ספי זינגר
צילום: עודד קרני, המכון הישראלי לדמוקרטיה

סוכני ביטוח יצטרכו רישיון יעוץ השקעות כדי לשווק השקעות אלטרנטיביות

בעקבות הצמיחה של מגזר ההשקעות האלטרנטיביות, שרובן לא מפוקחות, מפרסמת הרשות לניירות ערך נייר עמדות סגל בנושא השיווק של השקעות מעין אלה. יו"ר רשות ניירות ערך, עו"ד ספי זינגר: "בכוונת הרשות להגביר את מערכי הפיקוח והאכיפה בנושאים אלו במטרה להגן על ציבור המשקיעים בכלל ועל צרכני השירותים הפיננסיים בפרט."
חיים בן הקון | (3)

בעקבות ריבוי מקרים של הונאות והשקעות מסוכנות, רשות ניירות ערך מדגישה: רק בעלי רישיון ייעוץ והשקעות רשאים לשווק מוצרי השקעה אלטרנטיביים לציבור הרחב. הרשות מזהירה כי שיווק השקעות כאלה על ידי סוכני ביטוח או מתכננים פיננסיים ללא רישיון מתאים מהווה עבירה, וציינה כי היא תגביר את הפיקוח והאכיפה בנושא. "מדובר לרוב במוצרים מורכבים יותר להבנה עבור הציבור הרחב," כתבה הרשות בעמדתה החדשה. "רמת הנזילות והסיכון של מוצרים אלה, לצד היעדר פיקוח, מחייבים התאמה לצורכי הלקוחות ותיווך מקצועי על ידי בעלי רישיון מתאים."

התמקדות בסוכני ביטוח והשקעות זרות - בשנים האחרונות, תחום ההשקעות האלטרנטיביות צבר תאוצה, אך גם גרר עמו פרשיות הונאה וניהול כושל, כמו פרשת וולת'סטון וסלייס. רשות ניירות ערך מנסה לסגור פרצות נפוצות בתחום, בהן שיווק של קרנות אלטרנטיביות זרות על ידי גורמים שאינם מוסמכים. לפי העמדה החדשה, סוכני ביטוח אינם רשאים לשווק השקעות מסוג זה ללא רישיון ייעוץ השקעות, והם יכולים לפנות רק למשקיעים כשירים – בעלי הון נזיל של לפחות 8 מיליון ש"ח ותנאים נוספים.

לקח מפרשות קודמות: "שתי חוליות בשרשרת אחת" עמדת הרשות מתבססת בין היתר על פסק דין מבית המשפט המחוזי בתל אביב, שבו נקבע כי גיוס הלקוחות ומתן שירותי הייעוץ או השיווק נחשבים חלק משרשרת אחת. בפסק הדין נדון מקרה של משקיע שהפסיד כספים בהשקעה בקרנות נדל"ן זרות, והשופט קבע כי גם הפמילי אופיס שהפנה אותו להשקעה אחראי לכשל.

עמדת סגל רשות ניירות ערך שפורסמה היום בנושא הצעה ותיווך של מוצרי השקעה, שמטרתה לחדד ולהבהיר את יישום חוקי ניירות ערך, היא "ביג דיל". נייר העמדה עוסק בשלושה נושאים:

א. מגבלת הפנייה לציבור לפי חוק השקעות משותפות;

ב. היקף תחולתה של חובת רישיון ייעוץ או שיווק השקעות;

ג. שירותי ייעוץ או שיווק השקעות הניתנים ביחס לקרנות זרות. 

הגידול במוצרי השקעה פיננסיים שאינם מפוקחים ואינם בעלי היתר הפצה בישראל אשר מתווכים ומוצעים לציבור המשקיעים גבר מאוד בעת האחרונה. מדובר לרוב במוצרים מורכבים יותר להבנה בעבור הציבור הרחב, אשר רמת הנזילות שלהם, רמת הסיכון והיותם מוצרים ללא פיקוח מחייבים  התאמה לצרכי הלקוחות השונים, ודורשים תיווך מקצועי על ידי גורמים בעלי רישיון מתאים. 

