המספר היומי - 1.6 מיליון ריאל לדולר. האם זה ישכנע את האיראנים להסכים לעסקה?
כלכלה שנשחקה במשך שנים של סנקציות, עם אינפלציה גבוהה, שפל חדש במטבע ותלות קריטית בהכנסות מנפט שמגיעות בעיקר מסין - זאת נקודת המוצא של איראן בשיחות עם ארה"ב בז'נבה. עם זאת, עם זאת, המשטר כבר הוכיח שהוא מסוגל לנהל כלכלה מצומצמת לאורך זמן
כבר שנים שאיראן ואזרחיה נמצאים במשבר כלכלי בעקבות הסנקציות שהטילו עליה ארה"ב ואירופה על רקע תוכנית הגרעין שהיא מקדמת. אבל לאחרונה הכלכלה האיראנית חווה שפל חדש, ששולח את המטבע המקומי לרמות שטרם נראו בו, כאשר דולר אמריקאי אחד שווה 1.6 מיליון ריאל, מה שמשקף את עומק המשבר שחוצה שכבות אוכלוסייה שונות ומעמיד את חיי היום-יום של האיראנים על קצה היכולת.
אינפלציה שוברת שיאים ואזרחים תחת לחץ
שיעור האינפלציה באיראן עומד על קרוב ל-50% בשנה האחרונה, כך על פי נתוני מרכזי סטטיסטיקה ורשויות כלכליות. זה מתבטא בהתייקרות חדה של מוצרי מזון וצריכה בסיסיים, כאשר חלק מהמחירים מזנקים בעשרות אחוזים תוך זמן קצר. האזרחים נאלצים להתמודד עם שחיקת כוח הקנייה של הריאל ועם התכווצות החסכונות שלהם. משפחה ממוצעת זקוקה למאות דולרים כדי לכסות צרכים בסיסיים, למרות שהשכר הממוצע נחשב נמוך יחסית.
בה בעת, שיעור העוני בציבור גבוה במיוחד, כאשר על פי הערכות 30%-50% מהאוכלוסייה חיים מתחת לקו העוני, ורבים מתמודדים עם קושי להשיג מזון ותרופות.
לאן הולך הנפט האיראני?
למרות הסנקציות, איראן מנסה לשמור על זרם יצוא הנפט, שהוא עדיין אחד מעמודי התווך של הכלכלה שלה. לפני החמרת המגבלות, יצוא הנפט הגיע למיליוני חביות ביום, עם סין כיעד הגדול ביותר לרכישות, לצד יחסים מסחריים עם מדינות כמו איחוד האמירויות, אינדונזיה וסינגפור.
- הנפט מחכה לז'נבה - האם פריצת דרך מדינית תפיל את המחיר ל-60 דולר?
- כתב אישום נגד אזרח ואיש מילואים: הימרו בפולימרקט על מבצעים צבאיים על בסיס מידע מסווג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יצוא זה נעשה לעתים באמצעות הסדרים לא רשמיים ומערכות תשלום חלופיות עקב הסנקציות, ותורם לרזרבות מטבע חוץ שעליהן מתבססת המדינה. עם זאת, לחץ לסגור את מסחר הנפט במטרה לפגוע בהכנסות המדינה הוא חלק מאסטרטגיית הסנקציות של ארה”ב והמערב.
איך ייראו השיחות בז'נבה?
זאת נקודת המוצא של איראן כשהיא מגיעה לשולחן השיחות עם ארה"ב בז’נבה - כלכלה שנשחקה במשך שנים של סנקציות, עם אינפלציה גבוהה, מטבע חלש ותלות קריטית בהכנסות מנפט שמגיעות בעיקר מסין ולעיתים דרך מנגנונים עוקפים. השיחות עצמן עוסקות בלב המחלוקת: תוכנית הגרעין האיראנית והיקף ההעשרה, הפיקוח הבינלאומי והיכולת של איראן להתקרב ליכולת צבאית. ארה"ב דורשת צמצום משמעותי של רמת ההעשרה, פיקוח הדוק של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, ולעיתים גם מגבלות על פיתוח טילים ופעילות אזורית. במילים אחרות, וושינגטון מבקשת עסקה רחבה יותר מההסכם המקורי, אם כי לא ברור עד כמה היא תתעקש על כל הסעיפים במקביל.
איראן מצדה דורשת הקלה מיידית ומשמעותית בסנקציות, לרבות חיבור מחדש למערכת הבנקאית הבינלאומית ושחרור נכסים מוקפאים בהיקפים של מיליארדי דולרים. טהרן גם מבקשת ערבויות שארה"ב לא תיסוג שוב מהסכם עתידי, דרישה מורכבת מבחינה משפטית ופוליטית. אבל כאן טמון הקושי: ארה"ב מתקשה להעניק התחייבות כזו, ואיראן מצדה חוששת לוותר על קלפי המיקוח שלה ללא תמורה ברורה.
- חברת הרחפנים אקסטנד תתמזג עם JFB בנאסד״ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר
- "מניית אנבידיה תעלה 41%" - האנליסטים מצפים ל-260 דולר בעוד שנה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מייקל סיילור מציע: קנו ביטקוין אחד תקבלו 2; מה הבעיה?
הסיכוי לעסקה תלוי בפער בין הצורך הכלכלי הדחוף של איראן לבין השיקולים האידיאולוגיים והאזוריים שלה. לכאורה, הלחץ הכלכלי אמור לדחוף את טהרן לפשרה, במיוחד כאשר 1.6 מיליון ריאל שווים דולר אחד והציבור מתקשה לעמוד ביוקר המחיה. עם זאת, המשטר כבר הוכיח שהוא מסוגל לנהל כלכלה מצומצמת לאורך זמן, בד בבד עם חיזוק קשרים עם סין ורוסיה. לכן נראה שהסיכוי להסכם חלקי קיים, אבל הסכם רחב שיכלול ויתורים עמוקים משני הצדדים עדיין רחוק, אם כי המצוקה הכלכלית עשויה לשנות את נקודת האיזון.
