ניל יאנג נגד טראמפ: תביעה של 10 מיליון דולר על שימוש בשיר בלי רשות

ניל יאנג שוב מגיע לבית המשפט בגלל שימוש בשיר שלו באירועים של דונלד טראמפ. המוזיקאי הגיש תביעה של 10 מיליון דולר נגד "ועדת טראמפ 47", בטענה שהשמיעה את השיר "רוקין אין דה פרי וורלד" בעצרות בחירות בלי רישיון ובלי אישור ממנו.

התביעה הוגשה לבית המשפט הפדרלי במחוז המזרחי של וירג'יניה. טראמפ עצמו לא נתבע באופן אישי. הנתבעת המרכזית היא הוועדה שמממנת ומארגנת עצרות לעידוד הצבעה למועמדים רפובליקאים לקראת בחירות האמצע.

יאנג מצביע על עצרת שנערכה ביאנגסטאון שבאוהיו באוקטובר, שבה הושמע השיר לפני שטראמפ עלה לבמה. לטענתו, השיר הושמע גם בעצרות נוספות. הוא טוען שאנשי הוועדה ידעו שצריך אישור, אבל המשיכו להשתמש בו בכל זאת.

בנוסף לפיצוי הכספי, יאנג מבקש צו זמני וצו קבוע שימנעו מהנתבעים להשמיע באירועים שלהם את השיר הזה או יצירות אחרות שבבעלותו. הוא דורש גם החזר הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין. 10 מיליון הדולר הם הסכום שהוא דורש בתביעה, ולא פיצוי שכבר נפסק לטובתו.

אותו סכסוך כבר יותר מעשור

הסיפור סביב השיר הזה התחיל כבר ב-2015, כשיאנג התנגד לכך שישמיעו אותו באירוע שבו טראמפ הודיע לראשונה שהוא מתמודד לנשיאות. ב-2020 הוא כבר הגיש תביעה נגד חברת הקמפיין של טראמפ בעקבות שימוש ב"רוקין אין דה פרי וורלד" ובשיר נוסף שלו, "דווילס סיידווק".

בתביעה החדשה מתואר ההסדר שאליו הגיעו הצדדים באותו הליך. לטענת יאנג, חברת הקמפיין התחייבה שלא להשתמש שוב ב"רוקין אין דה פרי וורלד" בלי רישיון ובלי אישור ממנו. ההליך הקודם הסתיים בדצמבר 2020.

הנתבעת בתביעה הנוכחית היא גוף אחר מזה שנתבע אז, אבל יאנג משתמש בהסדר הקודם כדי לטעון שאנשי טראמפ ידעו היטב שהוא מתנגד לשימוש בשיר ושנדרש אישור לפני שמשמיעים אותו. מבחינתו, הבעיה היא לא רק השימוש בשיר עצמו אלא גם הרושם שזה עלול ליצור. יאנג טוען שהשמעת השיר בזמן שטראמפ עולה לבמה עלולה לגרום לאנשים לחשוב שהוא תומך בו, ולפגוע בשם ובתדמית שלו.

השיר, שיצא ב-1989, עוסק בין היתר בעוני, בחסרי בית ובפער בין הבטחות על חופש לבין החיים של מי שנשארים מאחור. בתביעה נטען שהמסר שלו מנוגד לעמדות שטראמפ מייצג. יאנג, שמתנגד לטראמפ כבר שנים, מבקש למנוע את החיבור הפוליטי הזה למוזיקה שלו.

מנוי למוזיקה לא נותן אישור להשמיע שיר בעצרת

בארה"ב, השמעת שיר בפני קהל דורשת בדרך כלל רישיון מתאים. מנוי לשירות מוזיקה מאפשר לשמוע שירים באופן פרטי, אבל לא נותן אישור להשתמש בהם באירוע ציבורי או בקמפיין פוליטי. כדי לקבל אישור להשמיע שיר, מארגני האירוע צריכים לבדוק מי מנהל את הזכויות בו ולוודא שהרישיון שיש להם מכסה גם את השיר וגם את סוג האירוע שבו משתמשים בו.

• טראמפ הפסיד שוב לוול סטריט ג'ורנל: תביעת 10 מיליארד הדולר על מכתב אפשטיין נמחקה סופית
• בחירות האמצע בארה"ב: האם הקונגרס יתהפך, ומה זה אומר על טראמפ ועל וול סטריט

לפעמים הרישיון מתקבל דרך גופים שמייצגים כותבים, מלחינים ומוציאים לאור, כמו אסקאפ ובי-אם-איי. גופים כאלה גובים תשלום על השמעת השירים ומעבירים תמלוגים לבעלי הזכויות. אפשר גם לקבל רישיון ישירות מבעלי הזכויות.

גם רישיון שמכסה הרבה שירים לא תמיד מאפשר להשתמש בכל שיר בקמפיין פוליטי. לפי תנאי הרישיון של בי-אם-איי לגופים פוליטיים, יוצר יכול לבקש להוציא את השיר שלו מהכיסוי של הרישיון. מרגע שנמסרת הודעה כזאת, המשך השמעת השיר כבר לא מכוסה על ידי הרישיון. בנוסף, התנאים קובעים שבמצב כזה הקמפיין לא יכול להסתמך על רישיון אחר של האולם שבו מתקיים האירוע.

יש גם הבדל בין להשמיע שיר באולם לבין לשלב אותו בתוך סרטון תעמולה. לשיר עצמו יש זכויות במילים ובלחן, ולהקלטה המסוימת שלו יש זכויות נפרדות. לא תמיד אותן זכויות שייכות לאותו אדם או לאותה חברה.

כשמשלבים שיר בסרטון, בדרך כלל צריך אישור מיוחד לחיבור של המוזיקה לתמונה. אם משתמשים בהקלטה המקורית, בדרך כלל צריך גם אישור מבעלי הזכויות בהקלטה. רישיון להשמעה באירוע לא מחליף את האישורים האלה. התביעה החדשה של יאנג עוסקת בזכויות ביצירה עצמה ובהשמעתה בפומבי.

אם בעל זכויות טוען שהשיר הושמע בלי אישור, הוא יכול לדרוש להפסיק את השימוש ולהגיש תביעה. אפשר גם לבקש מבית המשפט לעצור את ההשמעה בזמן שהתיק עדיין מתנהל, ובהמשך לדרוש פיצוי כספי. בית המשפט בודק בין היתר מי מחזיק בזכויות, איזה שימוש נעשה בשיר והאם היה רישיון שכיסה אותו.

• וול סטריט מתחילה לבטח את ה-AI - מהאופציות ועד מחיר השכרת השבבים
• אירופה מתכננת להפחית את דירוג הסיכון להלבנת הון בשוק האמנות

החוק האמריקאי מאפשר, בתנאים מסוימים, לבחור בפיצוי של 750 עד 30 אלף דולר לכל יצירה שהופרה, גם בלי להוכיח מה היה הנזק בפועל. אם מוכיחים שההפרה נעשתה במכוון, הפיצוי יכול להגיע ל-150 אלף דולר לכל יצירה. החישוב נעשה לכל יצירה במסגרת התיק, ולא אוטומטית על כל פעם שבה השיר הושמע.

אפשרות אחרת היא לתבוע את הנזק שנגרם בפועל ואת הרווחים שנוצרו בעקבות ההפרה. לכן הדרישה של יאנג ל-10 מיליון דולר לא מתקבלת אוטומטית רק בגלל שהשיר הושמע, אלא צריכה להתבסס על טיעונים משפטיים וראיות.

אמנים אחרים כבר הצליחו לעצור שימוש בשירים שלהם

אדי גרנט תבע את טראמפ ואת קמפיין הבחירות שלו בעקבות שימוש בשיר "אלקטריק אווניו" בסרטון שפורסם ברשת ב-2020 ולעג לג'ו ביידן. בספטמבר 2024 קבע בית המשפט שטראמפ והקמפיין אחראים להפרת זכויות יוצרים ודחה את טענת השימוש ההוגן שלהם, כלומר את הטענה שאפשר היה להשתמש בשיר בלי אישור בנסיבות המקרה.

זו הייתה הכרעה לטובת גרנט בשאלת האחריות להפרה. בהמשך הצדדים הגיעו להסדר שסיים את התיק, בלי לפרסם את התנאים הכספיים שלו. גם יורשיו של אייזק הייז פעלו נגד השימוש בשיר "הולד און, איים קאמינג" בעצרות של טראמפ. הייז היה אחד מהכותבים של השיר, שהתפרסם בביצוע של סם ודייב. בתביעה נטען שהשיר הושמע ללא אישור 133 פעמים בין השנים 2020 ל-2024.