ספי זינגר: "אם יש פער אחד שהוא בור גדול, זה ברוקר-דילר"

בכל העולם המפותח פועלים הברוקרים, הגופים שדרכם הציבור קונה ומוכר ניירות ערך, תחת רישוי ופיקוח ייעודיים. בישראל זה עדיין לא קיים, ויו"ר רשות ניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, הגדיר את זה כפער הבולט ביותר בין השוק המקומי לשווקים המתקדמים. "בכל העולם יש הסדרה שנקראת ברוקר-דילר. זו הסדרה שמסדירה את הברוקרים שדרכם עובד הציבור, לא רק הציבור הרחב, אבל גם הציבור הרחב. אין הסדרה כזאת בישראל," אמר בהרצאה "שוק ההון הישראלי לאן?" בוועידה הכלכלית של ביזפורטל, שהתקיימה בבורסה בתל אביב.

זינגר בחר במילים חריפות. "אם מחפשים את הפער הרגולטורי הגדול ביותר בין ישראל לבין כל מדינה מתקדמת בעולם, אז בכל מקום יש פערים. אבל אם יש פער אחד שהוא בור גדול, זה ברוקר-דילר," אמר. לדבריו, הפער הזה מורגש גם בזירה הבינלאומית. "פעם בשנה אני הולך לוועדה של כל ראשי רשויות ניירות הערך. בערך ב-30% מהאירועים אין לי מה לעשות, כי הם על ברוקר-דילר. שואלים אותי מה עושים בישראל? אני אומר: יש חקיקה בקנה".

משטר ברוקר-דילר, כפי שהוא מוכר בארצות הברית ובאירופה, מחייב כל גוף שמבצע עסקאות בניירות ערך עבור לקוחות או לחשבונו העצמי לקבל רישיון, לעמוד בדרישות הון, להפריד בין כספי הלקוחות לכספי החברה, לנהל את ניגודי העניינים ולדווח לרגולטור. הוא גם קובע מי רשאי להחזיק ניירות ערך של הציבור ומה קורה כשהברוקר קורס. בישראל חברי הבורסה שאינם בנקים נמצאים תחת כללי הבורסה ופיקוח חלקי של הרשות, ובנקים תחת הפיקוח על הבנקים, אבל שכבה של פעילות ברוקראז' ודילינג מחוץ למסגרות האלה נותרה ללא אסדרה ייעודית.

הניסיונות לסגור את הפער לא חדשים. הרשות ומשרד האוצר קידמו הצעה להסדרת הברוקרים בכמה גלגולים לאורך יותר מעשור, כולל תזכיר חוק שהוצע כפרק חדש בחוק ניירות ערך, והנושא עלה שוב בשנים האחרונות. בכל הגלגולים ההצעה הייתה דומה בעיקרה: רישוי של גופים חוץ-בנקאיים שנותנים שירותי ברוקראז', סמכויות פיקוח ואכיפה לרשות ופטור לגופים שכבר מפוקחים לפי חוקים אחרים, כמו מנהלי תיקים ובנקים. החקיקה עצמה עדיין לא הושלמה, וזה בדיוק מה שזינגר מכוון אליו כשהוא אומר "יש חקיקה בקנה". בינתיים הרשות נסמכת על כלים עקיפים, כמו עמדת הסגל שאוסרת על מתווכים ללא רישיון לשווק השקעות אלטרנטיביות, כדי לטפל בגורמים שפועלים בשוליים של הפיקוח.

הדחיפות, לדבריו, נובעת מהמספרים. מחזור המסחר היומי בבורסה הכפיל את עצמו פי שלושה בשנים האחרונות והגיע לאזור חצי מיליארד שקל, שווי השוק מתקרב לטריליון דולר, שוק האג"ח עבר 650 מיליארד שקל וקרנות הנאמנות מתקרבות לטריליון שקל. יותר ישראלים סוחרים בעצמם, דרך אפליקציות וברוקרים מקומיים וזרים, ולכן השאלה מי מפקח על הצינור שדרכו הכסף עובר הופכת למרכזית. "ככל שהציבור הרחב נמצא יותר ויותר בשוק ההון, החקיקה הזאת קריטית וחשוב מאוד לעשות אותה," אמר זינגר.

את הברוקר-דילר הציג זינגר כראשון ברשימת המשימות של הרשות, לצד חשבון ההשקעה, שאמור לרכז במקום אחד את כל המכשירים הפיננסיים עם הטבות מס אחידות, ולצד ההוראה הראשונה של הרשות על שימוש בבינה מלאכותית בייעוץ השקעות, שתתפרסם בקרוב להערות הציבור. את כל אלה הוא תלה בממשלה ובכנסת, שלדבריו צריכות לתת לשוק ההון מקום על סדר היום, כי מדובר בתשתית לאומית ולא רק בעוד ענף כלכלי.