מי עוזב את הארץ? אלפי רופאים ומהנדסים ובעלי תארים גבוהים - מחקר

99,000 ישראלים עזבו ב-2023-2024: כמעט 1,000 רופאים, אלפי מהנדסים ובעלי תארים גבוהים - ופחות מ-20,000 חזרו. כך עולה ממחקר של אוניברסיטת תל אביב. מה שלא נאמר במחקר וידוע - ב-2025 התמונה לא היתה טובה יותר. מה שלא נכתב במחקר, אבל הוא הפיל הגדול שבחדר - שנת 2026 כשנת בחירות עלולה להמשיך את המגמה השלילית.   

על פי הבדיקה של החוקרים - כמעט 100,000 ישראלים עזבו את המדינה ב-2023-2024, תוך עלייה דרמטית במספר הרופאים, בעלי תארים גבוהים, מהנדסים ובעלי הכנסות גבוהות שעוזבים. במקביל, מספר הישראלים החוזרים לארץ ירד לשפל חדש של פחות מ-20,000 בשנה, מה שיצר "יציאה משיווי משקל" במאזן ההגירה.

המחקר, שנערך על ידי פרופ' איתי אטר מבית הספר לניהול קולר וראש פורום הכלכלנים למען הדמוקרטיה, פרופ' ניתאי ברגמן ראש בית הספר לכלכלה, ודורון זמיר דוקטורנט בבית הספר לניהול קולר, כולם מאוניברסיטת תל אביב, מתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשילוב עם נתוני השכלה, רשיונות עיסוק, הכנסות ומסים.

949 רופאים עזבו - רובם בוגרי מוסדות ישראליים

אחד הממצאים המדאיגים ביותר נוגע לרופאים. על פי המחקר, 949 רופאים עזבו את ישראל בשנים 2023-2024, כאשר לאחר קיזוז רופאים ששבו, מאזן ההגירה השלילי עומד על 509 רופאים. "בשנים 2023-2024 עזבו כ-100,000 ישראלים את הארץ (50,000 בכל שנה). בקרב העוזבים, אנו מזהים גידול משמעותי ומדאיג של רופאים, בעלי תואר שלישי, מהנדסים, אקדמאיים ובעלי הכנסות גבוהות", נכתב במחקר. ממצא מדאיג נוסף: 67% מהרופאים שעזבו בשנת 2024 למדו רפואה במוסד ישראלי - עלייה משמעותית לעומת שנים קודמות. בשנת 2009, רק 35% מהרופאים העוזבים היו בוגרי מוסדות ישראליים, ואילו בשנת 2024 השיעור קפץ ל-67%. מדובר במגמה שמשקפת "בריחת מוחות" של רופאים שהוכשרו בישראל על חשבון משלם המסים הישראלי.

הנתונים מראים כי למעלה מ-21,000 בעלי תואר ראשון ומעלה עזבו את ישראל בשנים 2023-2024, מתוכם למעלה מ-7,400 בוגרי מקצועות STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה). בנוסף, 686 דוקטורים במקצועות STEM עזבו (254 בקיזוז חוזרים), ו-3,350 ישראלים מהנדסים (2,360 בקיזוז חוזרים).

מאזן ההגירה של בעלי תואר ראשון ומעלה הגיע ל-7,735 ב-2024 - עלייה דרמטית לעומת 2,869 ב-2021. גם מאזן ההגירה של בעלי השכלת "הייטק" זינק ל-1,441 ב-2024, לעומת שליליות של 323 ב-2020.

עלייה משמעותית במספר בעלי ההכנסות הגבוהות שעוזבים

אחד הממצאים המדאיגים נוגע לשינוי בהרכב הכלכלי של העוזבים. בשנת 2024, 48% מהעוזבים היו בעלי הכנסה מעל החציון הארצי - עלייה משמעותית לעומת 40%-41% בשנים 2019-2021. השיעור של בעלי הכנסות גבוהות במיוחד גם עלה.

התפלגות תשלומי המסים מראה תמונה דומה: בשנת 2024, 37% מהעוזבים שילמו מס בשליש העליון (לעומת 27%-28% בעבר), ו-27% שילמו מס בשליש האמצעי. הסכום המצטבר השנתי של תשלומי מס הכנסה של הישראלים שעזבו קפץ ל-919 מיליון שקל ב-2024, לעומת כ-240 מיליון שקל בשנת 2019.

"שיעור העוזבים שלהם רמת הכנסה גבוהה מהממוצע גדל משמעותית בשנים האחרונות", נכתב במחקר.

