סוכני ביטוח יצטרכו רישיון יעוץ השקעות כדי לשווק השקעות אלטרנטיביות
בעקבות ריבוי מקרים של הונאות והשקעות מסוכנות, רשות ניירות ערך מדגישה: רק בעלי רישיון ייעוץ והשקעות רשאים לשווק מוצרי השקעה אלטרנטיביים לציבור הרחב. הרשות מזהירה כי שיווק השקעות כאלה על ידי סוכני ביטוח או מתכננים פיננסיים ללא רישיון מתאים מהווה עבירה, וציינה כי היא תגביר את הפיקוח והאכיפה בנושא. "מדובר לרוב במוצרים מורכבים יותר להבנה עבור הציבור הרחב," כתבה הרשות בעמדתה החדשה. "רמת הנזילות והסיכון של מוצרים אלה, לצד היעדר פיקוח, מחייבים התאמה לצורכי הלקוחות ותיווך מקצועי על ידי בעלי רישיון מתאים."
התמקדות בסוכני ביטוח והשקעות זרות - בשנים האחרונות, תחום ההשקעות האלטרנטיביות צבר תאוצה, אך גם גרר עמו פרשיות הונאה וניהול כושל, כמו פרשת וולת'סטון וסלייס. רשות ניירות ערך מנסה לסגור פרצות נפוצות בתחום, בהן שיווק של קרנות אלטרנטיביות זרות על ידי גורמים שאינם מוסמכים. לפי העמדה החדשה, סוכני ביטוח אינם רשאים לשווק השקעות מסוג זה ללא רישיון ייעוץ השקעות, והם יכולים לפנות רק למשקיעים כשירים – בעלי הון נזיל של לפחות 8 מיליון ש"ח ותנאים נוספים.
לקח מפרשות קודמות: "שתי חוליות בשרשרת אחת" - עמדת הרשות מתבססת בין היתר על פסק דין מבית המשפט המחוזי בתל אביב, שבו נקבע כי גיוס הלקוחות ומתן שירותי הייעוץ או השיווק נחשבים חלק משרשרת אחת. בפסק הדין נדון מקרה של משקיע שהפסיד כספים בהשקעה בקרנות נדל"ן זרות, והשופט קבע כי גם הפמילי אופיס שהפנה אותו להשקעה אחראי לכשל.
עמדת סגל רשות ניירות ערך שפורסמה היום בנושא הצעה ותיווך של מוצרי השקעה, שמטרתה לחדד ולהבהיר את יישום חוקי ניירות ערך, היא "ביג דיל". נייר העמדה עוסק בשלושה נושאים:
- המניפולציות שמאחורי המדדים: הרשות סיימה את החקירה נגד בונוס ביוגרופ
- רפורמה בדיווחי החברות: דוח הנהלה יחליף את דוח הדירקטוריון - איך זה ישפיע על המשקיעים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
א. מגבלת הפנייה לציבור לפי חוק השקעות משותפות;
ב. היקף תחולתה של חובת רישיון ייעוץ או שיווק השקעות;
ג. שירותי ייעוץ או שיווק השקעות הניתנים ביחס לקרנות זרות.
הגידול במוצרי השקעה פיננסיים שאינם מפוקחים ואינם בעלי היתר הפצה בישראל אשר מתווכים ומוצעים לציבור המשקיעים גבר מאוד בעת האחרונה. מדובר לרוב במוצרים מורכבים יותר להבנה בעבור הציבור הרחב, אשר רמת הנזילות שלהם, רמת הסיכון והיותם מוצרים ללא פיקוח מחייבים התאמה לצרכי הלקוחות השונים, ודורשים תיווך מקצועי על ידי גורמים בעלי רישיון מתאים.
החלק הראשון של העמדה מדגיש את המגבלות שחלות על הסדרי השקעה משותפת שאינם פועלים במסגרת של חוק השקעות משותפות ואשר מוצעים לציבור ומדגיש כי המגבלה על פניה לציבור לא תעלה על חמישים משקיעים בלבד בכל רגע נתון. לא זאת בלבד, אלא שהאחריות לכך שמספר המשקיעים המותר לא ייחצה, מוטלת על כל גורם העוסק בתיווכו של ההסדר. בהקשר זה מובהר, כי המגבלה המספרית על פנייה לציבור חלה ביחס לכל הסדר השקעה משותפת, גם אם הגיוס אליו נעשה תחת מוצר בו "נארזו" השקעות נוספות. כלומר, אם תחת מוצר פיננסי אחד המשווק ללקוח "נארזו" מספר מוצרים פיננסיים שכל אחד מהם הוא בגדר הסדר השקעה משותפת, מגבלת מספר המשקיעים המקסימלי תחול ביחס לכל אחד מהמוצרים האמורים ותצטבר.
החלק השני של העמדה דן בהיקף תחולתה של חובת רישיון ייעוץ או שיווק השקעות. גורמים מתווכים שאינם בעלי רישיון מתאים, אשר מגייסים לקוחות לקבל שירותי שיווק השקעות מחברה בעלת רישיון ובתהליך זה מעוררים עניין אצל הלקוחות להשקיע בנכסים הפיננסיים, נוטלים הלכה למעשה חלק בתהליך מתן השירות ומשפיעים על קבלת ההחלטות אצל הלקוח. לאור האמור, גורמים אלה עצמם מחויבים ברישיון שיווק השקעות וכפופים לכל הוראות הדין החלות על יועצי ומשווקי השקעות.
- התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
- הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
בהתייחס למבנים המשפטיים המגוונים של מוצרי השקעה פיננסים המתווכים היום למשקיעים ישראלים, מבהירה העמדה כי יש לבחון את מאפייני המוצרים באופן מהותי ובהתאם לכך גם נכסים שמכונים לדוגמה Notes ו-Certificates או בשמות אחרים, בין אם רשומים למסחר או לא, עשויים לעלות כדי "נכס פיננסי" כהגדרתו בחוק הייעוץ.
החלק האחרון של העמדה עוסק בשירותי ייעוץ או שיווק השקעות על קרנות זרות. סגל הרשות מבהיר את ההבחנה בין סוגי הקרנות הזרות וסוגי המתווכים המציעים אותן לציבור. כאשר מדובר בקרנות זרות, בעל רישיון יועץ השקעות, יכול לתת לגביהן ייעוץ לציבור הרחב ללא מגבלה מספרית וללא צורך בכשירות, רק אם מדובר בקרנות המפוקחות באיחוד האירופי או בארה"ב בלבד.
אולם אם לבעל רישיון יש הסדר עם היצרן, הוא בעל רישיון שיווק, הוא למעשה מהווה חלק בלתי נפרד ממנגנון ההפצה של הקרן הזרה לה אין היתר הפצה בישראל, ועל כן הוא אינו רשאי להציע קרנות אלו לציבור הרחב ללא הגבלה מספרית.
לבסוף, העמדה מפנה את תשומת הלב למקרים בהם הגורמים המתווכים את הקרן הזרה אינם בעלי רישיון לפי חוק הייעוץ. מתווכים אלה מוגבלים להצעה של כל קרן זרה שאין לה היתר הפצה בישראל, ללקוחות כשירים בעלי עושר ומיומנות. במקרה זה נדרשת כשירות כפולה ללקוחות, גם בהתאם להגדרה לפי חוק ניירות ערך וגם בהתאם לחוק הייעוץ. לקוחות אלה מוותרים הן על הגנה הנוגעת לפיקוח על המוצר והן על הגנה הנוגעת לפיקוח על המתווך. הבהרה זו חשובה על מנת שהלקוח יידע לזהות מיהם הגופים אשר רשאים לנהל ולהפיץ הסדרי השקעה פיננסים ומי רשאי לתווך ולמכור לו נכסים פיננסים,. ועל אילו הגנות הוא מוותר כאשר הוא לקוח כשיר.
- 3.יוחאי (פ"ת) 10/12/2024 21:59הגב לתגובה זוצריך לעשות שם סדר יסודי.
- 2.חיים המבין 19/11/2024 16:21הגב לתגובה זולברוח מהאלטרנטיב.
- 1.מ ומ ו 19/11/2024 14:51הגב לתגובה זוהרשות לא מבקרת ולא יכולה להגביר אכיפה.הרשות לני"ע לא יכולה לאכוף דבר וחצי דבר על סוכני הביטוח כי היא לא הרגולטור שלהם.העיקר להוציא אויר חם והציבור ימשיך לשלם על רשלנות הרשויות שרבות ביניהן
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
