הרווח שנכנס לקרן בטפטוף: כך קרנות הנאמנות קונות בהנחה בהקצאות פרטיות

ארבע קרנות של איילון מסדרת ב. אלטרנטיב, שתיים מעורבות 10/90 ו-20/80, אחת 30/70 וקרן מניות ישראל, קנו בתחילת אוקטובר מניות של סמארט שוטר בהצעה פרטית. בסוף יום הרכישה נסחרה המניה ב-1,833 אגורות, אבל בספרי הקרנות היא נרשמה לפי 1,621.76 אגורות, נמוך בכ-11.5%. הסיבה היא המחיר ששולם בפועל. המניות שהתקבלו חסומות למסחר לתקופה מסוימת, ועד שהחסימה תסתיים ההפרש בין מחיר השוק למחיר הרכישה ייכנס לשווי הקרן בהדרגה, יום אחרי יום.

איילון אינה לבד. מור קרנות נאמנות קנתה בהצעה פרטית עבור 18 קרנות, רובן קרנות אג"ח ומעורבות, את אג"ח ז' של מימון ישיר. בבורסה נסחר הנייר ב-105.99 אגורות, והוא שוערך ל-105.30 אגורות, הנחה של כ-0.65%. ילין לפידות קנתה עבור 13 קרנות את אג"ח כ' של אלבר, שנסחרה ב-101.68 אגורות ונרשמה לפי 101.10 אגורות, הנחה של כ-0.57%. בשני המקרים החסימה נובעת מסעיף 15ג בחוק ניירות ערך, שמגביל מכירה בבורסה של ניירות שהונפקו בהצעה פרטית, ושתי החברות ציינו שההשפעה על הקרנות זניחה. מימון ישיר עצמה נסחרת בבורסה, ואלבר מגייסת בה חוב.

הפער בין שני סוגי העסקאות ברור. באג"ח ההנחה מסתכמת בחלקי אחוז, ובמניה צמיחה תנודתית ההנחה גדולה פי עשרים בערך. מניות בהקצאה פרטית נמכרות בדרך כלל בהנחה, כי המשקיע מתחייב להחזיק אותן תקופה מסוימת בלי אפשרות לצאת. להרחבה: בדיסקאונט של 8%: דוראל גייסה 192 מיליון שקל בהקצאה פרטית למימון עסקת זפירוס

מי מרוויח? בעלי היחידות שמחזיקים בקרן לאורך תקופת החסימה. אם הקרן הייתה רושמת את המניה מיד לפי מחיר השוק, השווי של היחידה היה קופץ ביום אחד, ומשקיע שהיה פודה למחרת היה לוקח חלק מהרווח בלי לשאת בסיכון של ההחזקה החסומה. ההזחלה מפזרת את הרווח לפי הזמן שעובר, ובכך מצמצמת את היתרון של מי שנכנס או יוצא בתזמון נוח. גם משקיע חדש שנכנס באמצע התקופה נהנה מהחלק שנותר להכרה, אבל משלם מחיר שכבר כולל את החלק שהוכר עד אז.

הסיכונים קיימים. ההנחה מבטיחה רווח מול מחיר השוק ביום הקנייה, אבל לא מול המחיר בעתיד. אם המניה יורדת במהלך החסימה, הקרן חשופה לירידה בלי יכולת למכור, וההנחה עשויה להימחק כולה. מניית סמארט שוטר, למשל, ידעה בחודשים האחרונים תנודות חדות לשני הכיוונים, כולל זינוק של כ-31% ביום אחד אחרי החוזה הגדול בתולדותיה, של עד 150 מיליון דולר בארה"ב. סיכון נוסף הוא נזילות: כשבעלי יחידות פודים בהיקף גדול, מנהל הקרן יכול למכור ניירות סחירים בלבד, והחלק החסום תופס משקל גדול יותר בתיק.

באיילון ציינו שהשפעת השערוך על השווי הנקי של הקרנות לא חצתה את רף הדיווח המחייב, והדיווח הוגש למען הסדר הטוב. לפי החוזר, מנהל הקרן אינו נדרש לדווח שוב על הנייר לאורך תקופת ההזחלה, כך שמשקיע שרוצה לעקוב אחרי ההשפעה יכול לעשות זאת דרך רשימת ההחזקות של הקרן. נזכיר שגם בעבר קרנות גדולות השתתפו בהקצאות כאלה, למשל ילין לפידות שרכשה מניות להב אל.אר בכ-25 מיליון שקל.