גולדמן זאקס מעלה תחזית לנפט - 90 דולר בסוף השנה

גולדמן זאקס עדכן כלפי מעלה את תחזית מחיר הנפט על רקע השיבוש המתמשך במצר הורמוז. הבנק מעריך כי מחיר הברנט יעמוד על 90 דולר לחבית בממוצע ברבעון הרביעי, לעומת תחזית קודמת של 80 דולר. העדכון כולל גם העלאות לרבעון הנוכחי ולרבעון השלישי, הן לברנט והן ל-WTI. מדובר בשינוי רחב בהנחות היסוד של הבנק לגבי מאזן שוק האנרגיה העולמי, אחרי שהחסימה בנתיב הימי הפכה מאירוע אזורי לזעזוע אספקה גלובלי שמשפיע על מלאים ועל מחירים.

הנקודה המרכזית היא הקצב שבו המלאים העולמיים נגרעים. ההערכה היא שאובדן תפוקה של כ-14 מיליון חביות ביום באזור המפרץ מוביל למשיכה חריגה ממלאים, בקצב של 11 עד 12 מיליון חביות ביום באפריל. מצב כזה לא יכול להימשך זמן רב ללא התאמות בשוק, בין אם דרך מחירים גבוהים יותר, ירידה בביקוש או שילוב של השניים. החוזים נסחרים סביב 106 דולר לברנט בימים האחרונים, אחרי עלייה של כ-50% מאז תחילת ההסלמה בסוף פברואר.

מצר הורמוז נשאר צוואר בקבוק מרכזי בשוק הסחורות. בדרך כלל עוברות דרכו כ-20 מיליון חביות נפט ביום, שזה כ-20% מהאספקה העולמית. עיקר היצוא מופנה לאסיה, כאשר סין והודו לבדן קולטות כ-44% מהכמויות האלה. השיבוש פוגע לא רק בנפט גולמי אלא גם בגז טבעי נוזלי, בדלקים מזוקקים ובשרשרת האספקה כולה. העולם צורך כיום כ-103 מיליון חביות נפט ביום, והפער שנוצר מהחסימה מגיע להערכות של 10 עד 13 מיליון חביות ביום נטו.

הפתרונות הקיימים לא מספיקים

חלק מהמדינות באזור משתמשות בצינורות עוקפים כדי להקל על הלחץ, אבל הקיבולת מוגבלת והפתרונות האלה הופכים לצוואר בקבוק משלהם. זמני ההובלה מתארכים, עלויות הביטוח הימי עולות, ובתי הזיקוק נאלצים לשנות תמהיל חומרי גלם. כל אלה מגבירים את הלחץ על המחירים ומסבירים את התגובה החדה בשוק.

• המלחמה סגרה את המפרץ, וארה"ב נהפכת לתחנת הדלק של העולם
• ג'יי פי מורגן: מחיר הנפט ימשיך לעלות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גולדמן זאקס מניח כעת חזרה הדרגתית לנורמליזציה ביצוא מהמפרץ עד סוף יוני, במקום אמצע מאי בהערכה הקודמת. לפי התחזית המעודכנת, הברנט צפוי להגיע ל-100 דולר בממוצע ברבעון הנוכחי, 93 דולר ברבעון השלישי ו-90 דולר ברבעון הרביעי. בנקים נוספים כגון מורגן סטנלי מציגים תמונה דומה מבחינת עוצמת הפגיעה, עם ירידה של כ-14 מיליון חביות ביום ביצוא מהמפרץ הפרסי. הם מעריכים ירידה של 4.8 מיליון חביות ביום במלאים העולמיים, כאשר חלק מהפער נסגר דרך ירידה בביקוש. התחזית שלהם עומדת על 110 דולר לברנט ברבעון הנוכחי, 100 דולר ברבעון השלישי ו-90 דולר ברבעון הרביעי.

הפער בין התחזיות משקף את רמת אי-הוודאות בשוק. מצד אחד יש ציפייה לפתיחה הדרגתית של המצר, ומצד שני כל יום נוסף של חסימה מגדיל את הסיכון למחסור במוצרים מזוקקים כמו דיזל, דלק סילוני ובנזין. מחירי המוצרים הסופיים האלה הם אלה שמגיעים מהר יותר לצרכנים ולמדדי האינפלציה.

העלייה מורגשת אצל הצרכנים

ההשפעה אינה נעצרת במחיר הנפט הגולמי. מחירי אנרגיה גבוהים מעלים את עלויות ההובלה, החשמל והתעשייה בכלכלה העולמית. הם שוחקים הכנסה פנויה של משקי בית, בעיקר במדינות יבואניות אנרגיה, ופוגעים בצריכה. זה תרחיש שעלול להאט את הצמיחה, גם אם לא בהכרח עד כדי מיתון. מדינות עם תלות גבוהה ביבוא אנרגיה ועם חוב דולרי גבוה נפגעות פעמיים - גם מחשבון אנרגיה יקר יותר וגם ממימון יקר יותר.

• 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית בתעשייה: מענקים חדשים בדרך למפעלים
• החרפה במצר הורמוז - איראן השתלטה על שתי אוניות
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
• ענקיות הנפט מצמצמות תלות במפרץ: אקסון, שברון ו-BP מזרימות...

עם זאת, לא כל עלייה במחיר הנפט מתורגמת באותה מהירות לאינפלציה. חלק מהמדינות מסבסדות דלקים, חלק מהחברות סופגות את העלייה במרווחים נמוכים יותר, ובחלק מהמקרים ירידה בביקוש מאזנת חלק מהלחץ. אבל ככל שהמשבר נמשך, יכולת הספיגה הזו נשחקת. גולדמן מדגיש את הסיכון לא רק בנפט גולמי אלא גם במחירי המוצרים המזוקקים ובמחסור פיזי אפשרי.

השוק נמצא כרגע במצב ביניים. מחירים משקפים גם מחסור נוכחי וגם פרמיית סיכון גבוהה. כל ידיעה על התקדמות במו"מ יכולה להוריד מחירים, וכל סימן להמשך חסימה מחזיר אותם כלפי מעלה. גירעון של כ-9.6 מיליון חביות ביום ברבעון הנוכחי, לעומת עודף בשנה שעברה, הופך את המלאים לכרית הביטחון המרכזית. אם גם היא נשחקת מהר, המחיר צריך לבצע את ההתאמה.

פתיחה טכנית של המצר לא בהכרח מביאה חזרה מיידית לשגרה. חברות ספנות זקוקות לביטוח, לקוחות זקוקים לוודאות, מפיקות צריכות להחזיר תפוקה ובתי זיקוק צריכים לתכנן מחדש. גם אחרי שיפור ביטחוני, השוק עלול להישאר מתוח תקופה נוספת.