אוזמפיק (X)
אוזמפיק (X)

ירידה לצורך עלייה: למה הקילוגרמים שנעלמו עם אוזמפיק חוזרים במהירות

זריקה וקוץ בה: מחקרים חושפים שרוב המשתמשים בתרופות GLP-1 מעלים בחזרה את כל המשקל תוך שנה וחצי מהפסקת הטיפול, כשהתיאבון חוזר בעוצמה והגוף מאט את חילוף החומרים

ענת גלעד |
נושאים בכתבה אוזמפיק GLP-1

בהתחלה זה נראה כמו חלום שמתגשם - להגיע למשקל שתמיד שאפת אליו, ללא מאמץ. ההבטחה הרפואית הייתה פשוטה - זריקה אחת בשבוע, והקילוגרמים נושרים מעצמם. ואכן תרופות ממשפחת GLP-1 כמו אוזמפיק, ווגובי, מונג'ארו וזפבאונד, הפכו לטרנד של ממש - הפתרון המבוקש לירידה במשקל. 

בארצות הברית כ-18% מהמבוגרים ניסו את הטיפול, וגם בישראל התורים בבתי המרקחת התארכו והמרדף אחרי המרשם המיוחל הפך לספורט לאומי, למרות מחירים שמגיעים לאלפי שקלים בחודש ומחסור כרוני במלאי.

אבל מתחת לאשליה הזוהרת ולהצלחות המהירות באינסטגרם מסתתר "אפקט בומרנג" אכזרי. הנתונים החדשים חושפים מציאות מתסכלת ואכזבה עמוקה: כמחצית מהמשתמשים מפסיקים את הטיפול תוך פחות משנה, וברגע שהמזרק יוצא מהתמונה, הגוף נכנס למצב של "נקמה מטבולית".

כל מי שאי פעם עשה דיאטה יודע כי אחרי ירידה משמעותית במשקל הגוף מנסה לפצות על מה שנתפס אצלו כחוסר ולהחזיר את הקילוגרמים האבודים, אך בעוד שאחרי ירידה רגילה במשקל זה קורה בצעדים איטיים לאורך שנים, הריבאונד של דור ה-GLP-1 הוא ספרינט מהיר ומכאיב. מחקרים מראים כי ירידה של 15 קילוגרמים מתאדה כמעט לחלוטין תוך חודשים ספורים מהפסקת הטיפול - הגוף נאבק לחזור למקור בקצב מהיר פי ארבעה מאשר בכל דיאטה מסורתית.

מי שקיווה לקנות כרטיס יציאה מעולם ההשמנה, מגלה לעיתים קרובות שבעצם הוא רק קנה מינוי יקר, כואב ומתסכל למעגל אינסופי שבו המשקל חוזר מהר יותר, באופן אינטנסיבי יותר, ועם "ריבית" של קילוגרמים נוספים. את זה הרופאים לא ממהרים להגיד, אולי בצדק - הם רוצים לטפל במחלה - השמנה-סוכרת וסיבוכים נוספים שעלולים להגיע עם השמנת היתר. צריך גם לזכור שבמקרים רבים השימוש בזריקות מלווה בתחושה של חוסר נכונות באיזור הקיבה ועם דכדוך ושינויים במצבי הרוח. רבים לוקחים ואחרי תקופה קצרה חוזרים בהם. 

סקירות מקיפות בשוק האמריקאי מבטאות תמונה יחסית ברורה: בירידה ממוצעת של 14 קילוגרמים בעזרת התרופה המשקל מתחיל לטפס מיד כשהזריקות נפסקות. בשנה הראשונה חוזרים 10-9 קילוגרמים, ותוך שנה וחצי רוב המשתמשים חוזרים למשקל ההתחלתי או אפילו מעבר לו.

התיאבון חוזר כמו צונאמי

התרופות פועלות באמצעות חיקוי הורמון מעיים טבעי שמדכא תיאבון ומאט את קצב ריקון הקיבה. כל עוד הן במערכת, האדם פשוט אוכל פחות. ברגע שמפסיקים, התיאבון חוזר בעוצמה, והגוף שכבר התרגל למשקל נמוך מאט את קצב שריפת הקלוריות כמנגנון הגנה. התוצאה: דחף עז לאכול, במיוחד מזונות עתירי קלוריות.

