בלי מעלית אין דירה: חברה תשלם 350 אלף שקל לרוכשים

בית משפט השלום בתל אביב חייב את יהלום ב.כ. לשלם 350,310 שקל, ועוד ריבית, ל-38 רוכשים של 20 דירות ברחוב דרך הארגמן 11 ו-13 ביקנעם, לאחר שהם קיבלו את הדירות באיחור. הרוכשים תבעו 1,159,941 שקל, וטענו שהדירות נמסרו באיחור של ארבעה עד ותשעה חודשים. השופט עדי הדר קיבל את התביעה רק בחלקה. ובכל זאת, בדרך הוא דחה כמעט את כל התירוצים של החברה: הקורונה, המבצעים הצבאיים, המלחמה, הרשויות והספקים.

הרוכשים קנו את הדירות בין 2020 ל-2022. חלקם קנו במסגרת תוכנית מחיר למשתכן וחלקם בשוק החופשי. לפי החוזים, הדירות שנמכרו בשוק החופשי היו אמורות להימסר עד 24 במאי 2023, ואילו דירות מחיר למשתכן עד ה-31 בדצמבר 2022. בפועל רוב הדירות נמסרו באוגוסט ובספטמבר 2023. לפי הרוכשים, החברה הגיבה לפניות שלהם "באדישות ובדרך מזלזלת", ועד שהגישו את התביעה הם לא קיבלו ממנה שום פיצוי.

בדבר אחד החברה צדקה. בחוזי מחיר למשתכן היה סעיף שאומר שאם היתר הבנייה יתעכב אחרי 15 באפריל 2020, מועד המסירה יידחה באותה המידה. ההיתר ניתן רק ב-24 בספטמבר 2020, כלומר 162 יום מאוחר יותר, ולכן מועד המסירה זז ל-11 ביוני 2023. השופט קבע שהסעיף תקף. הוא ציין שאף אחד מהרוכשים לא טען שהטעו אותו או שהסעיף לא היה ברור לו. בגלל הדחייה הזו, שלוש משפחות קיבלו את הדירה בתוך תקופת החסד של 60 יום ולא יקבלו פיצוי בכלל.

הקורונה היא לא "מלת קסם"

החברה טענה שהקורונה עיכבה את העבודה לפחות בשלושה חודשים, בגלל עובדים בבידוד, מחסור בחומרים ומשרדי ממשלה שנסגרו. היא גם טענה שהמבצעים הצבאיים והסגרים עיכבו אותה בעוד 30 יום. כדי להוכיח את זה, היא הגישה אישורי בידוד של כ-20 עובדים והודעות מקבוצת הוואטסאפ של הפרויקט. השופט לא השתכנע. הוא ציטט פסק דין של בית המשפט המחוזי שקבע ש"צמד המלים 'משבר הקורונה' או מגפת הקורונה אינו בבחינת מלות קסם, שיש בהן כדי להצדיק באופן גורף כל איחור בבנייה". לדבריו, "אין במסמכים אלה, כדי לבוא במקום יומני עבודה" שהיו מראים כמה ימי עבודה באמת אבדו.

השופט קבע שעיכובים של העירייה, חברת החשמל או ספקים הם סיכון שהקבלן צריך לקחת בחשבון מראש. אם רשות כלשהי גרמה לו נזק, הוא יכול לתבוע אותה, אבל זה לא פוטר אותו מלפצות את הרוכשים. גם הטענה שעובדים גויסו למילואים במלחמת חרבות ברזל לא עזרה לחברה, משום שהיא לא הוכיחה שהגיוס הזה גרם לאיחור.

זו כנראה הקביעה הכי חשובה בפסק הדין. החברה טענה שמהרגע שקיבלה טופס אכלוס הדירות היו ראויות למגורים, ושהפעלת המעליות היא באחריות הנציגות של הבית המשותף. השופט לא קיבל את זה: "מתן טופס אכלוס לבניין, אינו מרפא אי קיום מעלית שמאפשרת נגישות סבירה לרוכש הדירה מקומה חמישית ומעלה". והוסיף כי, "בהעדר נגישות סבירה לדירה, אין לראות בה דירה ראויה למגורים". לכן, אצל שש משפחות שגרות בקומות חמש עד שבע, האיחור נספר עד ה-13 וה-15 בספטמבר 2023 - הימים שבהם המעליות התחילו לעבוד כמו שצריך.

חתם על ויתור, ובכל זאת קיבל פיצוי

אחד הרוכשים, מקסים סגל, חתם בסוף 2023 על כתב ויתור וקיבל מהחברה 10,000 שקל. החברה טענה שבגלל זה הוא ויתר על כל הטענות שלו. השופט ציין שהתנהלות של סגל בתיק "מעלה קושי", משום שהוא בכלל לא התייחס לכתב הוויתור. ועדיין הוא קבע שהכסף ניתן לסגל רק כי החברה לא הנמיכה את רצפת הדירה, כמו שהוא ביקש. לדבריו, "מוקשה לגזור מכך וויתור כה רחב", כזה שכולל גם את הפיצוי על האיחור, שהחוק קובע שאי אפשר לוותר עליו. סגל יקבל 30,525 שקל.

גם את הטענה שחלק מהרוכשים הסכימו לדחות את המסירה כשביקשו שינויים בדירה השופט דחה. החברה לא הוכיחה שהשינויים באמת עיכבו את המסירה. לדבריו: "אם לא תעלה דרישה להוכחת קשר סיבתי בין השינויים ובין דחיית מועד מסירת הדירה, המוכרים יעקפו בהסכמים שונים ומשונים את חובתם".

לפי חוק המכר (דירות), הפיצוי עבור חודש איחור הוא שכר הדירה של דירה דומה כפול 1.5. כדי לקבוע את שכר הדירה, בית המשפט מינה שמאית מטעמו, והיא העריכה אותו בין 3,780 ל-6,984 שקל בחודש. מתוך 20 הדירות, 17 יקבלו פיצוי, בסכומים שבין כ-12 אלף לכ-48 אלף שקל. הסכום הגבוה ביותר, 47,840 שקל, יילך למשפחה בקומה השביעית שחיכתה 137 יום.

• יזם ישלם 444 אלף שקל על פנטהאוז שלא נמסר
• משהב תלתה את האיחור במסירה בקורונה - ותשלם לזוג מאלקנה יותר מ-150 אלף שקל

את הדרישה לעוד 172,364 שקל על עוגמת נפש, טרחה וימי עבודה שאבדו השופט דחה. "לא לחינם המחוקק קבע פיצוי קבוע", הוא כתב בהחלטתו, וההכפלה ב-1.5 כבר כוללת את כל הנזקים האלה. גם בהוצאות המשפט הרוכשים לא קיבלו את כל מה שרצו. מכיוון שהם קיבלו רק כשליש מהסכום שתבעו, ובגלל שלא צירפו את החוזים לכתב התביעה, החברה תשלם להם 35 אלף שקל שכר טרחת עורך דין ושליש מאגרות המשפט. את הרוכשים ייצג עו"ד אליה ספיר.