למעלה מ-75% מהעוזבים בשנת 2024 היו מתחת לגיל 40. "למעלה מ-3/4 מהעוזבים הם מתחת לגיל 40", נכתב בממצאי המחקר. מדובר באוכלוסייה צעירה, פרודוקטיבית ובעלת פוטנציאל תרומה גבוה לכלכלה ולחברה הישראלית.

שיא שלילי: פחות מ-20,000 ישראלים חזרו ב-2024

בעוד מספר העוזבים עלה בחדות, מספר הישראלים שחזרו להתגורר בישראל ירד לשפל חדש. בשנת 2024 חזרו רק 19,911 ישראלים - ירידה מ-29,748 ב-2020. מדובר בשיא שלילי במספר החוזרים.

"במקביל, יש גם האטה וירידה במספר הישראלים החוזרים להתגורר בישראל בשנים האחרונות. השילוב של שני הגורמים, יותר ישראלים עוזבים ופחות ישראלים חוזרים, מחריף את בריחת ההון האנושי מישראל", מזהירים החוקרים.

מאזן ההגירה הכולל (יוצאים פחות נכנסים) הגיע ל-29,278 ב-2024 - הרבה יותר מ-5,123 ב-2019, ואפילו יותר מ-11,145 ב-2021.

החוקרים מזהירים כי על אף שהמספרים הנוכחיים אינם מהווים איום ישיר על המשק הישראלי, הסכנה האמיתית טמונה ביציאה משיווי המשקל והחשש שהמספרים ימשיכו לעלות.

"אף שהעלייה בהגירה מישראל היא משמעותית ומטרידה, מספר המהגרים הנוכחי אינו מהווה איום על המשק הישראלי. הסכנה האמיתית טמונה ביציאה משיווי המשקל, והחשש שמספרי ההגירה ימשיכו לעלות, ולא יישארו ברמות הנוכחיות", נכתב במחקר.

החוקרים מזהירים מפני מנגנוני היזון חוזר: "זעזועים שליליים נוספים, פוליטיים, כלכליים או ביטחוניים, עלולים להצית מנגנוני היזון־חוזר שיובילו לזינוק חד ופתאומי בהיקפי ההגירה, שבו כל מהגר נוסף מגדיל את התמריץ של אחרים בעקבותיו לעזוב. מרגע שמספרי ההגירה יגדלו מעל סף מסוים, שינוי הכיוון יהיה קשה ביותר, אולי בלתי אפשרי, ויהיו לו השלכות מקרו כלכליות חמורות."

"סיכון גדול ביותר למדינה"

המחקר מדגיש כי להגירה מישראל עלולות להיות השלכות חמורות במיוחד בהשוואה למדינות אחרות. "בשונה ממדינות אחרות, להגירה מישראל עלולות להיות השלכות קשות וחמורות במיוחד. הכלכלה הישראלית אינה משופעת באוצרות טבע, והיא מתבססת במידה רבה על הון אנושי איכותי שמרוכז בתעשיית ההייטק ובתחומים עתירי ידע נוספים", נכתב במחקר: "בתחומים מרכזיים במשק כמו תעשיית ההייטק (המהווה מנוע צמיחה משמעותי), מתן שירותי רפואה מתקדמים או אקדמיה תומכת צמיחה, יש תלות במספר לא גדול של עובדים קריטיים להצלחת הפעילות. הגירה של עובדים אלה ממדינת ישראל תהיה מכה קשה לתעשיות אלה ומהווה סכנה לכלכלה ולחברה הישראלית כולה."

הם מסיימים באזהרה ברורה: "על הציבור להבין שהיעדר טיפול במגמה זו מהווה סיכון גדול ביותר למדינה. גם משיקולים של ניהול סיכונים בסיסי, יש להתמודד כבר כעת עם מגמת העלייה בהגירה – לפני שיהיה מאוחר מדי."

הרקע: רפורמה משפטית ומלחמת ה-7 באוקטובר

החוקרים מציינים כי הדיון הציבורי על הגירת ישראלים התחדש ביתר שאת לאחר הבחירות בנובמבר 2022, "נוכח קידום הרפורמה/ההפיכה המשפטית והמחאה הציבורית שהתלוותה לה, והתחזק אף יותר במהלך מלחמת ה-7 באוקטובר."

המחקר נערך במסגרת מיזם "הנגשת מידע לחוקרים" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ומבוסס על נתונים משולבים ממספר מקורות: מרשם האוכלוסין, מרשם ההשכלה, קובץ רשיונות העיסוק וקבצי הכנסה מרשות המסים. הנתונים מכסים את האוכלוסייה הישראלית בין השנים 2009 ל-2025.