צ'כיה בדרך לעסקה שנייה עם רפאל: ספיידר נוסף ומערכת הגנה לאומית

צ'כיה מתקרבת לעסקה ביטחונית שנייה בגודלה עם רפאל, והפעם ההיקף עשוי לחרוג בהרבה מאספקת סוללות יירוט. משרד ההגנה בפראג נערך לרכישת ארבע מערכות ספיידר בתצורת All in One, ולצידן עולה האפשרות שרפאל תוביל גם פיתוח של מערכת שליטה ובקרה לאומית, שתחבר את כל שכבות ההגנה האווירית של המדינה. שר ההגנה ירומיר זונה הודיע בוועדת ההגנה של הפרלמנט שהמשרד יהיה מוכן לחתימה בדצמבר, כך שהחוזה צפוי להיחתם בסוף השנה או בתחילת 2027. הסכום הרשמי טרם פורסם, אבל ההערכות מדברות על הכנסות של מיליארדי שקלים לרפאל.

הדרך לשם הייתה קצרה יחסית. זונה הציג את הפרויקט כדוגמה להאצת הרכש: מהרגע שהוחלט לקדם אותו ועד המוכנות לחתימה עברו כ-11 חודשים, לעומת כשש שנים בעסקת הספיידר הקודמת. כשהשר בחן את התיק בינואר התברר שהמפרט למערכת כלל לא הוכן. התוספת לחוזה הקיים נפסלה, משום שחוק המכרזים הציבוריים בצ'כיה אוסר על הרחבה כזאת, וגם תוכנית הפיתוח של חיל האוויר מיצתה את התקציב שהוקצה לה. לכן נבנה הליך רכש נפרד.

הקשר הביטחוני בין המדינות התחיל לפני עסקת הספיידר. בסוף 2019 חתמה צ'כיה על רכישת שמונה מכ"מים ניידים תלת־ממדיים מדגם MADR של אלתא, חברה בת של התעשייה האווירית, בהיקף של כ-3.5 מיליארד קרונות, כ-150 מיליון דולר בשערי אותה תקופה. המכ"מים, מאותה משפחה שמשמשת את כיפת ברזל, הותקנו על משאיות טטרה צ'כיות והחליפו מכ"מים סובייטיים ותיקים. בתחרות על החוזה הם גברו על מכ"ם של סאאב השוודית, וכשליש מהעבודה הוקצה לתעשייה המקומית.

שנתיים אחרי כן הגיעה העסקה הגדולה. באוקטובר 2021 נחתם הסכם ממשלתי לרכישת ארבע סוללות ספיידר, הכוללות מכ"מי MMR של התעשייה האווירית. משרד הביטחון בישראל העריך אותה בכ-2 מיליארד שקל, ובצ'כיה נקבה עלות של כ-13.7 מיליארד קרונות כולל מע"מ, כ-620 מיליון דולר. הצ'כים דיווחו אז שהצליחו להוריד כ-2 מיליארד קרונות מההצעה הראשונה של הצד הישראלי. ההסכם כלל גם שירות ותחזוקה לשני עשורים, ועלות מחזור החיים המלא של המערכת הוערכה בכ-23 מיליארד קרונות. כך הפכה צ'כיה למדינת נאט"ו הראשונה שרכשה מישראל מערכת הגנה אווירית שלמה. להרחבה: נחתמה העסקה הביטחונית בין רפאל לצ'כיה: 4 סוללות הגנה ב-620 מ' ד'

ארבע הסוללות כבר נמצאות בצ'כיה, הוצגו לקהל בספטמבר בתערוכת NATO Days באוסטרבה, ושילובן בצבא צפוי להימשך עד 2027. הן מחליפות את מערכות הקוב הסובייטיות, שמשמשות את הצבא הצ'כי מאז שנות ה-70. התצורה החדשה שונה: במקום מכ"ם, משגר ויחידת פיקוד שמפוזרים על כמה כלי רכב, גרסת All in One מרכזת על שלדה אחת מכ"ם, חיישן אלקטרו־אופטי, מערכת שליטה ובקרה ומיירטי פייתון ודרבי. המשמעות המבצעית היא יכולת לנוע עם הכוחות בשטח ולהגן עליהם מפני כטב"מים, מסוקים, מטוסים וטילי שיוט, בנוסף להגנה על מתקנים קבועים.

מאחורי הרכישה עומדת תוכנית רחבה בהרבה. זונה אישר המלצה צבאית לבניית הגנה אווירית רב־שכבתית לעשור הקרוב לפחות, מטווח קצר מאוד ועד השכבה התחתונה של ההגנה מפני טילים בליסטיים. העלות הכוללת מוערכת במאות מיליארדי קרונות עד 2035, יותר מעסקת מטוסי ה-F-35, שנחשבת עד כה לרכישה הגדולה בתולדות הצבא הצ'כי. באופוזיציה בפראג טוענים שהתקציב הנוכחי רחוק מלהספיק, ושדווקא הספיידר החדש נמנה עם הפרויקטים שקוצצו. כלומר, גם אחרי החתימה קצב המימון יכול להשפיע על לוחות הזמנים.

לרפאל, העסקה מצטרפת לשרשרת הזמנות אירופיות. ביוני חתמה רומניה על רכישת מערכות ספיידר בהיקף של כ-2 מיליארד אירו, כ-2.3 מיליארד דולר, העסקה הגדולה בתולדות החברה. ביוון מתקדמת תוכנית הגנה אווירית ישראלית בהיקף של כ-3.1 מיליארד אירו, שגם היא כוללת מערכת שליטה ובקרה לאומית. לספיידר יש יתרון שיווקי ברור באירופה: מדובר במערכת ישראלית בלי רכיבים אמריקאיים מהותיים, ולכן מכירתה אינה מחייבת אישור מוושינגטון, בשונה מקלע דוד או חץ 3. המערכת כבר פועלת בכמה צבאות, בהם הפיליפינים ומרוקו.

המספרים של רפאל משקפים את הגל הזה. ב-2025 הגיעו מכירות החברה לשיא של כ-21.7 מיליארד שקל, עלייה של יותר מ-20%, והרווח הנקי חצה לראשונה את רף המיליארד והגיע לכ-1.35 מיליארד שקל. צבר ההזמנות טיפס לכ-74.4 מיליארד שקל, שווה ערך לכ-3.3 שנות פעילות, וכמחציתו מיצוא. כ-46% מהמכירות הופנו ללקוחות בחו"ל. עסקה בהיקף של מיליארדי שקלים מצ'כיה תוסיף לצבר, אבל ההכנסות בפועל ייפרסו על כמה שנים של ייצור ואספקה. להרחבה: רפאל בשנת שיא: מה פוטנציאל השווי להנפקה?

רפאל נמצאת כולה בבעלות המדינה, ומניותיה מחוץ למסחר בבורסה, כך שהמשקיעים יכולים לחוש את ההשפעה בעיקר דרך השווי שיוצמד לה אם תונפק. המדינה בוחנת הנפקה לפי שווי של כ-60 מיליארד שקל, וגם מכירה פרטית של כחמישית מהמניות לגופים מוסדיים, אבל כל מהלך כזה מחייב החלטת ממשלה. ברקע, היצוא הביטחוני של ישראל הגיע ב-2025 לשיא של כ-19.2 מיליארד דולר. אירופה הייתה היעד הגדול ביותר עם כ-36% מההיקף, ומערכות טילים והגנה אווירית הובילו עם כ-29% מהעסקאות. אם החוזה הצ'כי ייחתם כמתוכנן, הוא צפוי להיכנס לנתוני היצוא של 2026 או של 2027.

• יו"ר רפאל: "בתוך רפאל יש פאב לייצור צ'יפים סודיים שלנו"
• יו"ר רפאל: "מפקד חיל האוויר כתב לנו: ללא רפאל לא יכולנו לעשות - כלום"