תבעו 1.8 מיליארד שקל מכביש 6 - כמה יקבלו בסוף?

באחרונה ניתן פסק דין שמסיים פרק ארוך ומורכב בעולם המשפטי הישראלי. השופט אברהים בולוס מבית המשפט המחוזי בחיפה דחה את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד דרך ארץ הייווייז (1997) - הזכיינית שמפעילה את המקטע המרכזי של כביש 6. הסכום שעמד על הפרק: יותר מ-1.8 מיליארד שקל.

השופט: גישת התובעים "מסיטה את הדיון מהעיקר לטפל"

• 250 מיליון שקל לחיבור הצפון: המכרז לשדרוג מחלף סומך יוצא לדרך
• פורסם מכרז להארכת כביש 6 לצפון הארץ והקמת 3 מחלפים חדשים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לאחר יותר מחמש שנות דיונים, שלוש ישיבות הוכחות ועיון בחוות דעת מומחים, השופט בולוס הגיע למסקנה: הוא החליט לדחות את התביעה. הביקורת שלו על התובעים היתה חדה. השופט ציין שהם "הציפו בקשת האישור עשרות רבות של הפרות נטענות, שבחלקן הגדול משוללות יסוד או נעדרות אלמנטים מהותיים". גישה כזו, קבע השופט, אינה עוזרת לתובענה אלא מזיקה לה, ואף "מסיטה את הדיון מהעיקר לטפל".

בנוגע לדמי הגבייה, בית המשפט קבע שהפסקל הוגדר כדין כתג חיוב, ולכן מי שמשתמש בו פטור מדמי גביה. זה לא מצג שווא, אלא כך קובע החוק. מנויי הווידאו, לעומת זאת, משלמים דמי גביה בהתאם לתקנות שנחקקו כדין, ואין בכך פסול. לגבי הטענה שמדובר במונופול, כבר לפני כשנתיים נפתחה האפשרות לשלם בכביש 6 גם דרך אפליקציות, ובפועל מי שמשלם דרכן נרשם כמנוי וידאו ומשלם בדיוק את אותם דמי גבייה. לא חל שום שינוי בעלויות. בית המשפט קבע שלא הוכח כל נזק שנגרם לציבור מהיעדר האפליקציות בתקופה שקדמה לכך.

בנושא ההטעיה הנטענת, השופט בדק את אתר האינטרנט של דרך ארץ לעומק. הוא קבע כי, "כבר בעמוד הבית מופיעה הכותרת 'כמה עולה לי ואיך אני מגיע', ותחתיה מחשבון שמאפשר הזנת הנסיעה וקבלת המחיר הכולל בכל אחד מהמסלולים". האתר מציין באופן מפורש שמנוי פסקל חוסך עד 40% ומנוי וידאו חוסך עד 20% לעומת לקוח מזדמן. "התכלית בסופו של דבר לגלות לכל משתמש אפשרי את הכדאיות בבחירה במסלול הפסקל, כאשר הדרך בה בחרה המשיבה בהחלט מעבירה מסר זה היטב", כתב השופט בפסק הדין.

• נתניהו על פילבר: נכנס מאוזן אחת ויצא מהשנייה בלי לעבור באמצע
• בג"ץ נוזף בבן-גביר: חובה להתייצב בפני ועדות הכנסת
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
• השוכרים לא שילמו ולא פינו את הדירה - איך זה נגמר?

גם הטענה שלפיה דמי הגבייה אינם מפורטים בחשבוניות בנפרד נדחתה. בית המשפט קבע בהכרעת הדין שדמי הגבייה הם תשלום שמשתנה לפי היקף הנסיעות, ולא "תשלום קבוע" שאינו תלוי בשימוש. לכן, לפי פסק הדין שפורסם, חוק הגנת הצרכן אינו מחייב פירוט נפרד שלהם.

20 אלף שקל הוצאות משפט לתובעים

"סיכומו של דבר, המבקשים לא הוכיחו במידה הנדרשת לשלב זה של הדיון כי קיימת אפשרות סבירה שהעילות עליהן סמכו תוכרענה לטובת הקבוצה. בנסיבות אלו, גם מתייתר הצורך לדון בתנאים הנוספים לאישור התובענה הייצוגית", פסק השופט בולוס בהחלטתו.

בית המשפט חייב את שלושת התובעים לשלם לדרך ארץ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 20 אלף שקל. זהו אחד המקרים המובהקים שבהם תובענה ייצוגית שהתחילה בסכום גבוה מאוד של 1.8 מיליארד שקל, מסתיימת בלא כלום. מדובר בהפסד מוחלט לתובעים, לאחר חמש שנים, עשרות טענות ושלוש ישיבות הוכחות.