קיראו עוד ב"מדע"

הבעיה מחמירה כי רבע עד שליש מהירידה במשקל היא מסת שריר, לא רק שומן. כשהמשקל חוזר, הוא חוזר בעיקר כשומן. הגוף נשאר עם פחות שריר ויותר שומן, במיוחד סביב האיברים הפנימיים, מה שמעלה סיכונים לסוכרת ומחלות לב. גם המדדים הבריאותיים שהשתפרו - רמות סוכר, לחץ דם וכולסטרול - חוזרים לערכים הגבוהים המקוריים.

מחזורי ירידה ועלייה כאלה עלולים ליצור מצב גרוע יותר מהמצב ההתחלתי. הגוף הופך פחות יעיל בשריפת קלוריות, והרכב הגוף משתנה לרעה. מי שמנסה לחזור לתרופה אחרי הפסקה מגלה לעיתים שההשפעה חלשה יותר, אם כי התחום עדיין דורש מחקר נוסף.

מחיר התלות: עשרות אלפי שקלים בשנה

השאלה הכלכלית הופכת קריטית: טיפול כרוני עולה 60,000-30,000 שקל בשנה בשוק הפרטי בארה"ב ובישראל. אבל קופות החולים מכסות את רוב הסכום, בעיקר לסוכרתיים עם BMI גבוה. חברות התרופות מדווחות על צמיחה של עשרות אחוזים רבות במכירות, אבל עבור המשתמש הפרטי זו השקעה אדירה, ללא ערובה להצלחה ארוכת טווח.

רופאים מדגישים שהתרופות תוכננו כטיפול כרוני למצב כרוני, בדומה לסטטינים לכולסטרול או תרופות ללחץ דם. ההבדל: הפסקת סטטין מחזירה כולסטרול גבוה, אבל לא גורמת לרעב מתמיד. מי שמתחיל טיפול ב-GLP-1 צריך להבין שמדובר בהתחייבות ארוכת טווח, או לחלופין לבנות תוכנית יציאה מסודרת.

האסטרטגיה המומלצת כוללת בניית הרגלי תזונה ופעילות גופנית במהלך הטיפול, שילוב אימוני כוח לשמירת מסת שריר, ומעבר הדרגתי לתרופות זולות יותר. בישראל, המחסור הכרוני והמחירים הגבוהים הופכים את ההחלטה למורכבת עוד יותר. כך או אחרת, תרופות GLP-1 אינן קיצור דרך קסום, אלא כלי שדורש תכנון ומחויבות ארוכת טווח. זה עובד לרבים שמורידים יחסית מהר אפילו מעל 10 קילוגרמים ויותר, אבל צריך לחשוב על היום שאחרי. בסוף מה שמנצח זו תזונה נכונה ואורח חיים בריא משולב ספורט, אפילו הליכה. 

10 דברים שצריך לדעת על תרופות ההרזייה

הביקוש מזנק, המניות עולות, אבל מאחורי ההייפ יש גם סיכונים, מגבלות ועלויות שצריך להבין

הן פותחו בכלל לסוכרת

רוב תרופות ההרזייה המובילות כיום, לרבות אלה שמבוססות על מנגנון GLP-1, פותחו במקור לטיפול בסוכרת סוג 2. רק אחרי שנצפתה ירידה משמעותית במשקל אצל מטופלים, החברות קיבלו אישור לשיווק ייעודי להשמנה. זה מסביר למה חלק מהתרופות משווקות תחת שמות שונים - אחד לסוכרת ואחד להרזיה - למרות שמדובר באותו חומר פעיל.

הירידה במשקל יכולה להגיע ל 15% ואף יותר

בניסויים קליניים דווח על ירידה ממוצעת של 10% - 15% ממשקל הגוף, ובחלק מהתרופות החדשות גם סביב 20%. מדובר בנתון דרמטי יחסית לעולם שבו דיאטות מסורתיות מניבות לרוב תוצאות חד ספרתיות. עם זאת, הירידה תלויה בהתמדה, בתזונה ובפעילות גופנית במקביל, ולא מדובר בפתרון קסם אוטומטי.

הן פועלות דרך דיכוי תיאבון והאטת ריקון הקיבה

התרופות מחקות הורמון טבעי שמגביר תחושת שובע ומשפיע על מרכז הרעב במוח. במקביל הן מאטות את קצב ריקון הקיבה, כך שהמטופל מרגיש מלא לאורך זמן. זה מנגנון ביולוגי ולא פסיכולוגי, ולכן האפקט משמעותי. אבל הגוף גם יודע להסתגל, ובחלק מהמקרים ההשפעה נחלשת עם הזמן.

יש תופעות לוואי, ולעיתים לא קלות

בחילות, הקאות, שלשולים וכאבי בטן הן תופעות נפוצות יחסית, במיוחד בתחילת הטיפול או בהעלאת מינון. אצל חלק מהמטופלים יש גם עייפות או סחרחורות. ברוב המקרים זה חולף, אבל יש מי שמפסיקים טיפול בגלל אי נוחות. נדגיש שמדובר בטיפול תרופתי לכל דבר, עם סיכונים שדורשים מעקב רפואי.

העלות גבוהה, ולא תמיד מכוסה

בארצות הברית העלות יכולה להגיע לאלפי דולרים בשנה. גם בישראל ובאירופה, אם אין זכאות דרך סל הבריאות או ביטוח משלים, המחיר משמעותי. זה יוצר פערים בגישה לטיפול. אומנם חלק מהקופות מסבסדות במקרים של השמנה קשה או מחלות נלוות, אבל רבים משלמים מכיסם.

ברגע שמפסיקים - המשקל עלול לחזור

מחקרים מראים שכאשר מפסיקים את התרופה, חלק גדול מהמשקל שאבד חוזר תוך חודשים. זה מעיד שהתרופה מטפלת בסימפטום - התיאבון והוויסות המטבולי - ולא בשורש ההתנהגותי או הסביבתי. לכן לעיתים מדובר בטיפול ארוך טווח, כמעט כרוני, ולא בקורס קצר.

הן משנות את שוק התרופות ואת שוק ההון

חברות כמו נובו נורדיסק ואלי לילי נהנו מזינוק חד בשווי השוק בזכות הביקוש. מדובר בשוק שמוערך בעשרות מיליארדי דולר בשנה וצפוי לגדול משמעותית. במקביל, חברות מזון ותעשיות נוספות עוקבות בדאגה מסוימת, בגלל שינוי בהרגלי צריכה. זה סיפור כלכלי רחב, לא רק רפואי.

לא כל אחד מתאים לטיפול

התרופות מיועדות בדרך כלל לאנשים עם מדד מסת גוף מעל 30, או מעל 27 עם מחלות נלוות כמו יתר לחץ דם או סוכרת. יש גם התוויות נגד, לרבות מחלות מסוימות במערכת העיכול או היסטוריה משפחתית של גידולים נדירים. לכן נדרש אבחון וליווי רפואי, ולא רכישה עצמאית ברשת.

יש דור חדש בדרך עם תוצאות חזקות יותר

חברות התרופות מפתחות שילובים של מנגנונים הורמונליים נוספים, וחלק מהתוצאות בניסויים מצביעות על ירידה של מעל 20% ממשקל הגוף. אם זה יאושר, מדובר בשינוי עמוק בטיפול בהשמנה, שבעבר נשען בעיקר על ניתוחים בריאטריים. עם זאת, עדיין נבחנות ההשפעות ארוכות הטווח.

הוויכוח הציבורי רק מתחיל

יש הרואים בתרופות מהפכה שתפחית תחלואה ותשפר איכות חיים, ויש מי שמזהירים מהסתמכות יתר על פתרון תרופתי במקום שינוי תזונתי וחינוכי. במילים אחרות, מדובר גם בדיון ערכי וחברתי. כך או אחרת, תרופות ההרזייה כבר משפיעות על מערכות הבריאות, התקציבים והצריכה, והן כאן כדי להישאר.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה