שימו לב - תשואות האג"ח בשיא של עשרות שנים - והן מאיימות על הראלי במניות

חוסר הוודאות סביב איראן ומחירי הנפט ממשיך להעיב על הכלכלה, והשוק מתנדנד לפי הציוצים של טראמפ. אחרי שבועות של עליות שהגיעו בעקבות שבועות של ירידות, מגמת המימושים חזרה. אבל זה לא הסיפור האמיתי של השוק כרגע. הסיפור האמיתי הוא שוק האג"ח.

תשואות האג"ח הממשלתיות של ארצות הברית ל-10 שנים עלו למעל 4.6%, הגבוה ביותר מזה למעלה משנה. הדרמה מתחוללת בתשואות ל-30 שנה, שמבקרות באזורים שלא נראו מאז 2007. גם ברחבי העולם נרשמים שיאים: התשואות על האגרות הגרמניות עומדות על 3.2%, הרמה הגבוהה ביותר מזה 15 שנה, וביפן התשואות לאג"ח ל-10 שנים זינקו ל-2.8% - לפני פחות משנה הן עמדו על פחות מ-1.5%.

הגורם המרכזי הוא המלחמה באיראן, שיצרה את זעזוע האנרגיה החמור ביותר מאז משברי הנפט של שנות ה-70. סגירת מצר הורמוז שיבשה כ-20% מאספקת הנפט הגלובלית. מחירי נפט ברנט זינקו ביותר מ-50% ביחס לתחילת השנה. תחזית הבנק העולמי מאפריל העמידה את המחיר הממוצע לשנת 2026 על 86 דולר לחבית - כבר עכשיו נראה שמדובר בהערכה אופטימית מדי.

השוק מתמחר תרחיש של אינפלציה גבוהה ומתמשכת. גם בתרחיש האופטימי שבו המצר ייפתח בקרוב, הזינוק במחירי הנפט צפוי להוסיף כ-0.6 נקודות אחוז לאינפלציה הכותרת וכ-0.2 נקודות לאינפלציה הליבה בארה"ב ב-2026. אם המצר יישאר סגור שלושה רבעונים, ההשפעה עשויה לעלות לעד 1.1% לפי הערכות שלוחת הפד בדאלאס. בתגובה, השווקים מתמחרים יותר מ-50% הסתברות להעלאת ריבית של הפד עד סוף 2026 - היפוך מוחלט ביחס לציפיות להורדות ריבית שרווחו לפני פרוץ המלחמה. הבנקים המרכזיים בשווקים המתעוררים כבר בולמים, חלקם הידקו מדיניות מוניטרית עוד לפני הפד. העלייה מרוכזת דווקא בחלק הארוך של עקום התשואות - זהו הביטוי של השוק לכך שמדובר בהשפעה שתיגרר לאורך שנים, לא בהלם חולף.

• איך הפך מתווה ההטבות של הפיקוח על הבנקים לבדיחה - ולמה זה היה צפוי?
• שוק האג"ח מאותת: וול סטריט נערכת לעידן של ריבית גבוהה יותר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אבל מגמת עליית התשואות לא החלה עם המלחמה. חוק התקציב האמריקאי, ה-BBB, עתיד להגדיל את הגירעון באופן משמעותי עם הפחתות מס והטבות נוספות, כשהקיצוצים מהצד השני לא סוגרים את הפער. יחס החוב לתוצר הגיע ל-101% ואמור לעלות עד 120% ב-2036. הוצאות הריבית נטו צפויות להגיע לטריליון דולר בשנה, כ-20% מכלל ההכנסות של הממשלה. שר האוצר בסנט מדבר על כך שהצמיחה תסגור את הפער, אבל בינתיים זה לא קורה.

הכסף היפני חוזר הביתה. הבנק המרכזי היפני העלה את הריבית בתחילת השנה, והתשואות על האג"ח הממשלתי זינקו לשיאים של שלושה עשורים. יפן היא המחזיקה הזרה הגדולה ביותר של חוב אמריקאי - כ-1.24 טריליון דולר. כשהתשואות ביפן עולות, המשקיעים המוסדיים היפנים מחזירים הון הביתה או דורשים ריבית גבוהה יותר על החוב הזר. התוצאה: הפכו למוכרים נטו של חוב אמריקאי.

גורם נוסף קשור לבינה המלאכותית. השקעות העתק בתשתיות מוערכות בכ-3 עד 4 טריליון דולר עד 2030. חברות הטכנולוגיה הגדולות, שבעבר נחשבו למכונות מזומנים שאינן זקוקות לחוב, הפכו למנפיקות הגדולות ביותר בשוק. אג"ח של חברות בדירוג גבוה שמהווה תחרות ישירה לאג"ח ממשלתיות. הצפת השוק בהיצע חסר תקדים של חוב איכותי לחץ גם הוא על התשואות.

• טריליון דרכים לשלם - איך ייראה ארנק העתיד?
• קודם למצוא עבודה ולקנות בית ורק אחר כך להתחתן
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מטוס החלל האמריקאי שישנה את פני המלחמה ואיך הוא קשור...

עליית תשואות פוגעת במניות בשלושה מסלולים. ראשית, אלטרנטיבה אטרקטיבית יותר: התשואה הגלומה במדד ה-S&P500 עומדת על 4.2% בלבד לעומת 4.6% על אגרות החוב ל-10 שנים. שנית, עלות חוב גבוהה יותר שוחקת את הרווח הנקי ואת תזרימי המזומנים של החברות הממונפות. שלישית, עלייה בשיעור ההיוון: מניות צמיחה בעלות מכפילים גבוהים עוברות תמחור מחדש כשהריבית חסרת הסיכון עולה.

ההשפעה אינה אחידה בין הסקטורים. טכנולוגיה נפגעת הן מגיוס החוב הנצרך והן מעלייה בשיעור ההיוון. בנקים נהנים ממרווחים גבוהים יותר בין ריבית על הלוואות לריבית על פיקדונות, אבל חשופים לעלייה בחובות אבודים אם הכלכלה נחלשת. חברות ביטוח נהנות מתשואות גבוהות יותר על עתודות המזומנים, אבל נפגעות מירידות בשוק המניות. נדל"ן מסחרי נמצא בלחץ כפול: משכנתאות יקרות יותר ואתגרי מימון מחדש - המודל העסקי של חברות רבות מבוסס על מחזור הלוואות שהפך לבעייתי בריבית הנוכחית. אשראי פרטי, שצמח במהירות בשנים האחרונות, נמצא תחת לחץ גובר ככל שכושר ההחזר של הלווים נשחק.

מעבר לשוקי ההון, יש השפעה ישירה על הכלכלה הריאלית - עסקים קטנים שלוקחים הלוואות, אנשים שמנסים לקנות דירה או להחליף רכב. תשואות האג"ח הממשלתיות הן אבן הבניין הראשונה בעולם החוב, ומהן נגזרות כל שאר הריביות. עקום התשואות עדיין שטוח ובחלק מהמקרים מהופך - מה שבעבר העיד על מיתון. האינדיקטור הזה נחלש עם השנים, אבל לא ניתן להתעלם ממנו לחלוטין. אנחנו לא שם ואפילו לא קרובים למיתון - הנתונים מהכלכלה האמריקאית עדיין חזקים. אבל המשקל הכלכלי של הידוק תנאי האשראי מורגש בשטח.

שוק המניות ממשיך להגיב לתנודות היומיות ולציוצים הפוליטיים, אבל הזרמים התת-קרקעיים נקבעים כעת בשוק האג"ח. שלושה כוחות פועלים בו-זמנית: לחצי אינפלציה מהסלמה גיאופוליטית, חוסר ריסון פיסקלי בארה"ב, ונורמליזציה מוניטרית ביפן. עבור המשקיע הפרטי, אג"ח ממשלתי שמציע 4.6%-5.2% הוא אלטרנטיבה לגיטימית - לא רק נכס הגנה. תיק שעבד מצוין בסביבת ריבית אפס דורש בחינה מחודשת.