ספורט
צילום: PIXABAY

זריקות ההרזיה לוקחות גם שריר: מה הוכח כמסייע לשמור עליו

בניסויים הגדולים של ווגובי ומונג'רו כרבע עד כ-40% מהמשקל שירד היה מסה רזה. אימוני כוח וחלבון מצמצמים את הפגיעה, ותרופות חדשות של אלי לילי ושל חברות קטנות מנסות לעצור אותה, עם רמות ראיות שונות מאוד
מירב ארד |

מטופל שיורד 15 קילו בזריקה שבועית מאבד בדרך גם כמה קילוגרמים של רקמה שאינה שומן. בניסוי STEP 1 של סמגלוטייד, החומר הפעיל באוזמפיק ובווגובי, כ-38% מהמשקל שירד היה מסה רזה. בניסוי SURMOUNT-1 של טירזפטייד, החומר שבמונג'רו ובזפבאונד, החלק הזה עמד על כרבע. השאלה מה אפשר לעשות עם זה הפכה לאחת הסוגיות המרכזיות סביב תרופות ה-GLP-1, ובניסויים שהתפרסמו עד כה מתחילה להתגבש תשובה, עם רמות ביטחון שונות לכל כלי.

התשובה הקצרה כוללת שלושה רכיבים: אימוני כוח, חלבון בכמות מספקת, ותרופות חדשות לשימור שריר שנמצאות בניסויים. לשניים הראשונים יש ראיות מניסויים מבוקרים ומהמלצות של ארגונים מקצועיים. השלישי עדיין בשלב 2, ומתבסס בעיקר על נתוני החברות שמפתחות אותו.

כמה מהמשקל הוא בעצם שריר

המספר הנפוץ מגיע מסריקות DXA שנערכו בתוך הניסויים הגדולים. בניסוי STEP 1, שפורסם ב-NEJM בהובלת החוקר וילדינג מאוניברסיטת ליברפול ובמימון נובו נורדיסק, השתתפו 1,961 מבוגרים בלי סוכרת, והמשקל שלהם ירד ב-14.9% בממוצע בתוך 68 שבועות, מול 2.4% בקבוצת הפלצבו. לפי ייעוץ משותף של ארבעה ארגונים מקצועיים אמריקאיים, שמסכם את נתוני הסריקה, מתוך ירידה ממוצעת של 13.6 ק"ג, 8.3 ק"ג היו שומן ו-5.3 ק"ג מסה רזה. מאחר ששריר מהווה כמחצית מהמסה הרזה, הכותבים מעריכים שכ-20% מהמשקל שירד היה שריר.

בניסוי SURMOUNT-1 נסרקו 160 משתתפים. בניתוח שפרסמו החוקרים לוק, דאן, קושנר ועמיתיהם ממרכז לרפואת ספורט בסן דייגו, מאלי לילי ומאוניברסיטת נורת'ווסטרן בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism, המשקל ירד ב-21.3% בממוצע, השומן ב-33.9% והמסה הרזה ב-10.9%. כ-75% מהירידה היו שומן וכ-25% מסה רזה, ואותו יחס נמדד גם אצל מי שקיבלו פלצבו וירדו מעט מאוד. כלומר, הדפוס מאפיין ירידה במשקל באופן כללי, ופחות את התרופה עצמה.

סקירה של החוקר נילנד מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קייס ווסטרן ריזרב, עם חוקרים מאוניברסיטת לינשפינג בשוודיה ומאוניברסיטת טובינגן בגרמניה, מצאה שהשונות בין המחקרים גדולה: בחלקם המסה הרזה היוותה 40% עד 60% מהמשקל שירד, ובאחרים כ-15% או פחות. החוקרים מזכירים שמסה רזה כוללת גם איברים, עצם ונוזלים, ולכן היא משקפת שריר באופן חלקי. לפי סריקות MRI, הירידה בנפח השריר תואמת את מה שצפוי מהגיל ומהיקף הירידה, ואיכות השריר נראית משתפרת, עם פחות שומן בתוכו. עם זאת, הם מציינים שמבוגרים וחולים קשים נמצאים בסיכון לסרקופניה, דלדול שריר שפוגע בתפקוד.

סקירה של קטורנו וקונטה מאוניברסיטת סן רפאלה ברומא ומבית החולים MultiMedica במילאנו הגיעה למסקנה דומה: לפי רוב המחקרים, יותר מרבע מהמשקל שיורד עם תרופות ממשפחת האינקרטינים הוא מסה נטולת שומן, ובסך הכול מדובר בירידה של עד כ-10% מהמסה הזאת, כ-6 ק"ג. מנגד, הכותבים מזכירים שבניסוי SURMOUNT-1 דיווחו מקבלי טירזפטייד על שיפור בתפקוד הגופני ובאיכות החיים, ושבניסוי STEP 9, על מטופלים עם השמנה ושחיקת סחוס בברך, הירידה של כ-14% במשקל לוותה בתפקוד טוב יותר. לדבריהם, המשמעות הקלינית של אובדן המסה הרזה עדיין שנויה במחלוקת.

הידעת?גם קבוצת הפלצבו איבדה שריר
בניסוי SURMOUNT-1, המשתתפים שקיבלו זריקת דמה ירדו בממוצע 5.3% ממשקלם. גם אצלם כ-25% מהירידה היו מסה רזה, אותו יחס שנמדד אצל מקבלי טירזפטייד. לפי החוקרים, היחס בין שומן למסה רזה נשמר גם בפילוח לפי מין, גיל והיקף הירידה.
שריר, חלבון ואימונים: מה מצאו המחקרים
נושאהממצאהמקור
כמה מהמשקל שירד היה מסה רזהכ-38% בניסוי STEP 1 של סמגלוטייד (5.3 מתוך 13.6 ק"ג)הייעוץ המשותף של ארבעת הארגונים
כמה מהמשקל שירד היה מסה רזהכ-25% בניסוי SURMOUNT-1 של טירזפטייד, גם בקבוצת הפלצבוLook ועמיתיו, Diabetes, Obesity and Metabolism
טווח בין המחקריםמכ-15% ועד 40%-60% מהמשקל שירדNeeland ועמיתיו, Diabetes, Obesity and Metabolism
חלבון מומלץ בזמן ירידה במשקל1.2-1.6 גרם לק"ג גוף ביום, או יעד קבוע של 80-120 גרם ביוםהייעוץ המשותף של ארבעת הארגונים
פעילות מומלצתאימוני כוח 3 פעמים בשבוע לפחות, ועוד 150 דקות אירובי מתון בשבועהייעוץ המשותף של ארבעת הארגונים
אימוני כוח עם טירזפטיידאובדן מסה רזה של 3.57 ק"ג מול 4.67 ק"ג, וכוח שעלה במקום לרדתGreen ועמיתיו, Nature Medicine
פעילות גופנית עם ליראגלוטיידירידה של 3.9 נקודות באחוז השומן, כפול מכל טיפול לבדוLundgren ועמיתיו, NEJM
תרופות לשימור שריר בניסוייםבימגרומאב עם סמגלוטייד: 92.8% מהירידה הגיעה משומן, מול 71.8% עם סמגלוטייד לבדוהודעת איגוד הסוכרת האמריקאי על ניסוי BELIEVE

מה עובד: משקולות, חלבון ושילוב

ניסוי מבוקר שבחן אימוני כוח עם טירזפטייד פורסם ב-Nature Medicine בהובלת דני גרין והחוקר ייפ ממכון Healthspan באוניברסיטת מערב אוסטרליה. 120 מבוגרים עם עודף משקל או השמנה קיבלו טירזפטייד במשך 40 שבועות, ומחציתם הוגרלו לאימוני משקולות שלוש פעמים בשבוע. ההתמדה באימונים עמדה על 91%. שתי הקבוצות ירדו כ-22 ק"ג ואיבדו כמות דומה של שומן, אבל המתאמנים איבדו 3.57 ק"ג מסה רזה, מול 4.67 ק"ג אצל מי שלא התאמנו. כוח השרירים ירד בקבוצת התרופה לבדה, ועלה אצל המתאמנים: בתרגיל דחיקת חזה, למשל, ירידה של כ-4.1 ק"ג מול עלייה של כ-4.7 ק"ג. גרין קיבל בעבר דמי הרצאה מאלי לילי. פרטי הניסוי, שנקרא T-REx כבר הוצגו כאן.

ניסוי מוקדם יותר, בדנמרק, בחן שילוב של תרופה ופעילות גופנית לאורך זמן. החוקרים לונדגרן, טורקוב ועמיתיהם מאוניברסיטת קופנהגן פרסמו ב-NEJM ניסוי שבו 195 משתתפים ירדו קודם 13.1 ק"ג בדיאטה דלת קלוריות, ואז הוגרלו לשנה של פעילות גופנית, ליראגלוטייד, שילוב של השניים או פלצבו. השילוב הוריד את אחוז השומן ב-3.9 נקודות, בערך פי שניים מכל אחד מהטיפולים לבדו, ושיפר בלעדית את רמת הסוכר הממוצעת, את הרגישות לאינסולין ואת הכושר האירובי.

אבקת חלבון (צילום: Freepik)
אבקת חלבון (צילום: Freepik)

בצד התזונה, הכלי המרכזי הוא חלבון. הייעוץ המשותף של American College of Lifestyle Medicine, האגודה האמריקאית לתזונה, Obesity Medicine Association ו-The Obesity Society, בהובלת החוקר מוזפריאן ממכון Food is Medicine באוניברסיטת טאפטס, מזכיר שההמלצה הכללית למבוגרים היא 0.8 גרם חלבון לק"ג גוף ביום. בזמן ירידה פעילה במשקל הוצעו יעדים של 1.2 עד 1.6 גרם לק"ג, ולמי שאין לו נתוני הרכב גוף, יעד קבוע של 80 עד 120 גרם ביום. הכותבים ממליצים לאכול את מזון החלבון בתחילת הארוחה, כי התיאבון המופחת מקשה להגיע ליעד, ומזהירים מצריכה ממושכת של יותר מ-2 גרם לק"ג. הצורך בחלבון אחרי גיל 60 נדון כאן בנפרד.

באותו מסמך הארגונים ממליצים לרשום את תרופות ה-GLP-1 יחד עם תוכנית אימונים מובנית: אימוני כוח שלוש פעמים בשבוע לפחות, ועוד 150 דקות של פעילות אירובית מתונה. לפי מודלים שהם מצטטים, בלי אימוני כוח אובדן השריר מגיע ל-10%-15% מהמשקל שירד אצל נשים ול-20%-25% אצל גברים. הם ממליצים גם לבדוק כוח, תפקוד והרכב גוף כבר בתחילת הטיפול.

התרופות שמנסות לשמור על השריר

חברות התרופות מזהות כאן שוק. אלי לילי מפתחת את בימגרומאב, נוגדן שחוסם את הקולטנים מסוג 2 לאקטיבין, מסלול שמגביל את צמיחת השריר. בניסוי BELIEVE, שלב 2, שפורסם ב-Nature Medicine בהובלת סטיבן היימספילד ממרכז פנינגטון באוניברסיטת לואיזיאנה, 507 מבוגרים חולקו לתשע קבוצות. אחרי 48 שבועות, השילוב של בימגרומאב במינון הגבוה עם סמגלוטייד הוריד 17.8 ק"ג בממוצע, מול 14.2 ק"ג עם סמגלוטייד לבדו ו-3.3 ק"ג בפלצבו.

לפי ההודעה של איגוד הסוכרת האמריקאי, 92.8% מהירידה בשילוב הגיעו משומן, מול 71.8% עם סמגלוטייד לבדו, ובקבוצת בימגרומאב לבדו המסה הרזה אף עלתה ב-2.5%. "התובנות האלה מראות שאפשר להשיג ירידה משמעותית בשומן, וגם לשמור על המסה הרזה או אפילו להגדיל אותה", אמר היימספילד. בין תופעות הלוואי של בימגרומאב נמנו עוויתות שרירים, שלשולים ואקנה, והתרופה ניתנת בעירוי לווריד.

Veru האמריקאית בחנה את אנובוסרם, כדור יומי לשימור שריר, בניסוי QUALITY על 168 מטופלים מעל גיל 60 שקיבלו ווגובי של נובו נורדיסק. לפי נתוני החברה, אחרי 16 שבועות המסה הרזה ירדה ב-1.2% בקבוצת אנובוסרם, מול 4.1% בקבוצת הפלצבו. שיעור המטופלים שאיבדו 10% או יותר מהכוח בטיפוס מדרגות ירד מ-42.6% ל-19.4%. מדובר בניסוי קצר, ובנתונים ראשוניים שפרסמה החברה עצמה.

קיראו עוד ב"מדע"
הידעת?מה בעצם מודדת סריקת DXA?
סריקת DXA שולחת קרני רנטגן בשתי עוצמות, ולפי הבליעה של כל רקמה היא מחשבת כמה שומן, עצם ורקמה רזה יש בגוף. הרקמה הרזה כוללת שריר, אבל גם איברים פנימיים, נוזלים ומים שבתוך רקמת השומן. לכן חוקרים כמו נילנד ועמיתיו מסתייגים משימוש במסה רזה כמדד לשריר, ומשלבים סריקות MRI ומבחני כוח ותפקוד.

הפער בין הכלים גדול. הראיות החזקות נוגעות לאימוני כוח, שמצמצמים את אובדן המסה הרזה ומשפרים את הכוח גם בזמן ירידה גדולה במשקל, ולחלבון בכמות שמותאמת לירידה. התרופות לשימור שריר מראות תוצאות מעניינות במחקרים בשלב 2, אבל השאלה אם הן משפרות תפקוד ובריאות לאורך שנים עדיין פתוחה, וגם המחיר שלהן, בנוסף לזריקה עצמה, רחוק מלהיות ברור.

להרחבה: זריקות ההרזיה: בעד ונגד

להרחבה: ירידה לצורך עלייה: למה הקילוגרמים שנעלמו עם אוזמפיק חוזרים במהירות

להרחבה: זריקות ההרזיה עולות עד 15 אלף שקל בשנה - כמה משלמות קופות החולים?

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה