הדמיית הארכת כביש חוצה ישראל (ינון ייעוץ תכנון ומחקר, משרד האוצר)
הדמיית הארכת כביש חוצה ישראל (ינון ייעוץ תכנון ומחקר, משרד האוצר)

סופית: ויה נובה צפון תאריך את חוצה ישראל ב-3 מיליארד שקל

ביהמ"ש העליון דחה על הסף את ערעורה של שפיר הנדסה על הכשרת ההצעה לאחר תיקון של טעות סופר בערבות הבנקאית. רונן: שותפה לגישה לפיה יש להקל עוד בדרישות הדווקניות בתחום הערבויות

איתמר לוין |
נושאים בכתבה כביש 6 תשתיות

קבוצת ויה נובה צפון 2 היא שתאריך את כביש חוצה ישראל בצפון הארץ, פרויקט שהיקפו 3 מיליארד שקל. כך קובעת סופית שופטת בית המשפט העליון, רות רונן, אשר דחתה את טענת שפיר הנדסה ולפיה יש לבטל את הזכייה בשל תיקון טעות בערבות הבנקאית שהגישה הקבוצה הזוכה. רונן דחתה על הסף את ערעורה של שפיר על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (אילן סלע), אשר דחה גם הוא את טענותיה. פסק הדין גם מהווה שלב נוסף בהקלת הדרישות הדווקניות בתחום הערבויות במכרזים.

ביהמ"ש הכשיר את ההצעה הזוכה במכרז להרחבת חוצה ישראל

מדובר במכרז להארכת הכביש בין מחלף סומך למחלף בית העמק, באורך 22 ק"מ וכלל הקמת מחלפים בצמתי אבליים, מכר ובית העמק. הקבוצה הזוכה מורכבת מחברת מנרב, חברת מילגם והחברה הצרפתית Egis Project. המכרז החל באוגוסט 2023, המתמודדים עברו שלב של מיון מוקדם והזוכה נבחרה בין מי שעלו לשלב הסופי.

קבוצת ויה נובה הגישה ערבות שהנפיק הבנק הבינלאומי. במשפט הראשון שלה נוספה בטעות המילה "Not", כך שנאמר בו   This bid bond  will not become effective on the bid submission.  בינואר השנה פנתה ועדת המכרזים לבנק וביררה האם הערבות תכובד. הבנק מסר שלוש תשובות. בראשונה ציין שמדובר בטעות דפוס והערבות תכובד; בשנייה ביקש להתעלם מהקודמת; ובשלישית חזר על מחויבותו ועל התיקון, אך בלא לצרף ערבות מתוקנת.

שפיר טענה, כי מדובר בטעות מהותית והכשרת ההצעה נעשתה תוך פגיעה בשוויון בין המתמודדים. לדבריה, התיקון שהוציא הבנק הבינלאומי אינו מספק, משום שבפועל הערבות המקורית נותרה על כנה. ועדת המכרזים טענה, כי פעלה על פי ייעוץ משפטי צמוד והייתה רשאית לאפשר לתקן טעות סופר שנפלה בתום לב.

מתקיימים כל ארבעת התנאים

רונן אומרת, כי במשך שנים נקטה הפסיקה גישה דווקנית ונוקשה בנוגע לערבויות בנקאיות, ולפיה פגם בערבות יצדיק לרוב את פסילת ההצעה כולה. עם זאת, ב-2010 ריכך בית המשפט העליון במעט את אותה גישה, בקובעו שניתן להכשיר טעות בערבות כאשר מתקיימים ארבעה תנאים מצטברים: הטעות נלמדת מהערבות עצמה, ראיות אובייקטיביות מלמדות על כוונתו של המציע, הטעות הייתה בתום לב ותיקונה לא מקנה למציע יתרון על פני מתחריו.

רונן מציינת: "בשנים האחרונות נשמעו בפסיקת בתי המשפט יותר ויותר קולות הקוראים לעיין מחדש בגישה הדווקנית ולרכך אף יותר את ההתמודדות עם פגמים שנפלו בערבות. בתוך כך הוצע להרחיב את קשת המצבים שבהם ניתן יהיה 'להכשיר' ערבות בנקאית שנפל בה פגם, גם כאשר לא מתקיימים התנאים המחמירים" שנקבעו ב-2010. "על פני הדברים גם אני שותפה לגישה זו", אך אין צורך בהכרעה, שכן המקרה הנוכחי עומד בתנאים הקיימים בפסיקה.

אין כל משמעות להוספת המילה "not" ולכן ברור שזו טעות, מסבירה רונן; הבנק הבינלאומי העביר לוועדת המכרזים הבהרות מספקות; המשאבים שהשקיעה ויה נובה במכרז מלמדים שהטעות אירעה בתום לב; ומדובר בטעות סופר שתיקונה הטכני אינו פוגע בעקרון השוויון. החלטתה של הוועדה להכשיר את הערבות התקבלה לאחר הליך יסודי, סדור וממצה, בו הובאו בחשבון כל השיקולים הרלוונטיים.

קיראו עוד ב"משפט"

"Accidents will happen"

השופט עופר גרוסקופף מוסיף: "פשיטא, בנסיבות המקרה, כי מדובר בפליטת קולמוס, שאין לייחס לה כל משמעות בניתוח מסמכים משפטיים - לא בחיקוק; לא בחוזה; אף לא בכתב ערבות אוטונומית. זאת ועוד, המקרה דנן מלמד פעם נוספת על חוסר התוחלת שבאימוץ מדיניות פרשנית דווקנית ונוקשה של 'אפס סובלנות לטעויות', מתוך תקווה כי הדבר יוביל למציאות של 'אפס טעויות'.

"כנבואת השיר, 'accidents will happen' - כך גם אם חשיבות העניין גבוהה, ומחיר הטעות אכזרי. אכן, הכלל הנוהג לפיו יש להקפיד הקפדה יתרה עם מציעים במכרז ביחס לנוסח הערבות הוא כלל משפטי ראוי וצודק. ואולם לכל כלל יש חריגים - והכלל בו עסקינן אינו חריג לכך".

השופט דוד מינץ הסכים עם רונן. שפיר חויבה בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל. את שפיר ייצגו עוה"ד יוסי בנקל, חן נוסל וענבר הרמן; את ועדת המכרזים ייצג עו"ד רועי שויקה; ואת ויה נובה - עוה"ד יניב מטלס וירון גרשון.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה