
זוכה פרס נובל לכלכלה מזהיר: ישראל עלולה להפוך ל“50% סיליקון ואלי ו-50% בגדד”
פרופ’ יואל מוקיר מציג תמונה מורכבת: מצד אחד הישגי ההייטק מרשימים, אך פערים חברתיים, תלות בהון זר ואי שילוב אוכלוסיות עלולים לפגוע בצמיחה ארוכת הטווח
אזהרה חריפה לגבי עתיד הכלכלה הישראלית: פרופ’ יואל מוקיר, זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 2025 מאוניברסיטת נורת'ווסטרן, הזהיר כי ישראל עלולה להפוך למשק מפוצל - "חמישים אחוז סיליקון וחמישים אחוז בגדד - אם לא תטפל באתגרים המבניים המאיימים על המשך הצמיחה".
מוקיר, שדיבר ביומו השני של הכנס השנתי של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, שרטט תמונת מצב כפולה: מצד אחד, הצלחה כלכלית יוצאת דופן; מצד שני, סיכונים הולכים וגוברים.
לדבריו, “ישראל היא הנס הכלכלי של העולם בעשורים האחרונים”. הוא ציין כי התוצר לנפש מתקרב לזה של צרפת וספרד, ואף גבוה מזה של איטליה. עוד הדגיש כי שיעור העובדים בענף ההייטק בישראל גבוה במיוחד - אף יותר ממדינות שמנסות למצב את עצמן ככלכלות טכנולוגיה מובילות כמו אסטוניה וסינגפור.
עם זאת, מוקיר הצביע על חולשות מבניות: "חרדים והסקטור הערבי אינם משתתפים בכוח העבודה בפרופורציה לגודלם", אמר, והוסיף כי חלק משמעותי מהתוצר מופנה להוצאות ביטחון מה שמגביל השקעות בתחומים אזרחיים.
הון אנושי: יתרון היסטורי - שלא תמיד נוצל
מוקיר התייחס גם לשורשים ההיסטוריים של ההצלחה הכלכלית הישראלית, וציין כי לעם היהודי מסורת ארוכה של השקעה בהון אנושי. “יש לפחות אלפיים שנה של השקעה בלימוד ובידע”, אמר, אך הדגיש כי במשך תקופות ארוכות הידע הזה לא תורגם להתקדמות מדעית וטכנולוגית.
לדבריו, “מהתקופה שלאחר חורבן בית שני ועד המאה ה-18, התרומה למדע הייתה מוגבלת מאוד”. הוא הוסיף כי חיפש מקבילות יהודיות לדמויות כמו אייזק ניוטון, גלילאו גליליי ו־ניקולאוס קופרניקוס - אך כמעט שלא מצא.
נקודת המפנה, לדבריו, הגיעה סביב 1750 עם עידן הנאורות, אז "ההון האנושי הופנה לידע שימושי ומאז התהליך הזה לא נעצר".
שלושה איומים מרכזיים על הצמיחה
מוקיר מנה שלושה סיכונים מרכזיים שעלולים לפגוע בעתיד הכלכלה הישראלית: ניידות גבוהה במשק קטן ופתוח. "בכלכלה כמו ישראל, היכולת של הון ואנשים לנוע בקלות יכולה להפוך גם לחולשה", אמר, והזהיר מפני בריחת מוחות או הון בתנאים של חוסר יציבות.
פופוליזם ופגיעה באליטות - מוקיר ציין כי משטרים פופוליסטיים נוטים "להתנפל על אליטות", כולל האקדמיה והעשירונים העליונים. לדבריו, תופעה זו כבר נצפתה במדינות כמו ארצות הברית, הונגריה, פולין וטורקיה.
תלות גבוהה בהון חיצוני והייטק - מוקיר הדגיש כי סקטור ההייטק הישראלי תלוי במידה רבה בשוקי ההון הגלובליים, “שעליהם אין לו שליטה”. בנוסף, הוא הפנה לניתוחים בהם גם של הכלכלנית סיביל היילברון - המצביעים על כך שהייטק עלול להעמיק אי־שוויון.
כלכלה דואלית - הסיכון המרכזי לדברי מוקיר, הסכנה הגדולה ביותר היא היווצרות "משק דואלי" כזה שבו מגזר אחד מתקדם, גלובלי ועשיר, ומולו מגזר רחב שנשאר מאחור.
"כמו שאמרו פעם - ישראל עלולה להיות חצי סיליקון ואלי וחצי בגדד, בלי שום דבר באמצע", סיכם.
- 3.בת אל 29/04/2026 13:45הגב לתגובה זוהאתגר של נתניהו לוין בן גביר והרבנים המתחזים לרבנים מהקואליציה להפוך את ישראל למדינת עולם שלישית מצורעת ופרימיטיבית רומסת חוקים ומשפטים שתשרת את העבריינים בראשה ואת המשתמטים בעם .
- 2.דחוך לטפל בשני המגזרים ערבים ובעיקר חרדים. לא משרת אין זכויות!!! (ל"ת)אנונימי 29/04/2026 13:24הגב לתגובה זו
- 1.זה כבר ככה בהווה (ל"ת)בא 29/04/2026 13:05הגב לתגובה זו