אירופה מתכננת להפחית את דירוג הסיכון להלבנת הון בשוק האמנות

הנציבות האירופית מתכננת להפחית את דירוג האיום להלבנת הון ולמימון טרור במסחר באמנות ובעתיקות, אף שהענף ממשיך להתאפיין בעסקאות חשאיות ובקושי לעקוב אחר מקורות הכסף. השינוי המסתמן מגיע כששורת פריצות למוזיאונים באירופה חושפת חולשות באבטחה וממחישה את הביקוש לפריטים גנובים.

פרוטוקול מישיבה שנערכה בינואר 2026 מלמד כי בהערכת הסיכונים הבאה של הנציבות צפוי הדירוג לרדת מ"גבוה" ל"בינוני", בהשוואה להערכה מ-2022. העבודה על המסמך עדיין לא הסתיימה. דובר הנציבות מסר כי עדכון יינתן לאחר השלמתו. מאחורי ההמלצה עומדת יחידת השווקים הפיננסיים של הנציבות, שהצביעה על ראיות מוגבלות באיחוד האירופי הקושרות גניבות בענף להלבנת הון או למימון טרור. לצד הנימוק הזה, הפרוטוקול מכיר בכך שחוסר השקיפות והאנונימיות במסחר ממשיכים ליצור נקודות תורפה.

גם סיווג בינוני מחייב צעדים להפחתת הסיכון, הגברת המודעות וחיזוק הפיקוח. בהערכה הקודמת המליצה הנציבות על צעדים ממוקדים יותר, ובהם הנחיות לעוסקים בענף בנוגע לחובות איסור הלבנת הון, רישום מכירות והקמת יחידות משטרה המתמחות בגניבות אמנות. טרם הובהר כיצד ישתנו ההמלצות במסמך החדש.

ביורופול מזהירים מהכסף שמאחורי העסקאות

ז'אן-איב גוריו, ראש יחידת הפשיעה המאורגנת ביורופול, מציג עמדה מחמירה בנוגע לענף. לדבריו, תרבות של סודיות ובדיקות רופפות של מקורות המימון הופכות את שוק האמנות לכר נוח להלבנת הון. הוא טוען שכמעט בכל גניבת יצירת אמנות קיים גם מנגנון הלבנת הון, אך נמנע מלהתייחס לשינוי הדירוג המתוכנן.

החששות מופיעים גם בדיוני המומחים של הנציבות עצמה. בפרוטוקול צוין כי השוק המשני, שבו נמכרות יצירות שכבר החליפו בעלים, חשוף במיוחד לניצול פלילי באמצעות עסקאות באמנות ובעתיקות שנועדו להלבין כספים שמקורם בעבירות מחוץ למדינה.

באשר למימון טרור, המומחים הצביעו על הדיסקרטיות בעסקאות ועל הפיצול בין מערכות החוק והפיקוח במדינות השונות כגורמים המקלים על תנועות כספים בלתי חוקיות. כבר בהערכת הסיכונים הקודמת ציינה הנציבות כי המסחר החוקי והמסחר הלא חוקי באמנות שזורים לעיתים זה בזה.

לתכשיטים גנובים קל יותר למצוא קונה

הפריצה ללובר באוקטובר 2025 המחישה את חולשת האבטחה גם במוסדות המפורסמים ביותר. גנבים השתמשו במנוף המותקן על משאית כדי לחדור למוזיאון באור יום, וגנבו שמונה פריטי תכשיטים מלכותיים מהמאה ה-19. מאז נעצרו כמה חשודים. מוזיאון רנואר בצרפת והמוזיאון לאמנות שימושית בווינה נמנו גם הם עם היעדים שנפגעו.

לתכשיטים, לזהב ולאבנים יקרות יש יתרון מבחינת הגנבים: אפשר להתיך את המתכת וללטש מחדש את האבנים, וכך לשנות את צורתם של הפריטים לפני מכירתם. בדוח שפרסם השנה יורופול על פריצות למוזיאונים נקבע כי הגניבות נעשות אגרסיביות יותר, וכי בחירת היעדים מעידה על ביקוש בשוק הפלילי ועל קלות המכירה מחדש.

ציורים מפורסמים קשים יותר למכירה, אך גם להם יש שימוש בעולם הפשע. היוזמה הגלובלית למאבק בפשיעה מאורגנת חוצת גבולות מציינת כי יצירות גנובות עשויות לשמש בטוחה, אמצעי מיקוח או אמצעי תשלום בין עבריינים, גם כשאין אפשרות למכור אותן בשוק החוקי. באוגוסט נפרץ מוזיאון בסיציליה ונגנבו ממנו עבודות של צייר הרנסנס אנטונלו דה מסינה. בתחילת ספטמבר נגנבו שני ציורים של רנואר ממוזיאון בצרפת, לאחר שהפורצים שברו חלון. הציורים אותרו כעבור חודש.

המחלוקת נוגעת גם להיקף התופעה

למרות הפריצות הבולטות, אין הסכמה שהן מעידות על עלייה במספר מקרי השוד במוזיאונים. ג'וליאן רדקליף, יו"ר ארט לוס רג'יסטר, המנהל מאגר של יצירות אמנות ועתיקות גנובות, אומר שלא ניתן לקבוע זאת. לדבריו, מה שכן השתנה הוא הבולטות של האירועים ושוויים הגבוה של הפריטים שנגנבו.

רדקליף מעריך שבפריצות למוזיאונים עשוי להיות מרכיב של הלבנת הון, אך אינו רואה בו את המטרה העיקרית. הוא מצביע על קשרים בין כנופיות סמים הזקוקות לשירותי הלבנה לבין עבריינים הסוחרים באמנות גנובה, אך מטיל ספק ביכולתם להעביר דרך השוק הזה מספיק יצירות כדי להלבין סכומים בהיקף גדול.

הנציבות תידרש כעת להשלים הערכה שמשקללת את הפער בין הפגיעות המוכרות בענף לבין הראיות לשימוש בו בפועל להלבנת הון ולמימון טרור. הדירוג הנמוך יותר נשען על מגבלת הראיות, בעוד שבפרוטוקול הדיונים שלה עצמה נותרה אזהרה ברורה מפני האנונימיות, הסודיות והחשיפה לניצול פלילי.