אחרי כמעט 30 שנה: אושר יישוב דרוזי חדש בצומת יבור עם כ-1,000 יחידות דיור
בתום כשלושה עשורים של דיונים, החלטות ממשלה, חלופות תכנוניות ושינויים במיקום, המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה היום את הקמתו של יישוב דרוזי חדש באזור צומת יבור בגליל. המהלך מקודם על ידי משרד הבינוי והשיכון, בשיתוף מינהל התכנון, וכעת הוא צפוי לעבור לשלב התכנון המפורט.
לפי התכנון שגובש בחודשים האחרונים, היישוב צפוי לכלול כ-1,000 יחידות דיור ולהשתרע על שטח של כ-600 דונם. הוא יוקם על קרקע בבעלות המדינה, סמוך לצירי תחבורה מרכזיים, לאזורי תעסוקה ולשירותים אזוריים.
האישור אינו מאפשר להתחיל מיד בבנייה. כעת נדרש להכין תוכנית מפורטת, לקדם אותה במוסדות התכנון ולהשלים את ההליכים הסטטוטוריים לקראת עבודות הפיתוח והשיווק.
ההחלטה מתגלגלת מאז סוף שנות ה-90
הרעיון להקמת יישוב דרוזי חדש אינו חדש. ההליכים בנושא החלו עוד ב-1998, עם החלטת ממשלה להקים יישוב דרוזי קהילתי חדש בגליל. במשך השנים התקבלו החלטות והמלצות נוספות, וב-2015 המליצה המועצה הארצית לקדם יישוב באזור קרני חיטין, סמוך לאתר המקודש לעדה הדרוזית נבי שועייב.
בהמשך קודמה חלופה בקרני חיטין, ואף תוכנן שם יישוב קטן יותר של כ-400 יחידות דיור. אלא שבשנים האחרונות נפתחה מחדש בחינת המיקום, ובמסגרתה נבדקו כמה אפשרויות נוספות בצפון.
החלופות שנבחנו כללו את צומת יבור, מחלף הושעיה, מחלף אושה, אזור עין תות וכן את קרני חיטין. הבדיקה כללה בין היתר את סוג הבעלות על הקרקע, נגישות לתחבורה ולמוקדי תעסוקה, זמינות תכנונית, רגישות סביבתית, קרבה ליישובים דרוזיים ויכולת להתחבר לתשתיות קיימות.
צומת יבור, הנמצא באזור המפגש בין כבישים 70 ו-805, קיבל את הציון הגבוה ביותר מבין החלופות - 78 מתוך 100. בין היתר עמדו לזכותו העובדה שהקרקע בבעלות המדינה, הקרבה לתחנת הרכבת אחיהוד ולצירי תחבורה מרכזיים וכן היעדר חסמים תכנוניים משמעותיים יחסית לחלופות האחרות.
ביולי המליצה הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים, הוולנת"ע, למועצה הארצית לקדם את היישוב בצומת יבור. האישור שהתקבל היום מאפשר למשרד הבינוי והשיכון ולמינהל התכנון להתקדם עם התכנון במקום שנבחר.
לא כולם תמכו בהקמת יישוב חדש
לצד התמיכה במהלך, לאורך הדרך הועלו גם הסתייגויות. הוועדה המחוזית חיפה קבעה ביוני כי מבחינה תכנונית יש עדיפות לחיזוק ולהרחבת היישובים הדרוזיים הקיימים, ולא בהכרח להקמת יישוב נוסף בשטח פתוח. עם זאת, הוועדה ציינה שאם המדינה תחליט בכל זאת להקים יישוב חדש, חלופת יבור היא העדיפה מבין האפשרויות שנבחנו.
גם בתוך העדה הדרוזית נשמעו קולות ביקורתיים. ראש מועצת דלית אל-כרמל, רפיק חלבי, טען בחודשים האחרונים כי מוטב להשקיע בהרחבת היישובים הקיימים ובהסרת חסמי התכנון בהם, והביע ספק בנוגע ליכולת של המדינה להוציא לפועל את המהלך לאחר שנים ארוכות של דיונים.
הוויכוח נוגע לאחת הבעיות המרכזיות של היישובים הדרוזיים: רבים מהם מוקפים בשטחים בעלי מגבלות תכנוניות, שמורות טבע, גנים לאומיים ושטחים פתוחים, ובחלקם קיים קושי להרחיב את גבולות הבנייה בהתאם לקצב הגידול באוכלוסייה. במינהל התכנון ובמשרד הבינוי והשיכון רואים ביישוב החדש פתרון נוסף לדור הצעיר, לצד המשך פיתוח היישובים הקיימים.
מה ייקבע עכשיו בתכנון היישוב
השלב הבא יעסוק במבנה היישוב עצמו: צפיפות הבנייה, מוסדות הציבור, שטחי המסחר והתעסוקה, מערך הכבישים והתשתיות והחיבור למערכות התחבורה האזוריות.
גם סוג הבנייה צפוי להיות אחד הנושאים המרכזיים בתכנון. הוועדה המחוזית כבר ציינה כי מאחר שמדובר בהקמת יישוב חדש על שטח פתוח, יש לבחון צפיפות גבוהה יותר בהתאם למדיניות התכנון הארצית, ולא להסתפק במתכונת דלילה של צמודי קרקע בלבד.
במשרד הבינוי והשיכון מציגים את המהלך כחלק מהרחבת פתרונות הדיור לאוכלוסייה הדרוזית. מנכ"ל המשרד יהודה מורגנשטרן מסר כי מדובר בצעד שנועד לתת מענה ארוך טווח לצורכי הדיור של בני העדה.
- פיצוץ מטען ברכב בירושלים: איציק בר-מוחא נפצע קשה, גם בנו בן ה-13 נפגע
- שלוש שנים של מלחמה: 38 מיליארד שקל וכ-1.2 מיליון תביעות עברו דרך קרן הפיצויים
האדריכל הראשי במשרד, טימור מגרלי, ציין כי האישור מאפשר להתקדם כעת בתכנון היישוב, ואילו מנהל אגף מיעוטים במשרד, אמין אבו חייה, מסר כי המשרד יפעל לתרגם את ההחלטה למענה למשפחות ולדור הצעיר.
מבחינת המדינה, האישור הנוכחי מסיים שלב ארוך של ויכוח על המיקום ומעביר את המוקד לשאלה איך ייראה היישוב בפועל - כמה צפופה תהיה הבנייה, אילו שירותים יוקמו בו ואיך יחובר למרחב שסביבו.