החלק הראשון של העמדה מדגיש את המגבלות שחלות על הסדרי השקעה משותפת שאינם פועלים במסגרת של חוק השקעות משותפות ואשר מוצעים לציבור ומדגיש כי המגבלה על פניה לציבור לא תעלה על חמישים משקיעים בלבד בכל רגע נתון. לא זאת בלבד, אלא שהאחריות לכך שמספר המשקיעים המותר לא ייחצה, מוטלת על כל גורם העוסק בתיווכו של ההסדר.  בהקשר זה מובהר, כי המגבלה המספרית על פנייה לציבור חלה ביחס לכל הסדר השקעה משותפת, גם אם הגיוס אליו נעשה תחת מוצר בו "נארזו" השקעות נוספות. כלומר, אם תחת מוצר פיננסי אחד המשווק ללקוח "נארזו" מספר מוצרים פיננסיים שכל אחד מהם הוא בגדר הסדר השקעה משותפת, מגבלת מספר המשקיעים המקסימלי תחול ביחס לכל אחד מהמוצרים האמורים ותצטבר.

החלק השני של העמדה דן בהיקף תחולתה של חובת רישיון ייעוץ או שיווק השקעות. גורמים מתווכים שאינם בעלי רישיון מתאים, אשר מגייסים לקוחות לקבל שירותי שיווק השקעות מחברה בעלת רישיון ובתהליך זה מעוררים עניין אצל הלקוחות להשקיע בנכסים הפיננסיים, נוטלים הלכה למעשה חלק בתהליך מתן השירות ומשפיעים על קבלת ההחלטות אצל הלקוח. לאור האמור, גורמים אלה עצמם מחויבים ברישיון שיווק השקעות וכפופים לכל הוראות הדין החלות על יועצי ומשווקי השקעות.

קיראו עוד ב"בארץ"

בהתייחס למבנים המשפטיים המגוונים של מוצרי השקעה פיננסים המתווכים היום למשקיעים ישראלים, מבהירה העמדה כי יש לבחון את מאפייני המוצרים באופן מהותי ובהתאם לכך גם נכסים שמכונים לדוגמה Notes ו-Certificates או בשמות אחרים, בין אם רשומים למסחר או לא, עשויים לעלות כדי "נכס פיננסי" כהגדרתו בחוק הייעוץ.

החלק האחרון של העמדה עוסק בשירותי ייעוץ או שיווק השקעות על  קרנות זרות. סגל הרשות מבהיר את ההבחנה בין סוגי הקרנות הזרות וסוגי המתווכים המציעים אותן לציבור. כאשר מדובר בקרנות זרות, בעל רישיון יועץ השקעות, יכול לתת לגביהן ייעוץ לציבור הרחב ללא מגבלה מספרית וללא צורך בכשירות, רק אם מדובר בקרנות המפוקחות באיחוד האירופי או בארה"ב בלבד.

אולם  אם לבעל רישיון  יש הסדר עם היצרן, הוא בעל רישיון שיווק, הוא למעשה מהווה חלק בלתי נפרד ממנגנון ההפצה של הקרן הזרה לה אין היתר הפצה בישראל, ועל כן הוא אינו רשאי להציע קרנות אלו לציבור הרחב ללא הגבלה מספרית. 

לבסוף, העמדה מפנה את תשומת הלב למקרים בהם הגורמים המתווכים את הקרן הזרה אינם בעלי רישיון לפי חוק הייעוץ. מתווכים אלה מוגבלים להצעה של כל קרן זרה שאין לה היתר הפצה בישראל, ללקוחות כשירים בעלי עושר ומיומנות. במקרה זה נדרשת כשירות כפולה ללקוחות, גם  בהתאם להגדרה לפי חוק ניירות ערך וגם בהתאם לחוק הייעוץ. לקוחות אלה מוותרים הן על הגנה הנוגעת לפיקוח על המוצר והן על הגנה הנוגעת לפיקוח על המתווך.  הבהרה זו חשובה על מנת שהלקוח יידע לזהות מיהם הגופים אשר רשאים לנהל ולהפיץ הסדרי השקעה  פיננסים ומי רשאי לתווך ולמכור לו נכסים פיננסים,. ועל אילו הגנות הוא מוותר כאשר הוא לקוח כשיר.  

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יוחאי (פ"ת) 10/12/2024 21:59
    הגב לתגובה זו
    צריך לעשות שם סדר יסודי.
  • 2.
    חיים המבין 19/11/2024 16:21
    הגב לתגובה זו
    לברוח מהאלטרנטיב.
  • 1.
    מ ומ ו 19/11/2024 14:51
    הגב לתגובה זו
    הרשות לא מבקרת ולא יכולה להגביר אכיפה.הרשות לני"ע לא יכולה לאכוף דבר וחצי דבר על סוכני הביטוח כי היא לא הרגולטור שלהם.העיקר להוציא אויר חם והציבור ימשיך לשלם על רשלנות הרשויות שרבות ביניהן
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.