המסעדה נסגרה, העובד עבר לקנדה - ויקבל 57 אלף שקל

עובד זר מסודן שעבד במסעדת אחמד את סלים בהרצליה, עזב את ישראל במסגרת תוכנית עזיבה מרצון של ממשלת ישראל ועבר לגור בקנדה - וכעת זכה בתביעה שהגיש נגד מעסיקיו לשעבר. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב חייב את שתי החברות שהפעילו את המסעדה לשלם לו ביחד יותר מ-57.5 אלף שקל, בתוספת ריבית והוצאות משפט.

לפי התביעה, העובד, EISA HASABALLA GASMALLA IBRAHI, התחיל לעבוד במסעדה ביולי 2017 והועסק בה כ-31 חודשים. לדבריו, הוא עבד שבעה ימים בשבוע, מ-8:00 ועד 19:00, ועוד שעות נוספות רבות לפי דרישת המנהלים. שכרו החודשי היה 5,300 שקל ששולמו במזומן, ולטענתו תלושי השכר שהוא קיבל היו פיקטיביים.

בצד השני ניצבו שתי חברות: מסעדת אחמד את סלים ור.ר.ע ניהול מסעדות. הן טענו שהתביעה הוגשה "בחוסר תום לב משווע", שהעובד בכלל לא היה טבח אלא עבד רק בניקיון, ושהתלושים משקפים בדיוק את שעות העבודה שלו.

הנתבעות פשוט לא הגיעו

אלא שהנתבעות לא ממש טרחו להגן על הגרסה שלהן. לדיון ההוכחות שנקבע למאי האחרון לא הגיע אף אחד מטעמן, אפילו לא עורך הדין. לדיון הנוסף ביולי לא התייצב נאסר סלים, שהגיש את התצהיר מטעם החברות, ועורך דינו הסביר שסלים טס לחו"ל כמה ימים קודם מבלי לעדכן אותו. בסוף התצהיר נמשך מהתיק, והחברות גם לא הגישו סיכומים, אף שהן קיבלו הארכה. השופטת רעות שמר בגס ונציגי הציבור מתחו עליהן ביקורת וכתבו כי "התנהלותן הדיונית של הנתבעות התאפיינה בזלזול מתמשך בהחלטות בית הדין ובזמן שיפוטי".

העובד, לעומת זאת, נחקר בווידאו מקנדה בעזרת מתורגמנית לערבית. לפי בית הדין, עדותו "הותירה בבית הדין רושם חיובי", והתשובות שלו היו ישירות. היה רק פער אחד: בחקירה אמר האיש שהוא סיים לעבוד ביוני או ביולי 2022, כשהמקום נסגר, בניגוד למה שנכתב בכתב התביעה.

החברות טענו שהעובד נטש את העבודה בפתאומיות, בלי הודעה מוקדמת. העובד סיפר סיפור אחר: "סגרו את המקום ורוקנו את הכל... זהו רוקנו את כל החנות ניקינו את כל החנות וזהו". בית הדין קבע שהעדות מפריכה את טענת הנטישה ומחזקת את המסקנה שסיום העבודה נכפה עליו בעקבות סגירת המסעדה.

החברות גם ביקשו לקזז 15 אלף שקל שלטענתן שולמו לעובד כפיצוי. העובד הכחיש: "לא שילם לי. רק 5,000 שקל". לדבריו, זו היתה המשכורת של החודש האחרון, ולא פיצויים. בית הדין דחה את טענת הקיזוז, משום שלא הוצגה שום ראיה בכתב לתשלום של 15 אלף שקל.

אין דו"חות נוכחות - הנטל עובר למעסיק

בשאלת השעות הנוספות הכריע בעיקר היעדר הרישומים. סלים הודה שאין לו דו"חות נוכחות, והסביר שהם הועברו ישירות לרואה החשבון. אבל לא רואה החשבון ולא הפקידה שהוזכרה הוזמנו להעיד. לפי חוק הגנת השכר, כשמעסיק לא מציג דו"חות נוכחות, הוא זה שצריך להוכיח שהעובד לא עבד כמו שהוא טוען. החברות לא עמדו בנטל, ובית הדין פסק לעובד את מלוא הסכום שהוא תבע: 13,485 שקל על שעות נוספות ו-6,960 שקל עבור עבודה בשבת. עם זאת, בית הדין לא קיבל את הטענה שלפיה העובד עבד שבעה ימים בשבוע, וחישב את הזכויות שלו לפי 25 ימי עבודה בחודש, כלומר 212 שקל ליום.

הרכיב הגדול ביותר בפסק הדין נוגע לכספי הפיקדון. החברות הודו שהן לא הפקידו לעובד כסף לשום קופה, מכיוון שלדבריהן הן טעו לחשוב שבגלל שהוא עובד זר הן לא חייבות לעשות זאת. בית הדין פסק לו 22,032.75 שקל במקום כספי הפיקדון שלא הופקדו, לפי חוק עובדים זרים.

• התפטרות בדין מפוטר: כ-35 אלף שקל שתלויים בסיבה שכתובה במכתב ההתפטרות
• מציעים לכם עוד 2,000 שקל בחודש? לא בטוח שכדאי לעבור עבודה

כמו כן, נפסקו לו 6,572 שקל פדיון חופשה, 6,048 שקל דמי הבראה ו-2,438 שקל עבור עבודה בחגים. ברכיב החגים הוא קיבל פחות ממה שתבע (7,482 שקל), משום שבית הדין פסק לו רק את התוספת של 50% עבור כל יום חג שבו הוא עבד. בית הדין גם דחה את טענת ההתיישנות, משום שתביעה קודמת הוגשה בזמן ונמחקה, והתביעה החדשה הוגשה תוך פחות מחודש.

מנגד, העובד לא קיבל את 7,500 השקלים שהוא תבע בגלל תלושי שכר לא תקינים. בית הדין אמנם קבע שסכומי השעות הנוספות בתלושים השתנו באופן שרירותי, למשל מ-800 שקל ביולי 2017 ל-2,035 שקל בדצמבר 2019, אבל לא הוא שוכנע שהדבר נעשה בכוונה כדי לפגוע בעובד. גם על רכיב ההודעה לעובד ויתר עורך דינו של העובד במהלך ההליך. בסיכומו של דבר, שתי החברות חויבו לשלם את הסכומים ביחד ולחוד, בתוספת ריבית מינואר 2020, וכל אחת מהן תשלם עוד 4,000 שקל הוצאות משפט. את העובד ייצג עו"ד תמיר שטינוביץ', ואת הנתבעות ייצג עו"ד צדיק נסאר.