שדה"ת בהרצליה עשוי לפעול עד 2028 - היזמים ששילמו 1.5 מיליארד ש' ממתינים
אחת מעתודות הקרקע הגדולות במרכז הארץ נכנסת שוב לתקופה של חוסר ודאות. בדיון שהתקיים בבג"ץ בעתירה של אגודת התעופה הכללית ושל חברות התעופה שפועלות בשדה בהרצליה, הציעו השופטים לדחות את מועד הפינוי בחצי שנה לפחות. המועד הנוכחי לכך הוא סוף אוגוסט 2027, כך שאם ההצעה תתקבל, המטוסים הקלים ימשיכו להמריא מהמתחם לכל הפחות עד סוף פברואר 2028. החלטה סופית עדיין אין, אבל עצם ההצעה מספיקה כדי לטלטל את התחשיבים של מי שכבר שילם עבור הקרקע.
הרקע לדיון הוא עמדה שהמדינה עצמה הגישה לבית המשפט בספטמבר, שלפיה החלופות שנבחנו מאפשרות להעביר חלק מהפעילות בלבד: מענה זמני וחלקי בשדה התעופה בחיפה, ופיזור של פעילות נוספת לראש פינה, לרמון, למגידו ולמנחתים פרטיים. בתי הספר לטיסה ומכוני הבדק, שהם עיקר הפעילות בהרצליה, נשארים בלי מקום ברור. גם בחיפה מקום החניה למטוסים מוגבל, בין היתר בגלל ההתרחבות של הקווים המסחריים שם - בעיקר של אייר חיפה. ועדיין, המדינה דורשת שהשדה יפונה במועד שנקבע.
בית המשפט העליון מותח ביקורת על הסוגיה כבר שנים. בפסקי דין קודמים העירו השופטים שהממשלה יודעת לפחות מ-2009 שהיא צריכה למצוא פתרון קבע לתעופה הכללית, וקראו לה לקדם חלופה של ממש. עתירה קודמת בנושא נמחקה ב-2024, אחרי שהמדינה התחייבה לתת הודעה מראש לפני הפעלת התנאי שמאפשר לסגור את השדה.
הצד הכלכלי של הסיפור נמצא בקרקע עצמה. בסוף 2025 שיווקה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מגרשים במתחם בתמורה כוללת של כ-1.35 מיליארד שקל, ועוד כ-170 מיליון שקל הוצאות פיתוח. בין הזוכות: קבוצת אביב, אפריקה מגורים, רמי שבירו, אביסרור משה, רייסדור, צמח המרמן וגיא ודורון לוי. רמי שבירו למשל, שילמה כ-173 מיליון שקל ועוד 14 מיליון שקל הוצאות פיתוח עבור מגרש בשטח של כ-3.6 דונמים, שמיועד לבנייה של 141 דירות. קבוצת אביב ושותפותיה זכו במגרש בשטח של כ-7 דונמים, שמיועד לבניית 326 דירות להשכרה תמורת כ-146 מיליון שקל, בתוספת כ-33 מיליון שקל לפיתוח.
לכל חודש של עיכוב יש מחיר. היזמים מממנים את הקרקע באשראי, ובסביבת ריבית של השנים האחרונות עלויות המימון מצטברות מהר. דחייה של חצי שנה עשויה לגרור עיכוב ארוך יותר בהתחלת הבנייה, משום שאחרי הפינוי נדרשות עוד עבודות פיתוח ותשתית. בנוסף, הוועדה המקומית בהרצליה עדיין משלימה את תוכנית הפיתוח של המתחם, כך שגם בלי קשר לבג"ץ לוח הזמנים צפוף.
בענף נשמעים כבר דיבורים לגבי האפשרות של תביעה מצד היזמים, אבל היא עלולה להיתקל בסעיף שרמ"י הכניסה להודעת הבהרה למשתתפים במכרזים. בהודעה צוין שמתנהלת עתירה נגד פינוי השדה, ושהזוכים מוותרים מראש על טענות כלפי הרשות בעניין הזה. כלומר מי שהגיש הצעה ידע על הסיכון, ותמחר אותו, לפחות בחלקו.
התוכנית שעל הפרק, שנקראת קריית מסלול, אושרה כבר ב-2021 ומשתרעת על שטח של כ-176 דונם. היא כוללת בנייה של 1,940 דירות, 350 יחידות דיור מוגן וכ-33 אלף מ"ר למסחר ולתעסוקה, לצד פארק שישמור על תוואי המסלול ההיסטורי. ביחד עם שתי תוכניות שכנות שנמצאות בתכנון, הרובע הצפוני של הרצליה אמור לכלול כ-17 אלף יחידות דיור, חלקן סביב תחנות המטרו העתידיות.
מבחינת שוק הדיור, הדחייה פוגעת בעיקר בעיתוי. הרצליה היא אחת הערים היקרות ביותר בגוש דן, והיצע חדש בהיקף שכזה עשוי היה לרסן מעט את המחירים בצפון העיר. אם הפינוי יידחה, הדירות הראשונות במתחם יגיעו לשוק כנראה בתחילת העשור הבא, והשאלה מי יישא בעלות ההמתנה - המדינה או היזמים - עשויה להגיע בעצמה לבית המשפט.
להרחבה: מתחם בן גוריון בהרצליה: 1,339 דירות סביב תחנת מטרו - אבל הבנייה תלויה בה
