בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

מתווה הפיצויים לעסקים: מי יקבל מהר ומי ייתקע בבדיקה?

כמה מקבלים, למה באוצר טוענים שיש "כפל מבצעים", מה עלות הפיצויים - שאלות ותשובות על מתווה הפיצויים

ענת גלעד |
נושאים בכתבה פיצוי עסקים

מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "שאגת הארי" מתקדם לאישור סופי, אבל לצד מקדמות מהירות ותוספות לצפון ולעובדים בחל"ת, יש גם סעיף שיעכב עשרות אלפי עסקים. מי שייכנס לבדיקה מעמיקה ברשות המסים עלול לחכות חודשים עד לקבלת מלוא הכסף.

מה בעצם כולל מתווה הפיצויים החדש לעסקים?


המתווה נועד לפצות עסקים שנפגעו כלכלית במבצע "שאגת הארי" מול איראן. העלות הכוללת שלו מוערכת בכ-7 מיליארד שקל, אחרי הרחבות שנוספו בוועדת הכספים. הוא מבוסס ברובו על המודל שהופעל במתווים קודמים, כולל פיצוי לפי ירידת מחזורים, השתתפות בשכר עובדים ומסלול חל"ת לעובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום.

למה המתווה התייקר בכ-650 מיליון שקל?

בוועדת הכספים נוספו שתי הרחבות מרכזיות. הראשונה היא קיצור תקופת המינימום לחל"ת מ-10 ימים ל-5 ימים, בעלות של כחצי מיליארד שקל. השנייה היא פיצוי מלא של 100% לעסקים ביישובי הצפון, בעלות מוערכת של כ-150 מיליון שקל. יחד מדובר בתוספת של כמעט 10% לעלות המקורית של המתווה.

מתי עסקים יוכלו להתחיל לקבל כסף?

רשות המסים נערכת לפתוח אפשרות לבקשת מקדמות מיד אחרי אישור החקיקה הסופי. לפי המתווה, המקדמה תעמוד על כ-80% מהפיצוי שקיבל העסק במתווים קודמים, לפי הגבוה מבין "חרבות ברזל" ו"עם כלביא". התביעה הסופית תיפתח רק אחרי דיווחי המע"מ של 15 במאי, כי עליהם מתבסס חישוב הפגיעה במחזור.

למה חלק מהעסקים יקבלו מהר וחלק יחכו חודשים?

בגלל מערכת בדיקה פנימית של רשות המסים. בסבבים קודמים, כ-85% מהעסקים קיבלו את התשלום המלא בתוך כ-11 ימים בממוצע. היתר, כ-15%, נכנסו לבדיקה מעמיקה יותר. אלה תיקים שבהם המערכת מזהה חשש לפער בין הסכום שנתבע לבין הזכאות בפועל. במקרים כאלה נדרשים מסמכים, בדיקה של פקיד שומה ולעיתים תשלום נמוך יותר.

מהו הסעיף שעלול לעכב עשרות אלפי עסקים?

הסעיף המרכזי הוא הבדיקה האנליטית האוטומטית של רשות המסים. זו לא פסילה מיידית, אבל היא מוציאה את העסק מהמסלול המהיר. לפי הערכות, עשרות אלפי עסקים עלולים להיכנס לבדיקה הזו. זה קורה בעיקר כשיש נתונים חריגים, ירידה לא ברורה במחזור, פערים בדיווחים או סימנים לכך שהעסק תבע מעבר למה שמגיע לו.

מה ההבדל בין מסלול חל"ת למסלול השתתפות בשכר?

במסלול חל"ת, העובד מקבל דמי אבטלה מהמדינה, בדרך כלל בשיעור של כ-60% עד כ-70% מהשכר, והמעסיק לא מקבל עבורו סבסוד שכר. במסלול השתתפות בשכר, העובד נשאר מועסק, והמעסיק מקבל מהמדינה השתתפות של עד 75% מעלות השכר, בהתאם לפגיעה במחזור. זו הבחירה המרכזית שעומדת בפני המעסיקים.

קיראו עוד ב"בארץ"

למה הייתה מחלוקת כל כך גדולה סביב החל"ת?

ארגוני העסקים רצו שמעסיק שהוציא עובד לחל"ת בחמשת הימים הראשונים, שבהם המשק היה סגור, יוכל לקבל בהמשך גם השתתפות בשכר לאחר שהעובד חזר לעבודה. באוצר התנגדו וטענו שזה יוצר "כפל מבצעים". מבחינת האוצר, אם עובד חזר לעבוד, העסק חזר לפעול, ולכן אין הצדקה לפיצוי כפול על אותו עובד.

למה האוצר התנגד לקיצור החל"ת ל-5 ימים?

באוצר חששו שמעסיקים ינצלו את המהלך ויוציאו עובדים לחל"ת רטרואקטיבית רק כדי לקבל מענה מהמדינה. הטענה הייתה שזה עלול לפגוע דווקא בעובדים חלשים, שיקבלו דמי אבטלה במקום שכר מלא. ועדת הכספים חשבה אחרת: היא רצתה לתת מענה לעובדים שלא יכלו להגיע לעבודה בשבוע הראשון של הלחימה, כשהמשק היה מוגבל מאוד.

מי ייכלל בהרחבה המיוחדת לצפון?

ההרחבה צפויה לחול על עסקים באזור של עד כ-25 ק"מ מהגבול עם לבנון, בגלל הפגיעה הנוספת שספגו מהמטחים של חיזבאללה במסגרת "שאגת הארי". בין היישובים שהוזכרו נמצאים כרמיאל, עכו, צפת, ראש פינה ועוד. עבור עסקים אלה נקבע פיצוי מלא של 100%, ולא רק לפי המסלול הכללי.

מה לגבי עסקים גדולים מאוד?

עסקים עם מחזור שנתי מעל 400 מיליון שקל לא יהיו זכאים לפיצוי במסגרת המתווה. ארגוני העסקים ניסו להסיר את המגבלה הזו, אבל לא הצליחו. באוצר מתעקשים שהפיצוי צריך להתמקד בעסקים קטנים, בינוניים וגדולים רגילים, ולא בחברות ענק שיש להן יכולת ספיגה גבוהה יותר ונגישות טובה יותר לאשראי.

איך מחשבים את הפגיעה במחזור?

ברוב הענפים ההשוואה תהיה בין מרץ ואפריל 2026 לבין מרץ ואפריל 2025. בענף המלונאות ההשוואה תתבצע מול 2023, לפני פרוץ "חרבות ברזל", בגלל שהשנים האחרונות עיוותו את בסיס ההשוואה בענף. זו נקודה חשובה, כי בחירת תקופת ההשוואה יכולה לשנות מאוד את גובה הפיצוי לעסק.

האם עצמאים ועסקים קטנים יקבלו מענה מיוחד?

כן, המתווה כולל גם עצמאים ועסקים קטנים, בהתאם לירידת המחזור שלהם ולעמידה בתנאים. המדינה מנסה לייצר מסלול מהיר יחסית, בעיקר דרך מקדמות, כדי להזרים כסף עוד לפני סיום הבדיקה הסופית. עם זאת, גם עצמאים ועסקים קטנים יכולים להיכנס לבדיקה מעמיקה אם הנתונים שלהם יסומנו כחריגים.

מה קורה עם עובדים שהוצאו לחל"ת?

עובדים שהוצאו לחל"ת במסלול שאושר יוכלו לקבל דמי אבטלה מהמדינה, בכפוף לתנאי הזכאות. החידוש המרכזי הוא שתקופת המינימום קוצרה ל-5 ימים, כדי לכלול גם מי שנפגעו רק בשלב הראשון של הלחימה. עם זאת, עובד שנמצא בחל"ת אינו מזכה את המעסיק גם בסבסוד שכר עבור אותה תקופה.

מה זה מתווה "בלחיצת כפתור" ולמה זה חשוב?

הכוונה היא שהמתווה הנוכחי יוכל לשמש בסיס להפעלה חוזרת במשך חמש שנים במקרה של אירוע חירום נוסף. במקום שכל מלחמה או מבצע יגררו שוב משא ומתן, עיכובים וחקיקה חדשה, המדינה תוכל להפעיל את המנגנון מהר יותר. זה חשוב לעסקים, כי הוודאות והזמן עד קבלת הכסף קריטיים לא פחות מגובה הפיצוי.

מה השורה התחתונה לעסקים?

המתווה נותן רשת ביטחון רחבה יחסית, אבל לא כל עסק יקבל כסף מהר ולא כל תביעה תאושר במלואה. מי שייכנס למסלול המהיר עשוי לראות מקדמה בתוך ימים ותשלום מלא בתוך כמה שבועות. מי שיסומן לבדיקה עלול להמתין חודשים. לכן עסקים צריכים להכין מראש דוחות מע"מ, תלושי שכר, נתוני מחזור, מסמכים על היעדרות עובדים וכל חומר שיכול לתמוך בתביעה.


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה