
"איך אתה משתמש ב-AI?": השאלה שיצאה מההייטק ומגיעה לראיונות בכל התחומים
מועמדת למשרת שיווק, מועמד לתפקיד בכספים ומנהלת משאבי אנוש שמחפשת עבודה חדשה עשויים לשמוע בראיון את אותה שאלה: איך אתה משתמש בבינה מלאכותית? עד לא מזמן היא הופנתה בעיקר למפתחים ולאנשי נתונים. עכשיו היא חלק קבוע מהראיון גם במשרות שאין בהן שורת קוד אחת.
הנתונים מסבירים למה. בסקר שערך אתר דרושים אמריקאי גדול בקרב יותר מ-1,500 עובדים, 82.5% דיווחו שהם משתמשים ב-AI במידה כלשהי בעבודה. משרות שאינן טכנולוגיות ומזכירות AI בתיאור התפקיד הגיעו ל-4.3% מכלל המודעות באתר, לעומת 1.9% שנה קודם, והמודעות שדורשות שימוש בכלי AI זינקו ב-159% בתוך שנה. ההכשרה מפגרת מאחור: 62.8% מהעובדים קיבלו מהמעסיק הדרכה כלשהי, אבל 28.9% בלבד קיבלו הדרכה מקיפה, ו-37.2% לומדים את הכלים לבד.
גם בצד המעסיקים המגמה עקבית. בסקר עולמי של חברת טכנולוגיה גדולה ורשת מקצועית, שכלל 31 אלף משיבים ב-31 מדינות, 66% מהמנהלים אמרו שלא יגייסו עובד בלי כישורי AI, ו-71% העדיפו מועמד פחות מנוסה שיודע לעבוד עם AI על פני מועמד מנוסה יותר שאינו יודע.
שלוש שאלות שחוזרות כמעט בכל ראיון
את השאלות על AI אפשר לחלק לשלוש משפחות. הראשונה עוסקת בהווה: איך המועמד משתמש בכלים כבר עכשיו. השנייה עוסקת בעתיד: איך הוא היה משלב אותם בתפקיד שעליו הוא מתמודד. והשלישית נוגעת לבטיחות ולאתיקה, כמו שמירה על מידע רגיש, זיהוי טעויות של המודל ושקיפות מול לקוחות. המכנה המשותף הוא שהמגייסים מנסים להבין איך המועמד חושב על עבודה שעדיין אינה שלו.
התשובה הטובה מתחילה בכנות. במקום הצהרה כללית על "שימוש יומיומי", היא נשענת על דוגמה מפרויקט אמיתי: מה הכלי עשה, מה המועמד בדק ותיקן בעצמו, ואיך זה מתורגם לתפקיד החדש. אזכור של כלים ספציפיים ושל ההבדלים ביניהם משדר היכרות אמיתית. מועמדים שמכינים את עצמם בודקים גם איך חברות מובילות בענף שלהם משלבות AI, על סמך מה שהן מפרסמות באתרים שלהן ומה שמנהליהן כותבים ברשתות המקצועיות. כשהשאלה רחבה מדי, מותר לבקש מהמראיין מסגרת: על איזה סוג שימוש הוא רוצה לשמוע. ומי שעדיין לא עבד עם הכלים יכול לבנות בסיס דרך קורסים מקוונים חינמיים, ולהגיע לראיון עם ניסיון ראשון ולא עם הבטחה.
מותר להתכונן עם AI, אסור להתראיין איתו
במקביל לשאלות, מעסיקים מנסחים כללים. אחת מחברות ה-AI המובילות פרסמה הנחיות מפורטות למועמדים: את קורות החיים יש לכתוב קודם לבד, ואז אפשר להיעזר במודל כדי לחדד את הניסוח. בהכנה לראיון, כולל מחקר על החברה ותרגול תשובות, השימוש מתקבל בברכה. במטלות בית ובראיונות חיים, לעומת זאת, אין להשתמש בכלי AI אלא אם נאמר במפורש שמותר, ובשום שלב אין להשתמש בו כדי להמציא ניסיון שלא היה.
הזהירות של המעסיקים אינה מקרית. סקרים של חברת מחקר וייעוץ בינלאומית מצאו ש-39% מהמועמדים השתמשו ב-AI בתהליך הגשת המועמדות, ו-6% הודו שהשתתפו בהונאה בראיון, בהתחזות לאדם אחר או בכך שמישהו התחזה אליהם. מנגד, 26% בלבד מהמועמדים מאמינים שמערכת AI תעריך אותם בהוגנות.
גם המועמד מראיין את החברה
הראיון הוא גם הזדמנות לבדוק את המעסיק. שאלות על מדיניות ה-AI בחברה, על ההדרכה שהעובדים מקבלים ועל האופן שבו הכלים מחוברים ליעדים העסקיים מעידות על מועמד שחושב קדימה, ובאותה הזדמנות חושפות את הפער בין ההצהרות למציאות. הפער הזה משמעותי: 52.6% מהעובדים בסקר אמרו שה-AI הפך את העבודה למהנה יותר ו-5.5% אמרו שההפך, אבל 25.1% מתכננים לעזוב את מקום עבודתם בגלל האופן שבו המעסיק רואה את ה-AI או משתמש בו. כשהם חושבים על התפקיד הבא, 30.5% רוצים פחות מעורבות של AI, ו-20.4% רוצים יותר.
בשורה התחתונה, השאלה על AI בודקת יותר משליטה בכלי. היא בודקת שיקול דעת, כנות ויכולת לחבר טכנולוגיה לעבודה עצמה, ומועמד שמגיע מוכן יכול להפוך אותה מנקודת תורפה ליתרון.
- לא מה שאומרים אלא איך: כך הקול הופך דיבור מול קהל למשכנע יותר
- איפה מפוטר מקבל שעות בתשלום לראיונות עבודה, ומה מגיע לו בישראל?
להרחבה: המראיין החדש הוא אלגוריתם: מעסיקים מחפשים דרך לבדוק מי באמת מולם
להרחבה: ה-AI כותב בשביל התלמידים, והמעסיקים מחפשים את מי שיודע לבדוק אותו
להרחבה: לא מה שאומרים אלא איך: כך הקול הופך דיבור מול קהל למשכנע יותר