בנק ישראל הותיר את הריבית על 3.25%; צופה צמיחה של 7.5% ב-2027

בנק ישראל הותיר היום את הריבית ללא שינוי, ברמה של 3.25%, בהתאם לתחזיות הכלכלנים. הוועדה המוניטרית בראשות הנגיד אמיר ירון בחרה להמתין עם הפחתה נוספת, למרות האינפלציה הנמוכה והמשך הירידות במחירי הדירות. ההחלטה מתקבלת שישה ימים לפני הבחירות לכנסת, כשברקע אי-ודאות לגבי המדיניות הכלכלית של הממשלה הבאה, היחלשות השקל ועלייה במחירי האנרגיה בעולם.

המסר החשוב יותר הגיע דווקא בתחזית המקרו-כלכלית שפרסמה במקביל חטיבת המחקר: ריבית ממוצעת של 3.0% ברבעון השלישי של השנה הבאה. מהרמה הנוכחית זו הורדה אחת בלבד של רבע נקודת אחוז בתוך כשנה - התחזית: רק הורדת ריבית אחת בשנה הקרובה

ההחלטה לא מפתיעה את השוק. כל 15 הכלכלנים שהשתתפו בסקר רויטרס העריכו שבנק ישראל ישאיר את הריבית ללא שינוי. בכך נעצר רצף של שלוש הורדות ריבית בחודשים מאי, יולי וספטמבר. מתחילת 2026 הורדה הריבית ארבע פעמים, ברבע אחוז בכל פעם, מרמה של 4.25% בתחילת השנה. ההורדה האחרונה, בתחילת ספטמבר, התקבלה ברוב של ארבעה מול אחד, כאשר חבר הוועדה שהתנגד העדיף להמתין ולבחון את השפעת ההפחתות הקודמות.

לכאורה, נתוני האינפלציה סיפקו לבנק ישראל סיבה להמשיך בהפחתות. מדד המחירים לצרכן ירד בספטמבר ב-0.5%, יותר מהתחזיות, והאינפלציה השנתית עומדת על 1.6% בלבד, קרוב לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים שעומד על 1%-3%. גם האינפלציה בניכוי אנרגיה ופירות וירקות נמוכה, ועומדת על 1.4%. עם זאת, קצב עליית המחירים ברכיבים הבלתי סחירים, המושפעים יותר מהפעילות המקומית, עלה ל-2.6% לעומת 2.4% באוגוסט.

אחד הנתונים הבולטים בהודעת בנק ישראל הוא היחלשות השקל. מאז החלטת הריבית הקודמת פוחת השקל ב-3.1% מול הדולר וב-2.2% במונחים נומינליים אפקטיביים, כלומר מול סל מטבעות המשקף את קשרי הסחר של ישראל. פיחות בשקל עלול לייקר מוצרים מיובאים ולהגביר את הלחצים האינפלציוניים, דווקא לאחר תקופה שבה האינפלציה המקומית התמתנה.

הסיכונים מחו"ל גדלים, והתחזיות למשק דווקא משתפרות

בנק ישראל מצביע גם על ההתפתחויות בכלכלה העולמית. מחירי האנרגיה המשיכו לעלות בתקופה האחרונה, ומחיר חבית נפט מסוג ברנט טיפס בכ-15% ונסחר סביב 110 דולר. במקביל, האינפלציה בארה"ב עלתה בספטמבר ל-3.7%, והריבית בארה"ב כבר עלתה לטווח של 3.75%-4%. גם הבנק המרכזי האירופי העלה לאחרונה את הריבית ברבע אחוז, והתמחור בשווקים מצביע על אפשרות להעלאות נוספות בשנה הקרובה.

הפער בין הריבית בישראל לזו שבארה"ב כבר נוטה לטובת הדולר, והורדה נוספת בישראל הייתה מרחיבה אותו. בבנק ישראל מציינים כי האינפלציה המקומית תושפע מההתפתחויות הגיאופוליטיות, ממחירי האנרגיה, משער החליפין ומהמדיניות הפיסקלית. כל אלה מקשים לקבוע בשלב זה מתי תתאפשר הפחתה נוספת.

