עובד אגד תבע 700,000 שקל על פיטורים - והפסיד: "נעדר שלוש שנים בלי שהציג אישור רפואי"

פסק דין חדש של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב חושף מערכת יחסים עכורה ויוצאת דופן בין חברת אגד לבין אחד ממייסדיה הוותיקים, רענן אקרמן, דור שלישי בחברה. התביעה, בסך 700 אלף שקל, הציפה אל פני השטח את הסוגיה הרגישה של חובת המעסיק למצוא תפקיד חלופי לעובד המוגבל רפואית, אך הסתיימה בביקורת נוקבת של השופטת הבכירה אריאלה גילצר-כץ על התנהלות התובע. 

ההכרעה מדגישה כי ותק וייחוס משפחתי אינם מקנים לגיטימציה להיעדרות ממושכת ללא תיעוד רפואי תפקודי, וכי סירוב עקבי להצעות שיבוץ חלופיות עשוי להוביל לאובדן הזכאות לפיצויים. השופטת הבהירה בפסק הדין כי אגד נהגה באקרמן "לפנים משורת הדין" כאשר המשיכה לשלם לו משכורת במשך תקופות ארוכות שבהן כלל לא התייצב לעבודה ולא הציג אישורי מחלה. התיק חושף כשלים מהותיים בניהול התביעה, החל מחוות דעת אקטוארית רעועה שהופרכה בחקירה הנגדית ועד לטענות על התעמרות שנדחו על הסף. מדובר בתקדים המחדד את ההבדל שבין נכות לצורך גמלה בביטוח לאומי לבין חוסר כשירות תעסוקתית - הבחנה שעלתה לתובע בחיוב בהוצאות משפט כבדות לטובת החברה.

אקרמן, שעבד באגד מאז 1992 ופוטר ב-1 במרץ 2023, תבע מאגד סכום של 473,480 שקל על בסיס חוות דעת אקטוארית, ועוד 70,000 שקל בגין התעמרות ועוגמת נפש. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה את כל טענותיו של אקרמן, בהרכב הכולל נציגת ציבור עובדים ונציגת ציבור מעסיקים, והשופטת אף חייבה אותו ב-17,000 שקל הוצאות לאגד.

הכרעה זו, חריפה ומפורטת, מונה שורה של כשלים מצד התובע - החל מהיעדרות של למעלה משלוש שנים ללא אישור רפואי אחד, דרך סירוב עקבי להצעות שיבוץ, וכלה בחוות דעת אקטוארית שהמומחה מטעם התובע עצמו הודה בטעויות מהותיות בה.

30 שנה באגד - שלוש שנים בבית ללא תיעוד

הסיפור מתחיל ב-2017, כאשר אקרמן החל לסבול מכאבים קשים בגב תחתון, ירכיים ועכוז. ועדות רפואיות קבעו לו 36% נכות משוקללת ו-66% אחוזי נכות - אך זאת לצורך גמלאות מהמוסד לביטוח לאומי. בנקודה זו טמונה ההבחנה המרכזית שעמדה בלב פסק הדין: קביעת אחוזי נכות לצורך גמלה אינה זהה לקביעת חוסר כשירות לעבודה.

• גרושת נהג אגד זכאית למניות - גם שנים אחרי הגירושים
• עסקת אגד התבררה כמוצלחת - איך הצליחה קיסטון לייצר מעל 100% בשנה ולאן הולכים מכאן?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ב-2 ביולי 2019 מיצה אקרמן את מלוא ימי המחלה הצבורים שלו. מה-18 בנובמבר 2019 נעדר מעבודתו באופן רצוף - ולמשך למעלה משלוש שנים לא הציג ולו אישור מחלה אחד. בינתיים, רופא קרן הגמלאות של חברי אגד קבע כבר ביוני 2020 כי אקרמן "מסוגל לעבוד במשרה מלאה בעבודה מתאימה." ועדה רפואית מנובמבר 2020 הוסיפה וקבעה: "הוועדה בדעה שבמצבו מסוגל לעבוד במשרה מלאה בהתאם לכישוריו, הכשרתו, השכלתו ומגבלותיו."

אגד, שלא הייתה מחויבת לכך, המשיכה בתקופה זו לשלם לו ימי מחלה - זאת למרות היעדר תעודות מחלה. כפי שציין בית הדין: "הנתבעת לא הייתה מחויבת למצוא לתובע שיבוץ, כיוון שלא הוצג כל מסמך רפואי על ההגבלות. לכן כל התקופה שבה שילמה הנתבעת לתובע משכורת בלי שעבד - נהגה בו לפני ולפנים משורת הדין."

סירב להיות פקח עישון, שומר ומבקר דרכים 

רק בפברואר 2021 - כחודשיים לאחר שמיצה את ימי המחלה - התייצב אקרמן אצל אגד. החברה, שבאמתחתה תפקידים רבים שאינם נהיגה, הציעה לו שורה של תפקידים חלופיים: פקח עישון בלוד, מבקר דרכים, שומר במתקן ברחובות. לאחר יום עבודה אחד כפקח עישון - הודיע שאינו מעוניין ועזב ללא רשות.

