בנק ישראל "מאשים" את המוסדיים: מכרו מט"ח ב-13.8 מיליארד דולר ברבעון השני

השקל התחזק ברבעון השני ב-5.9% מול הדולר וב-6.6% מול האירו, כאשר ברקע נרשמה עלייה משמעותית במכירות המט"ח מצד הגופים המוסדיים ומעבר של המשקיעים הזרים מרכישת דולרים למכירתם. כך עולה מנתוני שוק המט"ח שפרסם בנק ישראל.

התחזקות השקל בולטת במיוחד משום שבאותה תקופה הדולר דווקא התחזק מול רוב המטבעות המרכזיים בעולם. בין היתר, המטבע האמריקאי התחזק בכ-2.3% מול הין היפני ובכ-2% מול הדולר הקנדי. כלומר, השקל התחזק מול הדולר בניגוד למגמה בשווקים הבינלאומיים.

גם מול סל המטבעות של שותפות הסחר המרכזיות של ישראל התחזק השקל בשיעור של 6.1%. הנתון הזה, המכונה שער החליפין הנומינלי האפקטיבי, משקף בצורה רחבה יותר את מצבו של השקל ולא רק את השינוי מול הדולר או האירו.

המוסדיים והזרים מכרו דולרים, המגזר העסקי רכש

מי שמכרו את הכמות הגדולה ביותר של מט"ח היו הגופים המוסדיים, ובהם קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח. מכירות המט"ח נטו שלהם הגיעו ברבעון ל-13.8 מיליארד דולר, לעומת 5.3 מיליארד דולר ברבעון הראשון. מדובר בגידול של פי 2.6 בתוך רבעון.

אחת הסיבות האפשריות לפעילות הזו היא הצורך של המוסדיים לאזן את החשיפה למט"ח בתיקי ההשקעות. כאשר שווי הנכסים שלהם בחו"ל עולה או כשהחשיפה הדולרית גדלה, הם עשויים למכור דולרים או לבצע עסקאות גידור. היקף הפעילות שלהם גדול מספיק כדי להשפיע על הביקוש וההיצע בשוק המקומי, אם כי נתוני בנק ישראל אינם קובעים מה היה הגורם הישיר להתחזקות השקל.

שינוי כיוון בולט נרשם גם אצל תושבי החוץ. לאחר שרכשו מט"ח נטו בהיקף של 6.5 מיליארד דולר ברבעון הראשון, הם עברו ברבעון השני למכירות נטו של 6.4 מיליארד דולר. מדובר בשינוי של כמעט 13 מיליארד דולר בין הרבעונים, מפעילות שתמכה בדולר לפעילות שתמכה בשקל.

מנגד, המגזר העסקי פעל בכיוון ההפוך. החברות המקומיות רכשו מט"ח נטו בהיקף של 12.2 מיליארד דולר, לעומת מכירות של 1.8 מיליארד דולר ברבעון הקודם. זהו שינוי של כ-14 מיליארד דולר. רכישות מצד חברות יכולות לנבוע מתשלומים על יבוא, פירעון התחייבויות במטבע זר או גידור חשיפות, אבל הדוח אינו מפרט את הסיבה לשינוי.

גם המגזר הפיננסי, הכולל בעיקר בנקים, הגדיל את מכירות המט"ח נטו ל-1.2 מיליארד דולר, לעומת כ-100 מיליון דולר בלבד ברבעון הראשון. במקביל, בנק ישראל עצמו רכש במהלך הרבעון מט"ח נטו בהיקף של 1.8 מיליארד דולר.

התנודתיות והיקפי המסחר עלו

לצד התחזקות השקל, המסחר במטבע התאפיין בתנודתיות גבוהה יותר. התנודתיות בפועל בשער הדולר-שקל עלתה ב-2.3 נקודות אחוז והגיעה בממוצע ל-10.7%. התנודתיות הצפויה, כפי שהיא משתקפת במחירי האופציות על הדולר, עלתה בצורה מתונה יותר, ב-0.2 נקודות אחוז, ל-9.9%.

• סגירת מסחר: ניו מד ואלביט זינקו; המדד הכללי עלה 1%
• היפוך בחצי היום - נעילה מעורבת בת"א; אלקטרה נדל"ן ירדה 7%

לשם השוואה, התנודתיות הצפויה בשוקי המטבע של המדינות המתעוררות עמדה בסוף הרבעון על כ-10%, בעוד שבשווקים המפותחים היא ירדה לכ-7%. כלומר, הדולר-שקל נסחר ברמת תנודתיות הדומה יותר לזו של שווקים מתעוררים מאשר לזו של מטבעות במדינות מפותחות.

הפעילות הערה באה לידי ביטוי גם במחזורי המסחר. נפח המסחר היומי הממוצע מול מערכת הבנקאות המקומית גדל ב-8.9% והגיע ל-17.6 מיליארד דולר. עיקר הגידול נרשם בעסקאות החלף ובעסקאות המרה. חלקם של תושבי החוץ במסחר מול הבנקים המקומיים ירד ב-4.5 נקודות אחוז ל-36.2%.

כאשר מוסיפים לדיווחי הבנקים המקומיים גם את הנתונים שמתקבלים מגופים זרים, מתקבלת תמונה של שוק שבו השחקנים הזרים אחראים לרוב הגדול של הפעילות. נפח המסחר היומי בעסקאות המרה הגיע ל-23.4 מיליארד דולר, לעומת 21.2 מיליארד דולר ברבעון הראשון. כ-87% מהפעילות בוצעו בידי תושבי חוץ, כאשר המסחר בין גופים זרים לבין עצמם היווה לבדו כ-77% מהמחזור.