הפתעה: מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, מדד המחירים ירד ב-0.5%

האינפלציה בישראל ממשיכה להתמתן, ומדד המחירים לצרכן יורד בספטמבר ב-0.5%, ירידה חדה מעט מהתחזיות שעמדו על 0.3%-0.4%. הפתעה לטובה היתה גם במדד מחירי הדירות שירד ב-0.6%. 

האינפלציה השנתית מסתכמת ב-1.6%, מעט מעל 1.5% באוגוסט, אבל נמוכה מהתחזיות ל-1.8%. מחירי הדירות משלימים ירידה של 1.8% בשנה. אלה נתונים חיוביים מבחינת הציבור ובנק ישראל, שמתכונן להחלטת הריבית בשבוע הבא. אלא שמתחת לנתון הכללי יש פערים גדולים: השוכרים שנכנסים לדירה חדשה משלמים בממוצע 5.3% יותר, עלויות הבנייה עולות ב-3.6% בשנה, ובתעשייה נרשמת התייקרות חודשית של 0.8% במחירי היצרנים. המשמעות היא שסביבת האינפלציה מתונה יחסית, אבל בחלק מהענפים ההתייקרויות נמשכות.

הירידה במדד ספטמבר מגיעה בעיקר מסעיפים שהתייקרו בחודשי הקיץ. מחירי התחבורה יורדים ב-2.5%, סעיף התרבות והבידור יורד ב-2.7% וההלבשה וההנעלה מוזלות ב-0.9%. גם מחירי המזון יורדים ב-0.4%, וכך גם הריהוט והציוד לבית.

מנגד, הירקות הטריים מתייקרים ב-6.6%, שירותי החינוך עולים ב-0.8% ושכר הדירה מטפס ב-0.4%. הפערים בין הסעיפים ממחישים כיצד ירידה כללית במדד יכולה להתקיים במקביל להתייקרויות משמעותיות בהוצאות שוטפות של משקי הבית.

התחזיות לקראת פרסום המדד הצביעו על ירידה של כ-0.3% בספטמבר, בין היתר בעקבות הוזלת הטיסות והדלק. התוצאה בפועל מתונה יותר מבחינת האינפלציה, והיא מגיעה כאשר הריבית בישראל עומדת על 3.25%, אחרי סדרת הפחתות שביצע בנק ישראל.

אחד הנתונים המעניינים הוא ההתפתחות בשכר הדירה. בקרב שוכרים שמחדשים חוזה נרשמת עלייה שנתית ממוצעת של 2.4%, בעוד שבדירות שבהן מתחלפים השוכרים העלייה מגיעה ל-5.3%. אלה שיעורי שינוי מקורבים לשנה, המחושבים לפי קבוצות חוזים שונות.

למשל, שוכר חדש שנכנס לדירה שמחירה הקודם עמד על 5,000 שקל בחודש עשוי לשלם כ-5,265 שקל, לפי שיעור העלייה הממוצע. מדובר בתוספת של כ-3,180 שקל בשנה. אצל שוכרים שממשיכים באותה דירה העלייה בדרך כלל מתונה יותר, בין היתר משום שחלק גדול מהחוזים נחתמים לתקופה שבה המחיר החודשי קבוע.

מחירי הדירות יורדים, עלויות הבנייה ממשיכות לעלות

בשוק הדירות התמונה שונה. מדד מחירי הדירות, שמתבסס על עסקאות שבוצעו ביולי-אוגוסט לעומת יוני-יולי, מצביע על ירידה של 0.6%. בחישוב שנתי המחירים נמוכים ב-1.8%, כאשר הירידות נרשמות בכל מחוזות הארץ.

• האינפלציה בארה"ב קפצה ל-3.7% - מדד הליבה הפתיע לרעה; האם הפד יעלה שוב את הריבית?
• אסיה מתאוששת והחוזים בוול סטריט עולים: הקוספי קופץ 2%, הניקיי מטפס 0.6%

הירידה החדה ביותר בשנה האחרונה נרשמת במחוז המרכז, עם 2.7%. בתל אביב המחירים

האינפלציה מתמתנת - אבל מה עם הריבית?

הנתונים מצביעים על סביבת אינפלציה מתונה יחסית. לפי סקירת המאקרו של לידר, ציפיות האינפלציה במגזר העסקי לשנה הקרובה ירדו בספטמבר ל-1.95%, לעומת 2.02% באוגוסט ו-2.4% בסוף 2025. מדובר ברמה הנמוכה ביותר מאז ינואר 2022.

גם התחזיות של בתי ההשקעות משקפות ציפייה לאינפלציה שנמצאת בתוך יעד בנק ישראל. במיטב מעריכים שהאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים תעמוד על 1.9%, ואילו בלידר צופים 2.3%. הפער ביניהם לא גדול במיוחד, אבל הוא ממחיש את אי-הוודאות לגבי המשך הדרך. במיטב צופים גם עלייה של 0.4% במדד אוקטובר וירידה של 0.5% בנובמבר, כך שהמדדים החודשיים עשויים להמשיך להיות תנודתיים.

מצד שני, המשק הישראלי ממשיך להפגין ביקושים חזקים יחסית. לפי לידר, הצריכה הפרטית ממשיכה להתרחב בקצב שנתי של יותר מ-5%, וגם השכר במגזר העסקי ממשיך לעלות, אם כי בקצב מתון יותר מבעבר. פעילות כלכלית חזקה היא כמובן נתון חיובי, אבל מבחינת בנק ישראל היא גם עשויה לצמצם את הדחיפות שבהמשך הפחתות הריבית.

בתחילת ספטמבר הפחית בנק ישראל את הריבית ברבע אחוז לרמה של 3.25%, וההחלטה הבאה צפויה להתקבל ב-21 באוקטובר. לכאורה, המדד הנמוך עשוי להוביל לירידה בריבית, אבל, בהינתן שבעולם האינפלציה בכיוון עלה, נראה שיהיה מאוד קשה ואפילו מסוכן לנגיד בנק ישראל להוריד ריבית.  

• קרן המטבע מעלה את תחזית הצמיחה לישראל ל-4.5% - הגבוהה ב-OECD
• אסף רפפורט בדרך למקדונלד'ס ישראל: מייסד וויז מוביל במרוץ על הזיכיון

מה זה בעצם מדד המחירים לצרכן ולמה הוא מרגיש רחוק מהמציאות

מדד המחירים לצרכן בודק כמה עולה "סל" קבוע של מוצרים ושירותים שמשק בית ממוצע בישראל קונה - ממזון ושכר דירה ועד דלק, טיפולי שיניים וחוגים לילדים. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אוספת כל חודש מחירים בחנויות ואצל נותני שירותים ברחבי הארץ, ומשקללת אותם לפי החלק שכל סעיף תופס בהוצאות של משקי הבית. הדיור הוא הסעיף הכבד ביותר, עם כ-27% מהסל, אחריו תחבורה ותקשורת עם כ-19% ומזון (בלי פירות וירקות) עם כ-15%. את ההגדרות המלאות והסדרות ההיסטוריות אפשר למצוא בעמוד מדד המחירים לצרכן של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ויש גם הסבר מורחב על האופן שבו נמדדת האינפלציה ומי מרוויח ממנה.

הנקודה הראשונה שמבלבלת היא הדיור. מחירי הדירות עצמם לא נכנסים למדד - הלמ"ס מפרסמת אותם בנפרד, ובשנה האחרונה הם ירדו ב-1.8%. מה שנכנס הוא שכר הדירה: גם מי שגר בדירה שבבעלותו נמדד כאילו הוא משלם לעצמו שכירות לפי מחירי השוק. לכן מי שמתכנן לקנות דירה לא רואה במדד את מה שקורה במחירים, ומי ששוכר יכול לגלות שהממוצע רחוק ממה שהוא משלם - שוכר שעבר דירה שילם בשנה האחרונה כ-5.3% יותר, יותר מפי שלושה מהאינפלציה הכללית.

הסיבה השנייה היא שכל אחד קונה סל אחר. משפחה עם ילדים בגן מרגישה כל עלייה בשכר הלימוד, פנסיונר מוציא יותר על בריאות, ומי שלא טס לחו"ל לא נהנה מהוזלת הטיסות, שהייתה הגורם המרכזי בירידה של מדד ספטמבר. אפשר לבדוק את קצב עליית המחירים לפי ההוצאות של משק הבית שלכם במחשבון האינפלציה האישית.

גם התדירות משנה את התחושה. מוצרים שקונים כל שבוע, כמו ירקות, לחם ודלק, נחרטים בזיכרון הרבה יותר מקנייה של מקרר או ספה פעם בכמה שנים. החודש, למשל, הירקות הטריים התייקרו ב-6.6% בזמן שהמדד כולו ירד, והעגבניות לבדן התייקרו ב-19.1%. כך גם עם אריזות שקטנות במחיר זהה: ההשוואה הנכונה היא מחיר ליחידת משקל, אבל במדף של הסופר קשה לשים לב שהשקית פשוט קטנה.

בנוסף, הסל עצמו מבוסס על סקר הוצאות משקי הבית ומתעדכן רק אחת לכמה שנים, כך ששינויים בהרגלי הקנייה, כמו המעבר לקניות ברשת, נכנסים אליו באיחור. ועדיין, למספר הזה יש השפעה ישירה על הכסף: יתרת הקרן במשכנתא הצמודה מתעדכנת לפיו, וכך גם שכר דירה בחוזים עם סעיף הצמדה, קצבאות הביטוח הלאומי, פיקדונות ואג"ח צמודות - כלפי מעלה וגם כלפי מטה.