לצד ההחלטה פרסם בנק ישראל תחזית כלכלית מעודכנת, הכוללת שיפור בתחזיות הצמיחה. חטיבת המחקר מעריכה כעת שהתוצר יצמח ב-5.6% בשנת 2026 וב-7.5% בשנת 2027. אלא שחלק משמעותי מהצמיחה החזויה מגיע מייצור בחו"ל של חברות ישראליות, שאינו משקף בהכרח את מצב הפעילות בתוך ישראל. בניכוי פעילות זו, תחזית הצמיחה עומדת על 3.4% השנה ועל 5.1% בשנה הבאה.

התחזית מבוססת על ההנחה שעצימות הלחימה תישאר נמוכה יחסית, כפי שהיא כיום, ושמגבלות ההיצע במשק יוקלו במידה מסוימת. לצד זאת, הבנק עדיין מעריך שהסביבה הגיאופוליטית תישאר מתוחה. תחזית האינפלציה עומדת על 1.5% בסוף 2026 ועל 2.1% בשנת 2027, כלומר בנק ישראל צופה חזרה לסביבת מרכז יעד האינפלציה בשנה הבאה.

• 13 שנים למכור את המלאי: הדירות החדשות נערמות
• רגע לפני הבחירות; האם הריבית תרד?

שוק העבודה ממשיך להיות הדוק, אם כי קצב עליית השכר מתמתן. לפי נתוני בנק ישראל, השכר הנומינלי במשק עלה בחודשים יוני-אוגוסט ב-4.3% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, לאחר האצה שנבעה בחלקה מגורמים זמניים. שיעור האבטלה הרחבה בספטמבר עמד על 3.3%, ושיעור המשרות הפנויות נותר גבוה, ברמה של 4.4%.

מנגד, בשוק הדיור נמשכת ההאטה. מחירי הדירות ירדו ביולי-אוגוסט ב-0.6% לעומת התקופה הקודמת, וב-1.8% בהשוואה שנתית. מלאי הדירות שנותרו למכירה ממשיך לשהות ברמה גבוהה, והיקף העסקאות התמתן בחודשים האחרונים. שכר הדירה דווקא ממשיך להתייקר: סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן עלה ב-3.8% בשנה האחרונה, ובחוזים שבהם התחלף שוכר נרשמה עלייה שנתית של 5.3%.

שישה ימים לפני הבחירות: מה יקרה עם תקציב 2027?

ההחלטה מתקבלת ימים ספורים לפני הבחירות, אבל ההיסטוריה מלמדת שהקרבה לקלפי אינה מונעת מבנק ישראל לשנות את הריבית. במרץ 2006, יום לפני הבחירות, העלה הנגיד סטנלי פישר את הריבית ברבע אחוז ל-5%. גם באוקטובר 2022, כארבעה שבועות לפני הבחירות, העלה בנק ישראל את הריבית ב-0.75 נקודות אחוז ל-2.75%, במסגרת המאבק באינפלציה.

השאלה מבחינת הבנק היא פחות מועד הבחירות ויותר המדיניות התקציבית שתגיע אחריהן. הממשלה שתקום תצטרך להתמודד עם הוצאות הביטחון, הגירעון והצורך בהחלטות על מקורות ההכנסה של המדינה. לפי התחזית המעודכנת של בנק ישראל, הגירעון צפוי להגיע ל-4.4% מהתוצר בשנת 2026 ול-4.6% בשנת 2027, בהנחה שתקציב הביטחון לא יוגדל מעבר לרזרבות שכבר הוקצו.

בבנק מזהירים כי הגדלה נוספת של תקציב הביטחון ללא צעדי התאמה עלולה להגדיל את הגירעון ולהוביל לעלייה באינפלציה. יחס החוב לתוצר צפוי לעמוד על כ-68% בסוף השנה ולרדת לכ-66.5% בסוף 2027, אולם בניכוי הייצור בחו"ל של חברות ישראליות, היחס צפוי לעמוד על כ-70% השנה ועל 70.5% בשנה הבאה.

• התחזית: רק הורדת ריבית אחת בשנה הקרובה
• במוצאי שבת עוברים לשעון חורף: איך זה ישפיע על הקניות, השינה ומצב הרוח?

בנק ישראל מבהיר כי המשך תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה, הפעילות הכלכלית, אי-הוודאות הגיאופוליטית וההתפתחויות הפיסקליות. המשמעות היא שגם לאחר ארבע הפחתות מתחילת השנה, אין בשלב זה התחייבות להמשך הורדות הריבית.

החלטת הריבית הבאה תפורסם ב-23 בנובמבר, לאחר הבחירות ולאחר פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר.