הפנסיה עוברת למניות: המסלולים המנייתים זינקו פי 2 בשנה ל-116 מיליארד שקל

בשנים האחרונות החוסכים לפנסיה מעבירים כספים בהיקפים גדולים למסלולי מניות. במסלולים מנייתיים אקטיביים מנוהלים כעת סדר גודל של כ-96 מיליארד שקל, ובמסלולים עוקבי מדדי מניות עוד כ-20 מיליארד שקל. יחד מדובר בכ-116 מיליארד שקל, שהם כ-10% מסך נכסי הפנסיה, שעומדים על כ-1.15 טריליון שקל. ההיקף במסלולים האלה כמעט הוכפל בתוך שנה - גם בזכות תשואות טובות וגם בזכות הזרמות כספים למסלולים האלו. חוץ מזה, מסלול ה-S&P 500 עומד על 110 מיליארד שקל כך שבחיישוב גס המסלולים המנייתים עומדים על 20%.  

המעבר למסלולים מנייתים אקטיבים ופאסיביים מגיע בין היתר על רקע היחלשות הדולר, שפגעה בתשואה בשקלים של מסלולי S&P 500. לא היתה העברת כספים מאסיבית ממסלולי ה-S&P, אבל הזרימה הגדולה אליהם הופסקה, ולמעשה נדדה למסלולים המנייתים האקטיביים.  

חשוב להדגיש כי מסלול מנייתי הוא לא ברירת מחדל - ברירת המחדל בפנסיה היא מסלול תלוי גיל, שבו החשיפה למניות יורדת ככל שמתקרבים לפרישה. במסלול מנייתי החוסך בוחר חשיפה גבוהה למניות, בישראל ובחו"ל. לרוב מדובר בחשיפה של כ-75% עד 120% מהנכסים, תלוי במדיניות המסלול. זה אומר יותר תנודתיות, אבל גם פוטנציאל תשואה גבוה יותר לאורך זמן.

החוסכים בפנסיה גילו את המניות

בשנים האחרונות החוסך הישראלי מתעסק יותר גם בפנסיה, ולא רק בגמל ובהשתלמות. בעבר רבים השאירו את הכסף במסלול כללי או תלוי גיל. היום, כפי שהזרמים של הכספים מעידים, יש לקוחות רבים שמשנים את המסלולים תוך כדי תנועה שהנהירה כאמור היא למסלולים מנייתים. 

• דירוג קרנות הפנסיה: מי סיפק את התשואות הטובות ביותר והחלשות ביותר?
• החשוד העיקרי בפרשת הפנסיות: עדי קוכמן, שהורשע בעבירות דומות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חיסכון בפנסיה צריך להיות בתהליך שמתאים לחוסך - ולא בהכרח עם קשר לגיל. אנחנו מזהירים כאן ממצבים שבהם החיסכון והתמהיל של החיסכון הפנסיוני אינו מתאים לחוסך עצמו. הגיל אינו בהכרח מעיד על אופק וסיכון התיק. הגישה המקובלת היא לקשר בין הגיל לבין הסיכון - ככל שהחוסך צעיר יותר כך משקל המניות שאמורות להיות לו גבוה יותר. בגיל 50 באופן אוטומטי המסלול עובר למסלול עם פחות מניות אבל למה בעצם? האם בגיל 50 אין מספיק שנים כדי לתקן את הירידות באם יהיו. הרציונל של מניות במשקל גבוה בגיל צעיר נובע מכך שמניות מספקות תשואה עודפת על פני אגרות חוב, אבל הן תנודתיות יותר ומסוכנות יותר רולכן, אם יש זמן לתקן - אם טווח ההשקעה ארוך, צריך להיות בשיעור גבוה במניות וההיפך, אם זמן ההשקעה יחסית קצר, עדיף משקל נמוך של מניות. 

בפועל, זה רחוק מלהיות מדע מדויק. יש אנשים בני 55 שיש להם עוד עשרות שנים של חיסכון אז למה להקטין את החשיפה למניות. חוץ מזה, אין סיבה שאדם יהיה בחיסכון שמרני מבחינת משקל המניות אם יש לו נכסים רבים בלי קשר לפנסיה.  וכל זה גם תחת הבנה שגיל החיסכון הולך ועולה וגיל הפרישה גם אצל רבים עולה.

ומכאן שמבחינת רבים המסלול המתאים יותר מהמסלול לפי גיל הוא המסלול המנייתי. ואכן רואים את זה בשנים האחרונות כאמור בנהירה למסלולים האלו. 

רוב הכסף עדיין במסלולים הוותיקים

למרות השיח שהיה סביב S&P 500 והשיח הנוכחי סביב מסלולי מניות בכלל - בעיקר אקטיביים וגם פאסיביים, רוב כספי הפנסיה עדיין נמצאים במסלולים הוותיקים. במסלולי ברירת מחדל תלויי גיל מנוהלים כ-480 מיליארד שקל, ובמסלול הכללי כ-280 מיליארד שקל.

• קרנות השתלמות באפריל - רווחים של 8% בקרנות המנייתיות
• מעבר לניהול אקטיבי: תמה ETFs מתחילה לפעול בישראל ומשיקה קרנות סל מבוססות מחקר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קרנות השתלמות באפריל - רווחים של 8% בקרנות המנייתיות

המסלול ברירת מחדל לגילאי עד 50 מכיל מרכיב גבוה יותר של מניות מהמסלולים לגילאים מאוחרים יותר וזה מתבטא בתשואה טובה יותר. התשואה בחודש אפריל עמדה על 4.7%-5%, בעוד המסלול של בני 50 עד 60 הניב תשואה של 4.1%-4.3%.  המסלול לבני 60 ומעלה הניב תשואה של 2.7%-3% בלבד.

מסלול ה-S&P 500 הניב תשואה של 2.5%-35 למרות שה-S&P 500 עלה ב-10% - זה נובע מצניחה של 7% בשער הדולר - לידיעת המשקיעים ב-S&P 500 - זה היה החודש הכי טוב זה 7 שנים, אבל...

המסלולים עוקבי מדדים ובניהול אקטיבי השיגו תשואות גבוהות משמעותית - מעל 5%

מתחילת השנה המסלול עד 50 הניב תשואה של 6% עד 6.4%, המסלול מגיל 50 עד 60 תשואה של 5.2% עד 5.4% והמסלול לגילאי 60 פלוס תשואה של 3.7% ומטה.  

מסלולי ה-S&P 500 סיפקו תשואה שלילית בגלל ירידת הדולר של כ-2% והמסלולים המנייתים הניבו מעל 8%.