ספי זינגר
צילום: עודד קרני, המכון הישראלי לדמוקרטיה

סוכני ביטוח יצטרכו רישיון יעוץ השקעות כדי לשווק השקעות אלטרנטיביות

בעקבות הצמיחה של מגזר ההשקעות האלטרנטיביות, שרובן לא מפוקחות, מפרסמת הרשות לניירות ערך נייר עמדות סגל בנושא השיווק של השקעות מעין אלה. יו"ר רשות ניירות ערך, עו"ד ספי זינגר: "בכוונת הרשות להגביר את מערכי הפיקוח והאכיפה בנושאים אלו במטרה להגן על ציבור המשקיעים בכלל ועל צרכני השירותים הפיננסיים בפרט."
חיים בן הקון | (3)

בעקבות ריבוי מקרים של הונאות והשקעות מסוכנות, רשות ניירות ערך מדגישה: רק בעלי רישיון ייעוץ והשקעות רשאים לשווק מוצרי השקעה אלטרנטיביים לציבור הרחב. הרשות מזהירה כי שיווק השקעות כאלה על ידי סוכני ביטוח או מתכננים פיננסיים ללא רישיון מתאים מהווה עבירה, וציינה כי היא תגביר את הפיקוח והאכיפה בנושא. "מדובר לרוב במוצרים מורכבים יותר להבנה עבור הציבור הרחב," כתבה הרשות בעמדתה החדשה. "רמת הנזילות והסיכון של מוצרים אלה, לצד היעדר פיקוח, מחייבים התאמה לצורכי הלקוחות ותיווך מקצועי על ידי בעלי רישיון מתאים."

התמקדות בסוכני ביטוח והשקעות זרות - בשנים האחרונות, תחום ההשקעות האלטרנטיביות צבר תאוצה, אך גם גרר עמו פרשיות הונאה וניהול כושל, כמו פרשת וולת'סטון וסלייס. רשות ניירות ערך מנסה לסגור פרצות נפוצות בתחום, בהן שיווק של קרנות אלטרנטיביות זרות על ידי גורמים שאינם מוסמכים. לפי העמדה החדשה, סוכני ביטוח אינם רשאים לשווק השקעות מסוג זה ללא רישיון ייעוץ השקעות, והם יכולים לפנות רק למשקיעים כשירים – בעלי הון נזיל של לפחות 8 מיליון ש"ח ותנאים נוספים.

לקח מפרשות קודמות: "שתי חוליות בשרשרת אחת" עמדת הרשות מתבססת בין היתר על פסק דין מבית המשפט המחוזי בתל אביב, שבו נקבע כי גיוס הלקוחות ומתן שירותי הייעוץ או השיווק נחשבים חלק משרשרת אחת. בפסק הדין נדון מקרה של משקיע שהפסיד כספים בהשקעה בקרנות נדל"ן זרות, והשופט קבע כי גם הפמילי אופיס שהפנה אותו להשקעה אחראי לכשל.

עמדת סגל רשות ניירות ערך שפורסמה היום בנושא הצעה ותיווך של מוצרי השקעה, שמטרתה לחדד ולהבהיר את יישום חוקי ניירות ערך, היא "ביג דיל". נייר העמדה עוסק בשלושה נושאים:

א. מגבלת הפנייה לציבור לפי חוק השקעות משותפות;

ב. היקף תחולתה של חובת רישיון ייעוץ או שיווק השקעות;

ג. שירותי ייעוץ או שיווק השקעות הניתנים ביחס לקרנות זרות. 

הגידול במוצרי השקעה פיננסיים שאינם מפוקחים ואינם בעלי היתר הפצה בישראל אשר מתווכים ומוצעים לציבור המשקיעים גבר מאוד בעת האחרונה. מדובר לרוב במוצרים מורכבים יותר להבנה בעבור הציבור הרחב, אשר רמת הנזילות שלהם, רמת הסיכון והיותם מוצרים ללא פיקוח מחייבים  התאמה לצרכי הלקוחות השונים, ודורשים תיווך מקצועי על ידי גורמים בעלי רישיון מתאים. 

החלק הראשון של העמדה מדגיש את המגבלות שחלות על הסדרי השקעה משותפת שאינם פועלים במסגרת של חוק השקעות משותפות ואשר מוצעים לציבור ומדגיש כי המגבלה על פניה לציבור לא תעלה על חמישים משקיעים בלבד בכל רגע נתון. לא זאת בלבד, אלא שהאחריות לכך שמספר המשקיעים המותר לא ייחצה, מוטלת על כל גורם העוסק בתיווכו של ההסדר.  בהקשר זה מובהר, כי המגבלה המספרית על פנייה לציבור חלה ביחס לכל הסדר השקעה משותפת, גם אם הגיוס אליו נעשה תחת מוצר בו "נארזו" השקעות נוספות. כלומר, אם תחת מוצר פיננסי אחד המשווק ללקוח "נארזו" מספר מוצרים פיננסיים שכל אחד מהם הוא בגדר הסדר השקעה משותפת, מגבלת מספר המשקיעים המקסימלי תחול ביחס לכל אחד מהמוצרים האמורים ותצטבר.

החלק השני של העמדה דן בהיקף תחולתה של חובת רישיון ייעוץ או שיווק השקעות. גורמים מתווכים שאינם בעלי רישיון מתאים, אשר מגייסים לקוחות לקבל שירותי שיווק השקעות מחברה בעלת רישיון ובתהליך זה מעוררים עניין אצל הלקוחות להשקיע בנכסים הפיננסיים, נוטלים הלכה למעשה חלק בתהליך מתן השירות ומשפיעים על קבלת ההחלטות אצל הלקוח. לאור האמור, גורמים אלה עצמם מחויבים ברישיון שיווק השקעות וכפופים לכל הוראות הדין החלות על יועצי ומשווקי השקעות.

קיראו עוד ב"בארץ"

בהתייחס למבנים המשפטיים המגוונים של מוצרי השקעה פיננסים המתווכים היום למשקיעים ישראלים, מבהירה העמדה כי יש לבחון את מאפייני המוצרים באופן מהותי ובהתאם לכך גם נכסים שמכונים לדוגמה Notes ו-Certificates או בשמות אחרים, בין אם רשומים למסחר או לא, עשויים לעלות כדי "נכס פיננסי" כהגדרתו בחוק הייעוץ.

החלק האחרון של העמדה עוסק בשירותי ייעוץ או שיווק השקעות על  קרנות זרות. סגל הרשות מבהיר את ההבחנה בין סוגי הקרנות הזרות וסוגי המתווכים המציעים אותן לציבור. כאשר מדובר בקרנות זרות, בעל רישיון יועץ השקעות, יכול לתת לגביהן ייעוץ לציבור הרחב ללא מגבלה מספרית וללא צורך בכשירות, רק אם מדובר בקרנות המפוקחות באיחוד האירופי או בארה"ב בלבד.

אולם  אם לבעל רישיון  יש הסדר עם היצרן, הוא בעל רישיון שיווק, הוא למעשה מהווה חלק בלתי נפרד ממנגנון ההפצה של הקרן הזרה לה אין היתר הפצה בישראל, ועל כן הוא אינו רשאי להציע קרנות אלו לציבור הרחב ללא הגבלה מספרית. 

לבסוף, העמדה מפנה את תשומת הלב למקרים בהם הגורמים המתווכים את הקרן הזרה אינם בעלי רישיון לפי חוק הייעוץ. מתווכים אלה מוגבלים להצעה של כל קרן זרה שאין לה היתר הפצה בישראל, ללקוחות כשירים בעלי עושר ומיומנות. במקרה זה נדרשת כשירות כפולה ללקוחות, גם  בהתאם להגדרה לפי חוק ניירות ערך וגם בהתאם לחוק הייעוץ. לקוחות אלה מוותרים הן על הגנה הנוגעת לפיקוח על המוצר והן על הגנה הנוגעת לפיקוח על המתווך.  הבהרה זו חשובה על מנת שהלקוח יידע לזהות מיהם הגופים אשר רשאים לנהל ולהפיץ הסדרי השקעה  פיננסים ומי רשאי לתווך ולמכור לו נכסים פיננסים,. ועל אילו הגנות הוא מוותר כאשר הוא לקוח כשיר.  

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יוחאי (פ"ת) 10/12/2024 21:59
    הגב לתגובה זו
    צריך לעשות שם סדר יסודי.
  • 2.
    חיים המבין 19/11/2024 16:21
    הגב לתגובה זו
    לברוח מהאלטרנטיב.
  • 1.
    מ ומ ו 19/11/2024 14:51
    הגב לתגובה זו
    הרשות לא מבקרת ולא יכולה להגביר אכיפה.הרשות לני"ע לא יכולה לאכוף דבר וחצי דבר על סוכני הביטוח כי היא לא הרגולטור שלהם.העיקר להוציא אויר חם והציבור ימשיך לשלם על רשלנות הרשויות שרבות ביניהן
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.