זאת. אמנם לא הוכח שהחבר היה מעורב בכתיבת הצוואה, אך היא בטלה כולה בשל פגמים קשים אלה.

האחיינית והחבר חויבו בתשלום הוצאות בסך 40,000 שקל, לאחר שכבר חויבו ב-55,000 שקל בבית המשפט למשפחה. השופטים סיגל יעקובי ויחזקאל אליהו הסכימו עם שילה. את המערערים ייצגה עו"ד אביטל חורף, ואת הבן - עו"ד אביטל כהן.