• המניות עלו - העובדים הרוויחו; רווח ממוצע של 900 אלף שקל לעובד בטאואר
• משכיר לעצמאי: כך תהפכו תחביב לעסק שמכניס 10,000 שקל בחודש ומעלה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• פרק ב' בשוק העבודה: המקצועות שאפשר להתחיל בגיל 40 ו-50

בחקירתו הנגדית התגלה כי הסיבות שהעלה לסירובו לא הועלו בשימוע ולא גובו באישורים רפואיים. לשאלת עורך הדין אם יכול לעבוד כנהג, ענה: "לא". כמבקר? "לא". שומר? "אולי" מדוע לא? "מפני שלא יכולתי להגיע בשעה 06:00 בבוקר לרחובות." עורך הדין מטעם אגד חידד: "פקח נמצא בתחנה בלוד - הוא לא נמצא באוטו, הוא נמצא בתוך התחנה בשטח התחנה". אקרמן השיב: "אין שם תחנה רגל, זה כמו תחנה רגילה."

בית הדין מצא: "כל טענות אלו של אי אפשרות להתחיל לעבוד בשעה 6:00 בגלל נטילת קנאביס או ישיבה ממושכת לא הועלו על ידי התובע בשימוע וכמו שציינו לא הובא אישור רפואי כי אכן לתובע קיימת הגבלה כזו."

מנהל אגף משאבי האנוש, חן סנדר, תיאר בעדותו: "איתו ברגישות ודיברו איתו בתשומת לב... הבן-אדם לא שאל אף אחד מהפניות האלה... הוא היה יום אחד הגיע לעבודה והחליט שהעבודה לא, החליט." סנדר הוסיף: "הוא לא היחיד, יש עוד מייסדים בתקופת הזמן שלו, היו באגד כ-1,500 מייסדים, לא כולם היו כשירים לנהיגה ועדיין נמצאו להם [תפקידים]."

ההסתדרות עצמה: "ההליך בוצע על פי הנהלים"

פיטורי מייסדים באגד מוסדרים בהסכם קיבוצי מיוחד מ-27 בינואר 2019. לפי ההסכם, יובא עניינו של מייסד שאגד מבקשת לפטרו לפני דירקטוריון החברה, ותינתן לו הזדמנות להגיב בכתב ולהתייצב בפניו. כך אכן נעשה - ואקרמן מימש את זכות הטיעון באמצעות עורך דינו.

ממצא ציורי במיוחד: בא כוח התובע עצמו הודה בישיבת הדירקטוריון כי אגד נהגה במרשו "באורך רוח במשך 3 שנים" ואמר: "אני מוקיר תודה לעובדה שנהגתם באורך רוח במשך 3 שנים. אני לא מזלזל בזה." ההסתדרות הכללית, ארגון העובדים היציג, קבעה אף היא כי "ההליך בוצע על פי הנהלים."

בית הדין קבע: "אף בא כוחו של התובע עצמו הודה בישיבת הדירקטוריון מיום 11.1.2023 כי אגד נהגה במרשו 'באורך רוח במשך 3 שנים'. הנתבעת פעלה לסיום העסקתו רק לאחר שכלו כל הקיצין."

473,480 שקל בחוות דעת שהמומחה לא ראה

החלק החריף ביותר בפסק הדין עוסק בחוות הדעת האקטוארית. בחקירה הנגדית נחשפו פגמים מהותיים: המומחה, אייל שלזינגר, הסתמך לצורך חישוב "שכר הבסיס" בסך 12,586 שקל על דוחות הפקדה לקרן הפנסיה בלבד, לא על תלושי שכר מלאים. הדוחות עצמם לא צורפו לחוות הדעת. המומחה אישר כי עיין בתלוש שכר אחד בלבד - לחודש דצמבר 2018.

הטעות המשמעותית ביותר: המומחה טען בחוות הדעת כי בנובמבר 2019 שולם לאקרמן "כחצי חודש בלבד" - אך לאחר שהוצג לו תלוש השכר בחקירה, נאלץ להודות: "לפי מה שאני רואה שולם לו שכר מלא." עוד התברר כי בחישוב ההפרשות לקופת גמל היה פער: השכר שממנו הופרשו תגמולים עמד על 12,013 שקל, בניגוד לסכום שנקב המומחה. בא כוח התובע עצמו הודה: "אם הוויכוח הוא על 40,000 שקל קנינו את זה."

בית הדין קבע כי אין לקבל את חוות הדעת כבסיס לפיצוי, וציין כי אקרמן עצמו "לא ידע להסביר את הסכומים הנתבעים או את אופן חישובם, ואישר כי אינו 'טוב בחשבונות האלה'."

"מבצע עידוד פרישה" - טענה שהועלתה מאוחר מדי

טענה נוספת שהעלה אקרמן - כי נמנעה ממנו האפשרות להצטרף ל"מבצע עידוד פרישה" שהוצע למייסדים - נדחתה מהטעם שהועלתה לראשונה בשלב מאוחר של ההליך, לאחר שלא נכללה בכתב התביעה ובתצהירים. בית הדין ציין במהלך הדיון: "לא במסגרת התביעה - זה טענות חדשות." בנוסף, קבע בית הדין כי אקרמן לא הוכיח שעמד בקריטריונים של המבצע כלל.

סוף דבר: 17,000 שקל לאגד, ערעור בזכות

בית הדין דחה את התביעה במלואה וחייב את אקרמן ב-15,000 שקל שכר טרחה ו-2,000 שקל הוצאות משפט לאגד. ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום.

פסק הדין ממחיש כלל חשוב בדיני עבודה: אחוזי נכות שנקבעו לצורך גמלה אינם מחליפים תיעוד רפואי תפקודי. עובד המבקש ימי מחלה חייב להמציא אישורים. עובד המוגבל בתפקיד חייב להגיש אישור רופא תעסוקתי. בלי זה, גם שנים של ותק, גם כאבים אמיתיים, וגם תביעה של 700,000 שקל - לא תמיד מספיקים.