נניח שנתניהו היה מנכ"ל של חברה ציבורית

בסוף השבוע שעבר חשף ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי עבר לאחרונה טיפולים נגד סרטן הערמונית. הדיווח נמסר באיחור של מספר חודשים ועורר דיון מחודש בשאלת חובתם של אישי ציבור בכירים לדווח לציבור על מצבם הרפואי. האם ניתן להתייחס לסוגייה זו בהיקש מחובות הגילוי המתייחסות לבכירים בחברות ציבוריות? התשובה שלילית, משום שמדובר בחוקים שונים - סבור עו"ד רון אבלסקי, ראש משותף של מחלקת חברות, מיזוגים ורכישות במשרד ERM (אפשטיין-רוזנבלום-מעוז).

מהי חובת הגילוי החלה על תאגידים ציבוריים לגבי מצבו הבריאותי של איש מפתח?

"בחוק בישראל אין חובת גילוי מיוחדת לגבי מצבו הבריאותי של איש מפתח. המקור המרכזי הוא תקנה 36 לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), בה נאמר שיש לפרסם דיווח מיידי 'בדבר כל אירוע או עניין החורגים מעסקי התאגיד הרגילים בשל טיבם, היקפם או תוצאתם האפשרית, ואשר יש להם או עשויה להיות להם השפעה מהותית על התאגיד, וכן בדבר כל אירוע או עניין שיש בהם כדי להשפיע באופן משמעותי על מחיר ניירות הערך של התאגיד'.

אם למצב הרפואי של איש המפתח עלולה להיות השפעה מהותית על התאגיד, התאגיד צריך לדווח לא על המצב הרפואי כשלעצמו - שיש בו מימד של פרטיות והוא פחות מעניין את הציבור - אלא על ההשלכות התאגידיות שלו. מה שכן מעניין את הציבור הוא האם המצב הבריאותי גורם לנבצרות, מצריך מינוי של ממלא מקום, גורם לפגיעה עסקית או מהווה סיכון מהותי לתאגיד. אם המצב הבריאותי לא משפיע בצורה מהותית על התאגיד, בדרך כלל אין חובת דיווח".

כלומר: התאגיד צריך לדווח על ההשלכות ולא על המצב הרפואי.

"נכון. לא רק שהוא לא צריך לדווח על פרטים רפואיים שאינם נחוצים; ברוב המקרים הוא אף צריך להימנע מכך, בגלל הגנת הפרטיות. זה לא עניינו של הציבור, לדעת באופן רחב מה בדיוק יש לאיש המפתח. הציבור לא השקיע במנכ"ל אלא בחברה, והדבר שמעניין אותו הוא כיצד מצבו של המנכ"ל משפיע על החברה.

"עם זאת, אם פרט רפואי מסוים חיוני כדי להבין את ההשפעה המהותית על החברה, ייתכן שיהיה מקום לגילוי מצומצם וזהיר שלו. אבל נקודת המוצא היא ברורה: דיני ניירות ערך אינם היתר לפרסם מידע רפואי אינטימי. הם מחייבים גילוי של מידע מהותי למשקיעים".

סוג המחלה וסיכויי ההחלמה אינם שיקולים שהמשקיעים עשויים להביא בחשבון?

"ברוב המקרים זה לא מהותי כשלעצמו. יש כמובן יוצאים מן הכלל. למשל: כאשר סטיב ג'ובס חלה בסרטן, והוא היה מעורב כמעט בכל דבר שהתרחש בחברת אפל, זה היה מאוד מהותי. במקרים כאלה ייתכן שצריך לפרט יותר - לא כדי לספק סקרנות, אלא כדי להסביר למשקיעים מה המשמעות מבחינת החברה: כמה זמן המנהל צפוי להיעדר, האם הוא יכול להמשיך בתפקידו, האם נדרש מחליף, ומה תוכנית ההמשכיות של החברה".

• "אני ואפסי עוד" - "אני הגברת ואין עוד זולתי"
• חייב להיות ממלא מקום קבוע לראש הממשלה

מה קורה כאשר מדובר בממשלה שמנפיקה אג"ח?

"חובות הדיווח על פי חוק החברות וחוק ניירות ערך הרבה יותר נרחבות מאשר החובות המוטלות על המדינה כמנפיקת אג"ח. המדינה אינה תאגיד מדווח, ומשטר התשקיפים והדיווחים המיידיים של חוק ניירות ערך לא חל עליה כפי שהוא חל על חברות ציבוריות. סעיף 1 לחוק ניירות ערך מחריג במפורש, בתנאים הקבועים בו, ניירות ערך המונפקים בידי הממשלה או בידי בנק ישראל. הנפקת איגרות חוב ממשלתיות אינה נעשית לפי משטר התשקיף והדיווח המיידי של חוק ניירות ערך, אלא לפי מסגרת ייעודית - בעיקר חוק מלווה המדינה".

לכאורה זה לא הגיוני. התעשייה האווירית שבבעלות המדינה הנפיקה אג"ח וחייבת לדווח אם חלילה המנכ"ל יחלה, ואילו המדינה - שהנפיקה בסכומי עתק - לא חייבת לדווח על מצבו של ראש הממשלה.

"זו תוצאה שנראית מוזרה במבט ראשון, אבל מבחינה משפטית היא ברורה. התעשייה האווירית, גם אם היא בבעלות המדינה, היא חברה. יש לה אישיות משפטית נפרדת. אם היא תאגיד מדווח, חלות עליה חובות הדיווח של תאגיד מדווח. לכן אם המנכ"ל שלה נכנס לנבצרות, או אם מצבו יוצר אירוע מהותי מבחינת החברה, היא עשויה להיות חייבת לדווח.

"המדינה, לעומת זאת, אינה חברה ואינה תאגיד מדווח. היא ריבון. מצבו הבריאותי של ראש ממשלה אינו מדווח דרך מגנ"א ואינו כפוף לתקנה 36 לתקנות ניירות ערך. השאלה הזו שייכת למשפט הציבורי, לדיני הממשלה, לכנסת, לציבור ולתקשורת - לא לדיני הדיווח של חברות ציבוריות. ככלל, חובות הדיווח שחלות על חברות אינן חלות על ממשלות. אם יש אירוע מהותי כמו יציאה למלחמה, איש לא יאמר שממשלה חייבת לפרסם דוח מיידי למחזיקי האג"ח שלה לפי תקנה 36. זה אירוע מדינתי, ציבורי ופיסקלי - לא דיווח תאגידי".

• מחלוקת עזה על השכר שמבקשים הנאמנים לחברת התשתיות א.מ.צ שמש
• תביעה התבססה על מסמכים שהונחו במעטפה על הרכב - ונדחתה על הסף