נשיא המדינה אינו ערכאת הערעור על מערכת המשפט (צילום: דוברות בית הנשיא)
נשיא המדינה אינו ערכאת הערעור על מערכת המשפט (צילום: דוברות בית הנשיא)

הרצוג צריך לדחוף את הצדדים במשפט נתניהו לגישור פלילי

מו"מ על הסדר במשכן הנשיא הוא בעייתי מהרבה בחינות. הדרך הנכונה היא לשכנע את התביעה וההגנה לפנות למסלול המוכר של גישור פלילי. אפשר אפילו להציע מועמד: נשיא המחוזי בירושלים, משה סובל

איתמר לוין |
נושאים בכתבה משפט נתניהו

1. משפט נתניהו צריך להסתיים בהקדם. אני לא מדבר על ההיבטים הפוליטיים והציבוריים, אלא רק מנקודת מבט של עלות-תועלת משפטית. כתב האישום הוגש בינואר 2020, שלב ההוכחות החל במאי 2020, כלומר – התיק כבר בן שש. הוא מצוי בשלהי עדותו של בנימין נתניהו, ויש לסניגוריו עוד עדים רבים. לאחר מכן יבואו פרשות ההגנה של שאול ואיריס אלוביץ ושל נוני מוזס. בהערכה הממעיטה ביותר: עוד שנה בשלב ההוכחות.

הסיכומים במגה-מגה-התיק הזה (נכון לעכשיו: 55,000 עמודי פרוטוקול ו-6,000 מוצגים) יצריכו שנה. כתיבת פסק הדין – עוד שנה. במצב הכי אופטימלי, פסק הדין יינתן בשנת 2029. ומה הוא יהיה? הערכה בלבד: נתניהו יזוכה מעבירת השוחד, יורשע בשתיים-שלוש עבירות של מרמה והפרת אמונים.

כאשר יבוא בית המשפט לגזור את עונשו, נתניהו יהיה לפחות בן 82; אם יישאר עד אז בחיים הפוליטיים, ההרשעה תחייב אותו לפרוש. העונש ייגזר תשע-עשר שנים לאחר הגשת כתב האישום וכ-15 שנים אחרי האירועים. הוא יבוא אחרי זיכוי מהעבירה העיקרית. בהינתן כל אלו, העונש יהיה שלושה חודשי עבודות שירות ביד שרה; אולי ארבעה חודשים במכון ז'בוטינסקי. מבחינת ניהול ההליך גרידא, התוצאה אינה מצדיקה את המשך השקעת המשאבים של כל המעורבים.

2. אבל איך מסיימים אותו? מבחינה משפטית יש שלוש אפשרויות: חזרה של המדינה מכתב האישום וזיכוי (לא יקרה), הסדר טיעון (סיכוי נמוך עד אפסי), התליית הליכים בתמורה לפרישה (סיכוי בינוני עד נמוך). חנינה ירדה כרגע מעל הפרק, ולפחות לפי הפסיקה הקיימת (פרשת קו 300) – היא אינה אפשרית.

השאלה היא במידה רבה פוליטית ואפילו משפחתית: האם נתניהו יהיה מוכן לשלם את מחיר המינימום – פרישה מהחיים הפוליטיים. אם התשובה תהיה חיובית – וכרגע לא נראה שזה יקרה – הקונסטרוקציה המשפטית תיפתר בקלות יחסית. לכן, על פניו, יש היגיון בקריאתו של הנשיא יצחק הרצוג לנהל "שיח מאחה" בחסותו.

3. אלא שהמעורבות של הרצוג בעייתית. ראשית, לא ברור מה המתכונת שהוא מציע. על פניו, הרצוג עצמו אינו יכול להיות מעורב במו"מ, משום שבקשת החנינה עודנה על שולחנו וייתכן שיצטרך להכריע בה. האם די יהיה במשקלה של היועצת המשפטית שלו, מיכל צוק-שפיר? וגם היא מעורבת בהליך החנינה, כמי שצריכה להמליץ לנשיא על ההחלטה.

שנית, וזה העיקר, הרצוג הוא אדם פוליטי. האם נכון שתיק פלילי יוכרע בשדה הפוליטי? כשם שהבחירות אינן מוכרעות בבית המשפט, כך כתב אישום אינו מוכרע בקלפי. יתרה מזאת: הסמכות היחידה של הנשיא בתחום המשפטי היא להעניק חנינה על צורותיה, ואתר בית הנשיא מדגיש במפורש, כי "נשיא המדינה איננו בגדר ערכאת ערעור נוספת על מערכת המשפט".

קיראו עוד ב"משפט"

כאמור, לא ניתן להתעלם מן ההיבט הפוליטי של תיק נתניהו ושל כל נתיב לסיומו. נתניהו מקבל מבית המשפט יחס שלא קיבל אף נאשם בתולדות המדינה, מבחינת דחיות וביטולים וקיצורים ומבחינת ההגנה עליו מפני התקשורת. השאלה היא האם יש להוסיף לכך מהלך חסר תקדים של ניהול מו"מ בבית הנשיא על תיק פלילי תלוי ועומד.

דומה, שזהו מקרה מובהק בו באה לידי ביטוי האמרה הידועה Hard cases make bad law. אמנם הכוונה המקורית היא שלא ניתן להקיש מסקנה כוללנית מתיק בעייתי, אך יש לה גם משמעות נוספת: תיקים בעייתיים מובילים לתוצאה בעייתית.

4. יש מסלול אחר. ייתכן שניתן לרבע את המעגל הזה. הדרך הנכונה לנסות ולפתור את תיק נתניהו היא הליך של גישור פלילי: הצדדים מתכנסים אצל שופט מאותה ערכאה, שאין לו שום נגיעה לתיק, ומנהלים מו"מ. לשיחות הללו אין פרוטוקול, תוכנן נשמר בסודיות מוחלטת ומה שנאמר בהן אינו מחייב את הצדדים. היתרון הגדול: הם שומעים את דעתו של אדם אובייקטיבי שיכול להציע פתרונות יצירתיים.

לפני ארבע שנים ביקש ז'ק חן, סניגורם של אלוביץ, לפנות לגישור פלילי; ההצעה הייתה מקובלת על בועז בן-צור, אז ראש צוות ההגנה של נתניהו. השופטים הציעו לגלי בהרב-מיארה לשקול זאת ברצינות. היא סירבה. אבל אפשר לחזור למסלול הזה, ואפילו להציע מועמד מתאים: נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, משה סובל. הוא הבכיר ביותר בערכאה הדיונית, הוא לא נגע בצורה כלשהי בתיק, הוא לא מינה את ההרכב, הוא מומחה לפלילים, הוא עילוי משפטי, הוא נעים הליכות, הוא חובש כיפה סרוגה. מועמד אידיאלי.

ייתכן שלשם צריך הרצוג לקחת את ההליך במשכנו, אם אכן יתממש: לשכנע את הצדדים להגיע לגישור. בהרב-מיארה עקשנית; זה מצוין, כי בזכות זאת היא עומדת כחומה בצורה מול ההפיכה המשטרית. אבל לפעמים זה מביא אותה לדבוק בעמדות שגויות, כמו בתיק נתניהו. אולי משקלו של הנשיא ישכנע אותה. ואולי במקביל הוא יגרום לתחילת ריכוך בצד של נתניהו, שיבין שמוטב לו לפרוש מרצונו (במיוחד ככל שגדלים סיכוייו להפסיד בבחירות), ושמא גם בלי הרשעה ובלי תגית של עבריין.


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה