התעשייה האווירית קרובה לעסקה של 900 מיליון דולר עם חיל האוויר ההודי
חיל האוויר ההודי מתקרב לחתימה על עסקה בהיקף של כ-900 מיליון דולר עם התעשייה האווירית, להסבה של שישה מטוסי נוסעים מדגם בואינג 767 למטוסי תדלוק אווירי. בהודו מעריכים שהחוזה ייחתם בקרוב, כמעט שנה אחרי שהחברה הממשלתית נשארה המציעה היחידה במכרז.
המטוסים המוסבים יחליפו בהדרגה את שישה מטוסי התדלוק מדגם איליושין Il-78, שחיל האוויר ההודי קיבל מאוזבקיסטן לפני יותר מעשרים שנה. לפי התכנון, כל השישה יימסרו עד 2030. עד אז ההודים נשענים על פתרונות ביניים, כמו חכירה של מטוס תדלוק אמריקאי מסוג KC-135 יחד עם הצוות שלו, הסכם שנחתם באביב 2025.
מטוס תדלוק מאריך את טווח הפעולה של מטוסי הקרב בלי שיצטרכו לנחות, וזו יכולת קריטית לחיל אוויר שנערך בו זמנית מול פקיסטן במערב ומול סין לאורך הגבול בהימלאיה. הצורך הכולל של חיל האוויר ההודי מוערך בכ-12 מטוסי תדלוק, כך שהעסקה הנוכחית צפויה להיות שלב ראשון. בהמשך מתכננים בניו דלהי מכרז נפרד למטוסי תדלוק חדשים, שגם בו עשויות להשתתף יצרניות גדולות כמו איירבוס ובואינג.
התעשייה האווירית התחייבה שלפחות 30% מעבודות ההסבה יתבצעו בהודו, בידי חברות מקומיות ובראשן HAL, יצרנית המטוסים הממשלתית, שתקבל ממנה את הידע הנדרש. זו דרישה שחוזרת כמעט בכל רכש ביטחוני גדול של ניו דלהי במסגרת מדיניות "Make in India". שתי החברות חתמו כבר ב-2022 על מזכר הבנות להסבת מטוסי 767 משומשים למטוסי תדלוק ותובלה במתקנים של HAL.
הסבה של מטוס נוסעים קיים זולה בהרבה מרכישת מטוס תדלוק חדש מהמפעל, וכנראה זה מה שהכריע אחרי שני עשורים של ניסיונות כושלים. ב-2010 בחרה הודו במטוס האירופי איירבוס A330 MRTT, ובמכרז נוסף שנמשך עד 2016 הוא זכה שוב, אבל בשתי הפעמים הרכישה נעצרה בגלל העלות. גם ה-KC-46 של בואינג, שמחירו מוערך בכ-160 מיליון דולר ליחידה, לא התאים לדרישות הייצור המקומי. במכרז הנוכחי יצרניות מרוסיה ומאירופה נפלו בדרישות להשתתפות התעשייה ההודית. בתחילת 2026 אישרה מועצת הרכש הביטחוני של הודו את הצורך ברכישה, שלב שקודם לחתימה ואינו מבטיח אותה.
הידעת?כמה מטוסי תדלוק מפעיל היום חיל האוויר ההודי?
בשנים האחרונות ניסתה התעשייה האווירית לשכנע גם את משרד הביטחון לרכוש ממנה מטוסי תדלוק מוסבים, אבל חיל האוויר הישראלי העדיף מטוסי KC-46 חדשים של בואינג, שנקנים בכספי הסיוע האמריקאי. בחברה חששו שבלי לקוח גדול יהיה קשה לשמור על הצוותים והידע בתחום, וההזמנה ההודית עשויה להבטיח עבודה לפחות לשנים הקרובות. החברה כבר הסבה בעבר מטוס 767 למטוס תדלוק עבור חיל האוויר של קולומביה, ובמקביל מרחיבה את פרויקט הסבת מטוסי הבואינג 777 בארצות הברית, בעיקר למטוסי מטען.
הודו היא מזה שנים אחת הלקוחות הגדולים של התעשייה האווירית. החברה פיתחה יחד עם DRDO, סוכנות המחקר הביטחוני ההודית, את מערכת ההגנה האווירית ברק 8, וצבא הודו רכש ממנה מערכות בהיקף של מיליארדי דולרים. לצד זה נמכרו להודו טילי LORA וכטב"מים, ובניו דלהי פועלת חברת בת של התעשייה האווירית שכמעט כל עובדיה אזרחים הודים.
הידעת?מה היה היקף עסקת ההגנה האווירית של התעשייה האווירית עם הודו ב-2017?
במחצית הראשונה של 2026 הגיעו הכנסות התעשייה האווירית לכ-4.3 מיליארד דולר, והרווח הנקי עלה בכ-40% לכ-450 מיליון דולר, רווח שיא בתולדות החברה, גם כשמשרד הביטחון דוחה תשלומים שהוא חייב לה. צבר ההזמנות טיפס לשיא של כ-35 מיליארד דולר, ועסקה של כ-900 מיליון דולר מהודו תוסיף לו כ-2.5%.
