טענו שמצאו רק ב-2023 מסמכי בעלות על קרקע מ-1910 - ונדחו על הסף

שופטת בית המשפט המחוזי בנוף הגליל, עירית הוד, דחתה על הסף תביעה שהגישו אב ובנו לקבוע שהם הבעלים של 45 דונם בסמוך לקיבוץ שניר שבאצבע הגליל. השניים ביקשו להסתמך על רישומים משנת 1910 ובכך לבטל את רישום המקרקעין על שם המדינה בשנת 1991, בטענה שרק בשנת 2023 גילו את המסמכים הרלוונטיים. הוד קיבלה את עמדת רשות מקרקעי ישראל ומשרד המשפטים, לפיה התביעה התיישנה.

נג'יב ועלי ח'טיב טענו, כי נג'יב קיבל את הקרקע במתנה מסבו בתחילת שנות ה-60, וכי הסב היה הבעלים שלה בהתאם להסכם משנת 1910 ורישום בטאבו העות'מאני משנת 1914. לדבריהם, המשפחה השתמשה בשטח במשך שנים רבות ועד לאחרונה לזריעה ולעצי זית. כאמור, הקרקע נרשמה על שם המדינה בשנת 1991, ובשנת 2015 היא דרשה ממשפחת ח'טיב לפנות אותה בנימוק של הסגת גבול; לאחר שסירבו, ניתן פסק דין והם פונו ממנה אשתקד.

לטענת ח'טיב, רק בתחילת 2023 - לאחר שניתן פסק הדין שחייב אותם לפנות את הקרקע "ומתוך כאב ולחץ" - הם החלו לחפש "במגירות ובתכולה עזובה" בבית הוריו של נג'יב ופתאום מצאו את המסמכים. לשיטתם, בשל כך מירוץ ההתיישנות החל רק באותה שנה, משום שלא ידעו לפני כן על קיומם של מסמכים אלו. לשיטתם, במצב זה חל החריג לחוק ההתיישנות, המתחיל את מירוץ התקופה רק מהיום בו נודע על עילת התביעה.

יכלו לחפש את המסמכים מוקדם יותר

הוד דחתה טענה זו וקיבלה את עמדת המדינה, לפיה במקרה זה תקופת ההתיישנות - 15 שנה - החלה כבר ב-1991. היא אומרת: "האמור מלמד, כי ככל שהתובעים היו בוחרים לערוך חיפוש בשלב מוקדם יותר הרי שהיה בידם לגלות את המסמכים כבר קודם. העובדה שהתובעים בחרו לערוך חיפוש רק בשנת 2023 אין משמעה, כי המסמכים אותרו במועד האמור מסיבות שאינן תלויות בהם ושאף בזהירות סבירה לא היה בידם לגלותם קודם אלא בדיוק להפך. המסמכים היו בבית הוריו של התובע מס' 1 וכפי שהתובעים איתרו אותם בשנת 2023 כאשר ערכו חיפוש, הרי שהיה בידם למצוא אותם עוד קודם ככל שהיו מנסים. בעניין זה אין לתובעים להלין אלא על עצמם".

• האחים הקבלנים דורון וגיא לוי זוכו מעבירות בטיחות בנייה
• תכנית המתאר לירוחם מבקשת לשלש את אוכלוסיית העיר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ח'טיב טענו גם למרמה מצד המדינה, המצדיקה לטענתם את תיקון הרישום, הם טענו, כי המדינה שתקה ופעלה בחוסר יושר כאשר נמנעה מלספר לפקיד ההסדר את שידוע לה לגבי זכויותיהם בקרקע, וכי המדינה העלימה מסמכים הקשורים לקרקע אשר שמורים אצלה והייתה מודעת לתפיסת הקרקע על ידם. הוד דחתה גם טענה זאת באומרה, כי היה עליהם לעמוד בנטל הוכחה כבד ולהעמיד תשתית עובדתית מפורטת וברורה - ובכך לא עמדו.

הוד מוסיפה: "אי משלוח הודעה אישית לתובעים, ככל שלא נשלחה, אודות הליכי ההסדר אין בה כדי להוות עילה לתיקון המרשם. הליכי הסדר מקרקעין הם פומביים ותוצאותיהם מפורסמות ברבים. משכך, חזקה, כי התובעים ידעו או היו צריכים לדעת על הליכים אלו". ח'טיב חויבו בתשלום הוצאות בסך 3,000 שקל. את ח'טיב ייצג עו"ד שפיק מרעי, ואת המדינה - עו"ד ליבי רווה.