סוכני ביטוח יצטרכו רישיון יעוץ השקעות כדי לשווק השקעות אלטרנטיביות
בעקבות ריבוי מקרים של הונאות והשקעות מסוכנות, רשות ניירות ערך מדגישה: רק בעלי רישיון ייעוץ והשקעות רשאים לשווק מוצרי השקעה אלטרנטיביים לציבור הרחב. הרשות מזהירה כי שיווק השקעות כאלה על ידי סוכני ביטוח או מתכננים פיננסיים ללא רישיון מתאים מהווה עבירה, וציינה כי היא תגביר את הפיקוח והאכיפה בנושא. "מדובר לרוב במוצרים מורכבים יותר להבנה עבור הציבור הרחב," כתבה הרשות בעמדתה החדשה. "רמת הנזילות והסיכון של מוצרים אלה, לצד היעדר פיקוח, מחייבים התאמה לצורכי הלקוחות ותיווך מקצועי על ידי בעלי רישיון מתאים."
התמקדות בסוכני ביטוח והשקעות זרות - בשנים האחרונות, תחום ההשקעות האלטרנטיביות צבר תאוצה, אך גם גרר עמו פרשיות הונאה וניהול כושל, כמו פרשת וולת'סטון וסלייס. רשות ניירות ערך מנסה לסגור פרצות נפוצות בתחום, בהן שיווק של קרנות אלטרנטיביות זרות על ידי גורמים שאינם מוסמכים. לפי העמדה החדשה, סוכני ביטוח אינם רשאים לשווק השקעות מסוג זה ללא רישיון ייעוץ השקעות, והם יכולים לפנות רק למשקיעים כשירים – בעלי הון נזיל של לפחות 8 מיליון ש"ח ותנאים נוספים.
לקח מפרשות קודמות: "שתי חוליות בשרשרת אחת" - עמדת הרשות מתבססת בין היתר על פסק דין מבית המשפט המחוזי בתל אביב, שבו נקבע כי גיוס הלקוחות ומתן שירותי הייעוץ או השיווק נחשבים חלק משרשרת אחת. בפסק הדין נדון מקרה של משקיע שהפסיד כספים בהשקעה בקרנות נדל"ן זרות, והשופט קבע כי גם הפמילי אופיס שהפנה אותו להשקעה אחראי לכשל.
עמדת סגל רשות ניירות ערך שפורסמה היום בנושא הצעה ותיווך של מוצרי השקעה, שמטרתה לחדד ולהבהיר את יישום חוקי ניירות ערך, היא "ביג דיל". נייר העמדה עוסק בשלושה נושאים:
- המניפולציות שמאחורי המדדים: הרשות סיימה את החקירה נגד בונוס ביוגרופ
- רפורמה בדיווחי החברות: דוח הנהלה יחליף את דוח הדירקטוריון - איך זה ישפיע על המשקיעים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
א. מגבלת הפנייה לציבור לפי חוק השקעות משותפות;
ב. היקף תחולתה של חובת רישיון ייעוץ או שיווק השקעות;
ג. שירותי ייעוץ או שיווק השקעות הניתנים ביחס לקרנות זרות.
הגידול במוצרי השקעה פיננסיים שאינם מפוקחים ואינם בעלי היתר הפצה בישראל אשר מתווכים ומוצעים לציבור המשקיעים גבר מאוד בעת האחרונה. מדובר לרוב במוצרים מורכבים יותר להבנה בעבור הציבור הרחב, אשר רמת הנזילות שלהם, רמת הסיכון והיותם מוצרים ללא פיקוח מחייבים התאמה לצרכי הלקוחות השונים, ודורשים תיווך מקצועי על ידי גורמים בעלי רישיון מתאים.
החלק הראשון של העמדה מדגיש את המגבלות שחלות על הסדרי השקעה משותפת שאינם פועלים במסגרת של חוק השקעות משותפות ואשר מוצעים לציבור ומדגיש כי המגבלה על פניה לציבור לא תעלה על חמישים משקיעים בלבד בכל רגע נתון. לא זאת בלבד, אלא שהאחריות לכך שמספר המשקיעים המותר לא ייחצה, מוטלת על כל גורם העוסק בתיווכו של ההסדר. בהקשר זה מובהר, כי המגבלה המספרית על פנייה לציבור חלה ביחס לכל הסדר השקעה משותפת, גם אם הגיוס אליו נעשה תחת מוצר בו "נארזו" השקעות נוספות. כלומר, אם תחת מוצר פיננסי אחד המשווק ללקוח "נארזו" מספר מוצרים פיננסיים שכל אחד מהם הוא בגדר הסדר השקעה משותפת, מגבלת מספר המשקיעים המקסימלי תחול ביחס לכל אחד מהמוצרים האמורים ותצטבר.
החלק השני של העמדה דן בהיקף תחולתה של חובת רישיון ייעוץ או שיווק השקעות. גורמים מתווכים שאינם בעלי רישיון מתאים, אשר מגייסים לקוחות לקבל שירותי שיווק השקעות מחברה בעלת רישיון ובתהליך זה מעוררים עניין אצל הלקוחות להשקיע בנכסים הפיננסיים, נוטלים הלכה למעשה חלק בתהליך מתן השירות ומשפיעים על קבלת ההחלטות אצל הלקוח. לאור האמור, גורמים אלה עצמם מחויבים ברישיון שיווק השקעות וכפופים לכל הוראות הדין החלות על יועצי ומשווקי השקעות.
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- מה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
בהתייחס למבנים המשפטיים המגוונים של מוצרי השקעה פיננסים המתווכים היום למשקיעים ישראלים, מבהירה העמדה כי יש לבחון את מאפייני המוצרים באופן מהותי ובהתאם לכך גם נכסים שמכונים לדוגמה Notes ו-Certificates או בשמות אחרים, בין אם רשומים למסחר או לא, עשויים לעלות כדי "נכס פיננסי" כהגדרתו בחוק הייעוץ.
החלק האחרון של העמדה עוסק בשירותי ייעוץ או שיווק השקעות על קרנות זרות. סגל הרשות מבהיר את ההבחנה בין סוגי הקרנות הזרות וסוגי המתווכים המציעים אותן לציבור. כאשר מדובר בקרנות זרות, בעל רישיון יועץ השקעות, יכול לתת לגביהן ייעוץ לציבור הרחב ללא מגבלה מספרית וללא צורך בכשירות, רק אם מדובר בקרנות המפוקחות באיחוד האירופי או בארה"ב בלבד.
אולם אם לבעל רישיון יש הסדר עם היצרן, הוא בעל רישיון שיווק, הוא למעשה מהווה חלק בלתי נפרד ממנגנון ההפצה של הקרן הזרה לה אין היתר הפצה בישראל, ועל כן הוא אינו רשאי להציע קרנות אלו לציבור הרחב ללא הגבלה מספרית.
לבסוף, העמדה מפנה את תשומת הלב למקרים בהם הגורמים המתווכים את הקרן הזרה אינם בעלי רישיון לפי חוק הייעוץ. מתווכים אלה מוגבלים להצעה של כל קרן זרה שאין לה היתר הפצה בישראל, ללקוחות כשירים בעלי עושר ומיומנות. במקרה זה נדרשת כשירות כפולה ללקוחות, גם בהתאם להגדרה לפי חוק ניירות ערך וגם בהתאם לחוק הייעוץ. לקוחות אלה מוותרים הן על הגנה הנוגעת לפיקוח על המוצר והן על הגנה הנוגעת לפיקוח על המתווך. הבהרה זו חשובה על מנת שהלקוח יידע לזהות מיהם הגופים אשר רשאים לנהל ולהפיץ הסדרי השקעה פיננסים ומי רשאי לתווך ולמכור לו נכסים פיננסים,. ועל אילו הגנות הוא מוותר כאשר הוא לקוח כשיר.
- 3.יוחאי (פ"ת) 10/12/2024 21:59הגב לתגובה זוצריך לעשות שם סדר יסודי.
- 2.חיים המבין 19/11/2024 16:21הגב לתגובה זולברוח מהאלטרנטיב.
- 1.מ ומ ו 19/11/2024 14:51הגב לתגובה זוהרשות לא מבקרת ולא יכולה להגביר אכיפה.הרשות לני"ע לא יכולה לאכוף דבר וחצי דבר על סוכני הביטוח כי היא לא הרגולטור שלהם.העיקר להוציא אויר חם והציבור ימשיך לשלם על רשלנות הרשויות שרבות ביניהן

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

למה באמת פורשת דינה גננסיה בן טל ומה יהיה באל על בהמשך?
לא מה שחשבתם - הסיבה האמיתית לפרישה של בן טל, מה האופציות של אל על ומה האופציות של בן טל?
פרישתה של דינה בן טל גננסיה, מנכ"לית אל על' מתפקידה, הכתה בהלם את עובדי החברה, הדף שהגיע גם למגזר העסקי והעלה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל נכנסה לתפקיד רק לפני שלוש שנים הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק עם כניסתה לתפקיד ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים.
שנת השיא של בן טל היא 2024, בה הרוויחה החברה 545 מיליון דולר. ההצלחה נזקפת כמובן לירידה בתחרות עקב הפסקת פעילות של חברות תעופה זרות אולם אלו תוצאות פנומנליות בכל קנה מידה שהצליחו להאיץ את המעבר של אל על מחברה כושלת לחברה משגשגת. בתקופת כהונתה של בן טל גננסיה מניית החברה עלתה יותר מפי 4 והניבה רווחים עצומים לציבור ולבעלי העניין.שווי השוק של אל על טס בשיא ל-8 מיליארד שקל, כעת הוא כ-6.7 מיליארד שקל.
בן טל קיבלה לנהל את אל על כשהחברה היתה עם חשש ממשי להמשך קיומה ולאחר ששני המנכ"לים הקודמים אביגל שורק וגונן אוסישקין הפסידו סכומי ענק במהלך ארבע שנות כהונתם. בן טל תיזכר לצד דוד מימון, שהיה מנכ"ל אל על בשנים 2014-2017, כמנכ"לים הטובים ביותר שהיו לחברה כנראה מיום היווסדה.
יש קווי דמיון לא קטנים ביניהם - בראש ובראשונה ניהול עובדים ברמה הגבוהה ביותר, שניהם היו נערצים על ידי העובדים, עם הבנה מסחרית גבוהה והם הביאו את העובדים למוטיבציה גבוהה ואת החברה לתוצאות שיא. המינויים של בן טל ומימון היו מצוינים ומקצועיים. בתקופה שלהם האווירה בחברה היתה חיובית ותומכת. לא במקרה נצפו עובדים רבים בהלם, מאוכזבים ועל סף דמעות, דקות לאחר שבן טל הודיעה על סיום תפקידה.
- הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?
- איך תיראה אל על ביום שאחרי דינה בן טל-גננסיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היחסים של בן טל עם ועדי העובדים היו מצוינים. הדברים נעשו בהסכמה, בניגוד לתקופתו של גונן אוסישקין, שבה הוא הודיע לנציגות העובדים על פיטורים ובאותו הזמן הוועד קרא לעובדים לא להתייחס לאיגרת המנכ"ל ויחסי העבודה היו מעורערים.
.jpg)