כ-40% מהכסף בעשר מניות: האם תיק המניות שלכם ריכוזי יותר ממה שנדמה

מי שהפקיד בשנים האחרונות כסף בקרן מחקה על מדד S&P 500 יצא מנקודת הנחה פשוטה: זו הדרך הבטוחה לפזר את הסיכון על פני 500 החברות הגדולות בארה"ב. בפועל, המדד נראה כיום אחרת לגמרי. בסוף אוקטובר עמד המשקל המצטבר של עשר המניות הגדולות בו על כ-39%, וחמש הגדולות, אנבידיה, אפל, מיקרוסופט, אלפאבית ואמזון, מחזיקות יחד כ-30% מהמדד. אנבידיה ואפל לבדן מהוות כמעט 8% כל אחת. כלומר, על כל 100 שקלים שנכנסים לקרן כזו, כ-30 שקלים מגיעים לחמש חברות, ועוד כ-70 שקלים מתחלקים בין כ-495 החברות האחרות.

הסיבה היא שיטת החישוב. המדד משקלל כל חברה לפי שווי השוק של המניות הסחירות שלה, כך שככל שמניה עולה, היא תופסת חלק גדול יותר מהמדד, והכסף החדש שנכנס לקרנות זורם אליה בהתאם. בשנים של עליות בענקיות הטכנולוגיה, המנגנון הזה מגדיל את התשואה. כשהן נופלות יחד, הוא עובד בכיוון ההפוך.

את ההשפעה הזו אפשר היה לראות בסוף אוקטובר. ב-29 בחודש ירד המדד הרגיל בכ-0.4%, ובאותו יום עלתה הגרסה שווה המשקל שלו, שבה לכל חברה יש משקל זהה של 0.2%, בכ-1.2%. רוב המניות עלו, אבל הירידה החדה באלפאבית הספיקה כדי לגרור את המדד כולו למטה. יום אחר כך הגיעה הנפילה במניות השבבים, והנאסד"ק סיים את החודש בירידה של כ-5.3%. להרחבה: הכסף ברח מה-AI ועבר לתוכנה, לנפט ולביטחון: המנצחות והמפסידות של אוקטובר הסוער בוול סטריט. על המסחר השוטף אפשר לקרוא בסקירת וול סטריט.

הבעיה מחריפה כשמחזיקים כמה מוצרים שנראים שונים זה מזה. בקרן המחקה על נאסד"ק 100 המשקל של עשר האחזקות הגדולות הגיע בסוף אוקטובר לכ-46%, ושם בולטות שוב אנבידיה, אפל ומיקרוסופט, לצד טסלה, מטא ויצרניות שבבים כמו מיקרון ו-AMD. משקיע שמחזיק קרן S&P 500, מוסיף לה קרן נאסד"ק, ואולי גם קרן טכנולוגיה או קרן AI, קונה בפועל את אותן מניות שלוש או ארבע פעמים. גם החיסכון לטווח ארוך משתתף בזה: מסלולי S&P 500 בקרנות ההשתלמות ובקופות הגמל הפכו בשנים האחרונות לפופולריים מאוד בישראל, והם משקיעים באותו מדד בדיוק.

הבדיקה עצמה פשוטה יחסית. כל קרן מחקה מפרסמת באתר שלה את רשימת האחזקות ואת משקל כל מניה. מספיק לרשום את סכום ההשקעה בכל מוצר, להכפיל במשקל של כל אחת מהמניות הגדולות, ולחבר. כך מתברר, למשל, כמה מהתיק כולו, כולל קרן ההשתלמות, מושקע בפועל באנבידיה. דוחות מסלולי ההשקעה של קרנות ההשתלמות מציגים בדרך כלל את החלוקה בין מדדים, ושם אפשר לראות את מסלולי המניות האמריקאיות. כלים חינמיים להשוואת קרנות מציגים גם את שיעור החפיפה בין שתי קרנות.

הכלי המוכר ביותר לפיזור הוא המדד שווה המשקל. מתחילת השנה ועד סוף אוקטובר הניבה הקרן הגדולה שעוקבת אחריו תשואה כוללת של כ-15.3%, ונראה שהיא מקדימה את המדד הרגיל. עם זאת, בעשור שהסתיים ביולי הרוויח המדד הרגיל כ-15.1% בשנה, לעומת כ-12% בגרסה שווה המשקל. מאז 2003 הפער כמעט נעלם, כ-11.5% לעומת כ-11.2% בשנה. גם דמי הניהול בקרנות שוות משקל גבוהים בדרך כלל, משום שהן מאזנות את התיק לעתים קרובות יותר.

אפשרויות אחרות מוכרות פחות. מדדי מניות מחוץ לארה"ב, באירופה, ביפן ובשווקים המתעוררים, מוסיפים חברות וענפים שכמעט חסרים בוול סטריט, כמו בנקים אירופיים ותעשייה יפנית, אבל בעשור האחרון הם פיגרו אחרי השוק האמריקאי, והם מוסיפים חשיפה למטבעות נוספים. מדדי מניות קטנות ובינוניות כמו ראסל 2000 מציעים חשיפה לחברות שתלויות יותר בכלכלה המקומית, אבל הן רגישות יותר לריבית ולמיתון. קרנות סקטוריאליות, למשל בבריאות, בפיננסים או בתעשייה, מאפשרות לאזן משקל יתר בטכנולוגיה, אם כי מי שבוחר סקטור מסוים מהמר בעצם על ענף.

ויש גם את האג"ח. אחרי עליית התשואות בארה"ב, איגרות חוב ממשלתיות שם מציעות תשואה גבוהה בהשוואה לשנים קודמות, וההבדל בין המצב הזה לעשור של ריבית אפסית משנה את השיקולים לגבי החלק הסולידי בתיק. אבל אג"ח ארוכות מגיבות בחדות לשינויי ריבית, ולעיתים הן נעות באותו כיוון כמו המניות.

• ריח של 2000 בנאסד"ק: מה דומה בין נפילת מניות ה-AI לקריסת הדוט-קום, ומה שונה
• ארוחות ערב עם ג'נסן הואנג ומידע לבייג'ינג: החשד נגד המנהלת הסינית מסינגפור

הדיון על ריכוזיות קשור ישירות לוויכוח על בועת הבינה המלאכותית. כמה מהחברות הגדולות במדד מוציאות יחד מאות מיליארדי דולרים על מרכזי נתונים ושבבים, והשוק תלוי בשאלה אם ההשקעות האלה יחזירו את עצמן. אם כן, הריכוזיות עשויה להמשיך להיטיב עם המחזיקים במדד הרגיל. אם לא, משקיע שחשב שהוא מפוזר על פני 500 חברות עלול לגלות שחלק גדול מהתיק שלו תלוי בהחלטות של חמש חברות. להרחבה: ריח של 2000 בנאסד"ק: מה דומה בין נפילת מניות ה-AI לקריסת הדוט-קום, ומה שונה.

האמור בכתבה הוא מידע כללי בלבד, ולכל החלטת השקעה כדאי להיוועץ בגורם מוסמך שמכיר את הנתונים האישיים.